האם המוסדיים יפסיקו את חגיגת השכר בענף הקנאביס?

מה משותף לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, מפקד חיל האוויר בדימוס, השגריר-לשעבר של ישראל באו"ם ומפכ"ל המשטרה לשעבר?
התשובה היא שכולם מכהנים בתפקידים בכירים ומאוד מתגמלים בחברות הקנאביס הרפואי הגדולות בישראל.

חברות הקנאביס הציבוריות אולי טובעות בהפסדים, אך מנהליהן צפים על כריות של מיליוני שקלים בתגמולים; התגמול המצרפי של חמשת מקבלי התגמול הגבוה ב-6 חברות הקנאביס הרפואי המובילות בבורסה בתל אביב, עמד על כ-48 מיליון שקל בשנת 2020.

סכום זה מהווה כחמישית בהשוואה להכנסות המצרפיות של כל ששת החברות: אינטרקיור, פנאקסיה, תיקון עולם קנביט פארמסוטיקלס, שיח מדיקל, פארמוקן גלובל, וטוגדר פארמה, שעמדו על כ-223 מיליון שקל בשנת 2020, וניתן למרות שששת החברות הציגו הפסד מצרפי שעמד על 73.3 מיליון שקל לאותה שנה.

עיקר התגמול ניתן לבכירי החברות כתשלום מבוסס מניות, והחברה המובילה את גובה התגמול המצרפי היא 'אינטרקיור', עם 11.7 מיליון שקל לחמשת בכיריה, שהם כ-18% מ-65 מיליון שקל ההכנסות שהציגה החברה לשנת 2020, ובצל הפסד כולל של 36 מיליון שקל שרשמה לאותה שנה. ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק קיבל 10.1 מיליון שקל מתוך אותו תגמול מצרפי.

.

אך יש מי שיוצא נגד תגמולי המיליונים בקנאביס: אמנם 'אינטרקיור' דיווחה בחמישי האחרון, כי בעלי המניות שלה אישרו את מיזוגה לספאק הקנדי, כמו גם את חידוש כהונתם של אהוד ברק כיו"ר החברה, ושל אלכס רבינוביץ' כמנכ"ל, לצד אישור תנאי התגמול החדשים שהוצעו.

אבל - והאבל הזה עוד עשוי להתברר כמשמעותי בעתיד: בחינת תוצאות אסיפת בעלי המניות מעלה, כי רוב הגורמים המוסדיים המחזיקים במניות החברה התנגדו למדיניות התגמול החדשה, וחלקם גם התנגדו לחידוש כהונתו של רבינוביץ' כמנכ"ל החברה. בית ההשקעות פסגות אף הצביע נגד חידוש מינויו של אהוד ברק כיו"ר החברה.

שיחות שערך 'וואלה כסף' עם חלק מהגורמים המוסדיים מעלה, כי התגמול שהוצע על ידי אינטרקיור חורג ממדיניות אישור התגמול שלהם, המאפשרת אישור תגמול צנוע יותר, וכי הצבעתם נעשתה בהתאם להמלצת חברת 'עמדה'.

בנספח ד', שצורף לזימון אסיפת בעלי המניות מיום ה-26 למרץ השנה, פורטה מדיניות התגמול של אינטרקיור המעמידה את התגמול הקבוע על עד 120 אלף שקל בחודש למנכ"ל עבור משרה מלאה - תגמול שהיווה את גובה שכרו לכל שנת 2020 עבור 50% משרה; לצד תגמול חודשי של עד 70 אלף שקל ליו"ר פעיל, העומד כיום על 10,000 דולר.

לכך עתיד להצטרף מענק תלוי ביצועים שעומד על עד 8 משכורות חודשיות ליו"ר הפעיל לצד סכום זהה של משכורות חודשיות למנכ"ל, ותגמול הוני (באופציות או מניות) של עד 900% מגובה השכר החודשי לכל אחת ממשרות אלו.

אהוד ברק, עם זאת, אינו לבד; בין מקבלי התגמול הגבוה נמצאים גם מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו, יו"ר חברת 'תיקון עולם קנביט פארמסוטיקלס', שתוגמל בכ-2.3 מיליון שקל על תפקידו בשנת 2020, לצד מנכ"ל טבע ישראל לשעבר אבינועם ספיר, שקיבל כ-5.4 מיליון שקל כמנכ"ל חברת הקנאביס.

