הדוחות הכספיים של אל על חושפים את עומק המשבר: הפסדי ענק של 531 מיליון דולר כתוצאה מירידה חדה של 70% בהיקף הפעילות והכנסות שנתיות של 623 מיליון דולר בלבד. הדוחות שכוללים אף את הרבעון האחרון של הפעילות ב-2020 מספרים גם על הפסד של 140 מיליון דולר ברבעון אחד בלבד.
רק כדי לסבר את האוזן: חובות החברה לא לגופים מוסדיים, אלא לציבור הלקוחות שרכשו כרטיסים מוערך ב-238 מיליון דולר (לאחר שהמספר עמד כבר על כ-330 מיליון דולר).
נקודת אור בדוח עגום
אף אחד לא יופתע לשמוע ששנת 2020 לא האירה פנים לענף התעופה, אולם גם בתוך החברות שנפגעו קשה מאוד במשבר, ובניכוי הקורונה, הרי שאל על הייתה במצב לא טוב מלכתחילה עוד בפתחה של הטלטלה הזו. המצב העגום נגרם כתוצאה ממינוף גבוה מאוד של הלוואות עבור צי מטוסים חדש, הפסדים מצטברים לאורך שנים, סכסוכי עובדים, פעילות שהוגבלה לימות החול בלחץ החרדים ועוד.
באל על טענו לאורך הדרך כי חברות תעופה אחרות בעולם זכו לסיוע ממשלתי לאורך משבר הקורונה על מנת להשאיר אותן פעילות. ממשלת ישראל אכן עשתה ועושה זאת, אם כי בזהירות המתבקשת כלפי חברה שהערות "עסק חי" נמצאות בדוחות הכספיים שלה.
מעבר לערבויות שהיא מוכנה להעמיד להלוואות שתקבל החברה בגובה של 82% (שגם הן לא מניעות את הבנקים לסייע לה), היא גם תעביר בקרוב לא פחות מ-210 מיליון דולר לחברה בתמורה להחזר כרטיסי הטיסה העתידיים של אנשי הביטחון במטוסי החברה.
סכומים אלו מצטרפים להזרמות הון מתמשכות כתוצאה מהנפקות מניות ומצטברים למאות מיליוני דולרים ששופכים פנימה הבעלים החדש, אלי רוזנברג, שחברת "כנפי נשרים" בבעלותו החליפה את "כנפיים" כבעלת השליטה של אל על תוך כדי המשבר.
נקודת אור אחת שנרשמה השנה הייתה פעילות אגף המטענים של החברה. ההכנסות מתחום זה גדלו בכ-132 מיליון דולר, עלייה של כ-100 אחוזים מההיקף בשנה שעברה. למרות ירידה של כ-9.7% בכמות המטענים, נובעת העלייה בהכנסות מזינוק של 60% בהכנסות משעת טיסה כתוצאה מקיטון בהיצע עולמי של פעילות בתחום המטענים לצד ביקוש גובר, בעיקר בשל הצורך של גורמים ממשלתיים ברחבי העולם בשינוע מטענים הקשורים למאבק בקורונה.
איך תצא אל על מהמשבר?
למרות העננים הכהים העולים מהדוחות האלו, באל על מביטים קדימה מצהירים על כך שהחברה "נערכת ליציאה ממשבר הקורונה". כאשר היעדים הם איזון תזרימי עוד בחציון הראשון של 2021 וחזרה לפעילות מלאה כולל תזרים חיובי בשנת 2022.
ההיערכות הזו נסמכת על מספר שינויים עליהם מצהירה החברה מזה זמן רב, כולל תוכניות התייעלות רחבות היקף, צמצומים בשכר הבכירים, פיטורים והוצאה לגמלאות מוקדמות של כ-2,000 מתוך 6,300 עובדי החברה, הסכמי עבודה קיבוציים חדשים, מכירת מנועים ומלאים וכן ארגון ופריסה מחדש של החזרי ההלוואות ותשלומי חכירה.