סקירה שבועית: העתיד נראה ורוד, לשם שינוי

• ירידה חדה במספר הנדבקים היומי לרמה של מאות בודדים ליום וזאת למרות שהמשק נפתח כמעט לפעילות מלאה.
• מאות אלפי ישראלים לא יצאו את הארץ והגדילו את הצריכה בישראל, בד בבד אנו רואים גל השקעות של ענקיות בטכנולוגיה בישראל. אנו מעריכים כי הצמיחה ברבעון השני של השנה תהיה גבוהה מאוד.
• בחירות ללא הכרעה זו האופציה הפחות טובה מבחינת השווקים אבל אלו לא הגיבו בשלילה.
• הפתיחה המהירה של המשק צפויה להביא למדדי מחירים גבוהים בחודשים הקרובים, וזאת גם ביחס לעונתיות של חודשים אלו.
• פערי התשואות לטווחים הארוכים בין ישראל לארה"ב התרחבו בשבועיים האחרונים.
• המשנה לנגיד בנק ישראל התייחס לרכישות האג"ח וציין שאלו מתמקדות בטווחים הארוכים של העקום, כלומר מעבר להקלה הכמותית, המדיניות תומכת בשמירה על עקום תשואות שטוח.

ירידה חדה במספר הנדבקים היומי לרמה של מאות בודדים ליום וזאת למרות שהמשק נפתח כמעט לפעילות מלאה. החיסונים הגבירו את תחושת הביטחון של משקי הבית וזה משתקף בגידול חד בצריכה הפרטית. יעילות החיסונים בהפחתת התחלואה בעולם מרחיבה את הפערים בין מדינות עם שיעורי חיסון נמוכים, כמו חלק ממדינות אירופה לדוגמה, לעומת ארה"ב עם שיעור חיסון של 30% וישראל עם 61%. זה משפר את מעמדה היחסי של ישראל בשווקים הפיננסיים, ומקטין את הסיכוי שנראה ירידה בדירוג האשראי של ישראל. נתוני חודש מרץ צפויים להיות טובים במיוחד, לאור זאת שמאות אלפי ישראלים לא יצאו את הארץ והגדילו את הצריכה בישראל. בד בבד אנו רואים גל השקעות של ענקיות בטכנולוגיה בישראל, שמגדילות את הביקוש למהנדסים ואנשי תוכנה. משרות אלו צפויות להעלות את השכר הממוצע במשק. אנו מעריכים כי הצמיחה ברבעון השני של השנה תהיה גבוהה מאוד.

בחירות ללא הכרעה זו האופציה הפחות טובה מבחינת השווקים אבל אלו לא הגיבו בשלילה. יתכן שהמשקיעים העניקו לאפשרות הזו הסתברות גבוהה מלכתחילה, ומבחינתם הירידה החדה בתחלואה היא משמעותית הרבה יותר בשלב זה, מה עוד שהסיכוי שדירוג החוב יופחת ירד בשל השיפור היחסי במצבה של ישראל בעיקר לעומת מדינות אירופה. היעדר ממשלה קבועה ותקציב שאושר בכנסת פועל מצד אחד לבלימת הגידול בהוצאות השוטפות, אך מנגד הוא בולם רפורמות וכן לא מאפשר לבנות מערכת תמריצים שתשיב את העובדים למעגל התעסוקה. להערכתנו הממשלה שתקום, או הממשלה הנוכחית בתרחיש של בחירות נוספות, לא תתמקד בהקטנת הגירעון התקציבי השנה, וזה צפוי להיוותר ברמה גבוהה של 8%-10% מהתוצר.

עקב אכילס נותר שוק העבודה - במחצית השנייה של חודש פברואר שיעור האבטלה הרחב עמד על 15.4% לעומת 18.2% בשבועיים הקודמים. הפתיחה של המשק הביאה לירידה של העובדים בסטטוס של חל"ת בעקבות סיבות הקשורות לקורונה לרמה של כ- 500 אלף איש. מנגד, אנו רואים עלייה במספר העובדים שהפכו למובטלים וגם של אלו שאיבדו את מקום עבודתם ואינם מחפשים עבודה באופן אקטיבי. אם נסכם את מספר המובטלים בהגדרה הרשמית ואת מספר העובדים שאיבדו מקום עבודתם ואינם מחפשים כרגע עבודה, מספרם עומד על 8.8% מכוח העבודה. אלו מהווים להערכתנו גרעין קשה, שלא צפוי לחזור למעגל העבודה בקרוב, זאת בניגוד לעובדים בחל"ת שיש להם מקום עבודה לחזור אליו, וכנראה ישובו בהדרגה למעגל העבודה בחודשים הקרובים.