שניהם יחד קיבלו 75% מהתגמול המצרפי של כלל חמשת בכירי החברה שעמד על כ-10.2 מיליון שקל, שהיווה כמחצית מהכנסות החברה לאותה שנה - 21.6 מיליון שקל. זאת כאשר החברה גם רשמה באותה שנה הפסד כולל בגובה של 32.9 מיליון שקל.

במצעד השמות החמים המעטרים את חברות הקנאביס שתיגמלו במיליוני שקלים את בכיריהן נמצא גם שגריר ישראל לשעבר באו"ם דני גילרמן, המכהן כיו"ר חברת הקנאביס 'פארמוקן גלובל', וקיבל כ-2.8 מיליון שקל עבור 22% משרה, מהם כ-2.4 מיליון שקל בתשלום מבוסס מניות.

התגמול המצרפי של חמשת בכירי 'פארמוקן גלובל' עמד על כ-7.8 מיליון שקל, כ-28% מהכנסות החברה לשנת 2020, שעמדו על 27.9 מיליון שקל. עם זאת, בניגוד לרוב חברות הקנאביס הישראליות הציבוריות, 'פארמוקן גלובל' סיימה את 2020 ברווח שעמד על 3.6 מיליון שקל.

אל הבכירים מצטרף גם מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו, יו"ר חברת 'טוגדר פארמה', שקיבל 1.8 מיליון שקל כתגמול עבור כהונתו בשנת הדוחות האחרונה, וזאת מתוך כ-3.3 מיליון שקל תגמול מצרפי של חמשת בכירי החברה.

'טוגדר פארמה' דיווחה על 11.1 מיליון שקל הכנסות, המעמידות את תגמול בכירי החברה על כשליש מהכנסותיה, והציגה רווח נקי שעמד על 15.4 מיליון שקל, שעיקרו כתוצאה מהכרה ב-34.1 מיליון שקל לאחר שביצעה התאמות שווי הוגן לנכסיה הביולוגיים.

שלושת בעלי השליטה בחברת 'פנאקסיה מעבדות ישראל'; המנכ"ל דדי סגל, מנהל העסקים הראשי אסי רוטברט, וסמנכ"ל הטכנולוגיות ערן גולדברג, אינם מהשמות המעטרים את דפי העיתונים כעמיתיהם לתעשייה שהוזכרו מעלה, אך התגמול הכולל שקיבלו יחדיו לשנת 2020 - כ-9.3 מיליון שקל עבור 50% משרה, מציב אותם בחלק העליון של רשימת מתוגמלי הקנאביס.

התגמול המצרפי של כל חמשת בכירי החברה עמד על 10.1 מיליון שקל, המהווה 16.7% מהכנסות החברה לאותה שנה - 60.7 מיליון שקל. 'פנאקסיה ישראל' סיימה את 2020 בהפסד כולל של כ-35.9 מיליון שקל.

את רשימת ששת חברות הקנאביס המובילות חותמת 'שיח מדיקל', עם תגמול מצרפי כולל לחמשת בכיריה שעמד על 4.9 מיליון שקל לשנת 2020, מהם 1 מיליון שקל למנכ"ל יוגב שריד, ו-981 אלף שקל ליו"ר ניר זיכלינסקי, שמתוכם 688 אלף שקל קיבל זיכלינסקי כתשלום מבוסס מניות.

אחוז התגמול המצרפי של חמשת בכירי החברה עומד על 13.3% מהכנסותיה לאותה שנה, שעמדו על 36.8 מיליון שקל. בדומה לפארמוקאן, גם שיח מדיקל סיימה את 2020 ברווח שעמד על 12.5 מיליון שקל.

אין להסיק מהאמור לעיל שאין תוחלת לעתיד החברות העוסקות בתחום הקנאביס הרפואי. אפשר אפילו להניח שחלקן יניב תשואה גבוהה למשקיעים, אך לפחות כרגע, ביצועי רוב החברות אינן מצדיקים את התגמולים הגבוהים לבכיריהן, מה גם שחלקם נהנים מהתגמול הגבוה לא בגין יכולותיהם העסקיות, אלא בשל היותם ידוענים המשווים חזות מצליחה ומכובדת לתחום שבחלקים משמעותיים מעתידו עדיין רב הנסתר על הגלוי.