ייצוא הקנאביס הרפואי מישראל עדיין מוגבל, ומקשה על החברות בתחום להציג רווחים, למרות זינוק חד בהכנסותיהן במהלך 2020, שעיקרם כתוצאה מצמיחת השוק המקומי בכ-42.5%.
הייצוא אמנם אושר רשמית כבר במאי 2020, אז חתם שר הכלכלה דאז אלי כהן על צו ייצוא חופשי למוצרי הקנאביס הרפואי, אך הוא החל בפועל רק בסוף 2020 תחת מגבלות שונות שהתווה משרד הבריאות, המקשות על החברות לייצא חלק ניכר ממוצריהן.
אחת החברות היא 'פנאקסיה מעבדות ישראל', שדיווחה היום (ד') על דוחותיה הכספיים לשנת 2020, במסגרתם הציגה בשורה התחתונה הפסד כולל של 35.9 מיליון שקל או 32 אגורות למניה, שצומצם בכ-55.8% מהפסד כולל שעמד על 81.3 מיליון שקל או 93 אגורות למניה בשנת 2019.
מחצית מההפסד: הרישום למסחר
עם זאת, מקור כמחצית מההפסד לשנה הקודמת - 42.7 מיליון שקל, נמצא בהוצאות רישום למסחר שרשמה לאחר כניסתה לבורסה בתל אביב באמצעות מיזוג עם השלד הבורסאי הרודיום. בניכוי אותה הוצאה עמד אז ההפסד הכולל של החברה על 38.6 מיליון שקל, ולעומתו שיעור צמצום ההפסד על כ-7.7%.
כל זאת למרות שהכנסות החברה זינקו ב-263.7% ועמדו על 60.7 מיליון שקל בשנת 2020, בהשוואה ל-16.7 מיליון שקל בשנת 2019. עיקר ההכנסות נבעו ממכירת תפרחות ושמנים, שעמדו על כ-43.3 מיליון שקל בשנת 2020 - עלייה של 562.7% בהשוואה לכ-6.5 מיליון שקל מכירות ב-2019.
שאר ההכנסות נבעו ממתן שירותי ייצור, אחסנה והפצה, שעלו גם הם ועמדו על 17.4 מיליון שקל לתקופת הדו"ח, המהווים עלייה של 71.5% בהשוואה ל-10.1 מיליון שקל הכנסות שנה קודם לכן.
העלייה בהכנסות מיוחסת, בין היתר, לצמיחה של שוק הקנאביס הרפואי המקומי, שעמד על כ-2.9 טון קנאביס רפואי שנצרכו על ידי כ-85 אלף מטופלים בסוף אותה 2020, על פי נתוני משרד הבריאות, לעומת כ-2 טון קנאביס רפואי שנצרכו על ידי כ-59 אלף מטופלים בתחילת אותה שנה.
החברה הציגה גם תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת שעמד על 34 מיליון שקל לשנת 2020, ויתרת הפסד של 126 מיליון שקל, לצד הון חוזר חיובי של 23 מיליון שקל. וציינה, כי לאור אי הוודאות בהתממשות תוכניותיה, בעיקר בכל הקשור לאפשרויות הייצוא, היא הכינה תוכנית התייעלות עתידית במסגרתה "יבוצעו התאמות למבנה העלויות של החברה על מנת להבטיח צמצום משמעותי של הפסדיה ושל צרכי המזומנים שלה", נכתב בדו"ח הכספי.
תוכנית ההתייעלות צפויה לצאת, על פי הדו"ח: "אם עד ליום 30 ביוני 2021 החברה לא תגייס מקורות מימון חלופיים". החברה מציינת עוד, כי אתמול קיבלה התחייבות בלתי חוזרת מבעל שליטה ובעל עניין בה להעמדת 10 מיליון שקל אשראי לטובת מימון פעילותה לשנה וחצי הקרובים.
"מבנה הוצאות מיועד לייצוא"
פנאקסיה מעבדות ישראל נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ-282.8 מיליון שקל, ומנייתה עלתה ב-0.11% בלבד בשנת 2020. התגמול של בעלי השליטה בחברה: המנכ"ל דדי סגל; מנהל העסקים הראשי אסי רוטברט; וסמנכ"ל הטכנולוגיות ערן גולדברג, עבור 50% משרה, עמד על כ-3.1 מיליון שקל לכל אחד, המורכב מ-600 אלף שקל דמי ניהול, ו-2.5 מיליון שקל תשלום מבוסס מניות.
גיל בנימיני, סמנכ"ל הכספים של 'פנאקסיה מעבדות ישראל', אמר ל'וואלה כסף', כי "פנאקסיה ישראל צמחה בכל תחומי הפעילות שלה, ובעיקר במכירות מוצרים למטופלים על ידי 'פנאקסיה עד הבית', היקפי הייצור במפעל, ולראשונה ייצאה את מוצריה גם לגרמניה - שוק היעד המרכזי באירופה.
אנו מצפים שהייצוא יצמח ויתפוס נתח משמעותי יותר בהכנסות שלנו לשנת 2021 וקדימה, ונערכים לכניסה למדינות נוספות, בעיקר באירופה. יש לזכור, כי יש לנו רמה גבוהה של הוצאות משתנות, המאפיינת את מוצרי הקנאביס בשוק הישראלי מבחינת רווחיות פר מוצר.
אחת הדוגמאות לכך היא מכירה של בקבוק שמן קנאביס רפואי, שכל אחד מהם מכיל ריכוז חומר פעיל שונה, ועם זאת המחיר זהה וקבוע לכל בקבוק. בנוסף, שנת 2020 הייתה שנה בה השקענו כספים בצרכי הרגולציה וקבלת התקינה האירופאית (EU-GMP), לצד רישום מוצרי 'פנאקסיה ישראל' בשווקים בחו"ל. וכחלק מכך גם נבע תזרים המזומנים השלילי שהוצג בדו"ח. עם זאת, עברנו מהפסד גולמי (1.9 מיליון שקל) לרווח גולמי (4.2 מיליון שקל)".
בנימיני הוסיף לגבי תוכנית ההתייעלות, כי: "החברה ביצעה ניתוח תרחישים עתידיים, ובמסגרתו הגדירה תוכנית התייעלות במידה ועד סוף יוני השנה נגיע למסקנה שאנו נדרשים לבצע אותה. מבנה ההוצאות של החברה מיועד לייצוא, ובמצב כיום, בו רוב ההכנסות שלנו מגיעות מישראל, ורק מיעוטם מייצוא, לא נוצרת הלימה בנקודת הזמן הזו בין ההוצאות להכנסות. ככל שהיקפי הייצוא יגדלו תיווצר הלימה. להערכתי החברה תצליח להעמיד את המשאבים הדרושים לה, ללא צורך בהוצאה לפועל של תוכנית ההתייעלות - שנידונה ואושרה בדירקטוריון לטובת מענה לתרחיש קיצון".