הפתיחה המהירה של המשק צפויה להביא למדדי מחירים גבוהים בחודשים הקרובים, וזאת גם ביחס לעונתיות של חודשים אלו. מדדי המחירים לחודשים מרץ-מאי צפויים לעלות במצטבר ב- 1.1%. צפויים להתייקר בעיקר שירותים שלא נמדדו בשנה האחרונה כמו עריכת מסיבות, נסיעות לחו"ל, שהות בחו"ל ופעילויות פנאי ובידור. מנגד עליית מחירי הסחורות ומחירי ההובלה בעולם נבלמה (ראה/י פרק גלובלי). אנו צופים אינפלציה בשיעור של 1.1% ב- 12 החודשים הקרובים. השווקים הפיננסיים מתמחרים כעת אינפלציה של 1.4% ל- 12 החודשים הקרובים, ולאחר מכן התייצבות של האינפלציה ברמה שנתית של כ- 1.8%. האינפלציה הממוצעת בעשר השנים האחרונות עמדה על 0.5% לשנה, כלומר השווקים מגלמים תפנית ברמת האינפלציה. הגורמים שמעלים את האינפלציה השנה הם יותר בעלי אופן זמני, כמו מחירי האנרגיה והסחורות, או תיקון של מחירי שירותים שירדו בחדות בשנה שעברה, ולכן קשה לקבוע כעת אם עליית המחירים היא אירוע חד-פעמי. השווקים מעריכים כי במדיניות הנוכחית של גירעונות תקציביים גבוהים והדפסות כסף של הבנק המרכזי, עליות המחירים עשויות להפוך לקבועות. המסר מהבנקים המרכזיים בעולם ובישראל הוא למדיניות שתהיה "סבלנית" מאוד לאינפלציה, וזה מחזק את הציפיות האלו. אנו נוטים להעריך שהסיכון לאינפלציה גבוהה יותר עלה, והוא תלוי עתה במדיניות הכלכלית. בתרחיש בו הממשלה תייצב את רמת החוב הציבורי, ישובו לפעול הכוחות שמרסנים לאורך זמן את האינפלציה ובעיקר השיפורים הטכנולוגיים, שהשפעתם על מדידת האינפלציה גבוהה, ונחזור לראות את האינפלציה ברמות נמוכות יותר של 1% עד 1.5% לשנה.

פערי התשואות לטווחים הארוכים בין ישראל לארה"ב התרחבו בשבועיים האחרונים: תשואות האג"ח לעשר שנים בישראל ירדה בכעשר נקודות בסיס ל- 1.2%, בעוד שבארה"ב התשואות היו יציבות סביב 1.7%. המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, התייחס בראיון בכלכליסט לרכישות האג"ח וציין שאלו מתמקדות בטווחים הארוכים של העקום, כלומר מעבר להקלה הכמותית, המדיניות תומכת בשמירה על עקום תשואות שטוח. בנק ישראל רוכש מדי חודש אג"ח בהיקף של כ- 4.5 מיליארד שקל, והסכום שהוא הקצה לרכישות, 85 מיליארד שקל, צפוי להיגמר בעוד כחצי שנה. אנו מעריכים כי לאורך זמן פערי התשואות בין ישראל לארה"ב לא יתרחבו. אמנם בישראל האינפלציה נמוכה מזו שבארה"ב, וגם הגירעון והחוב הממשלתי נמוכים יותר, אבל בכל מקרה השווקים אינם סבורים שריביות הבנקים המרכזיים ישתנו בשנה ואפילו לא בשנתיים הקרובות. התשואות בשלב זה מושפעות יותר מהסיכון שנראה אינפלציה גבוהה יותר בעולם לאורך זמן, כזו שתחייב מדיניות מרסנת יותר, ולגבי סיכון זה הפערים בין ישראל לארה"ב כבר פחות גדולים.

שיעור המתחסנים בארה"ב מוסיף לעלות ויחד איתו נמשכת פתיחת המשק ונרשם שיפור ניכר בפעילות הכלכלית. המצב באירופה שונה לחלוטין, שם קצב ההתחסנות מוסיף להיות איטי, ומדינות רבות מחמירות את ההגבלות לקראת חג הפסחא וחלקן אף הודיעו על סגר נוסף. הממשל החדש בארה"ב מאשר עוד תוכנית פיסקאלית רב שנתית לפיתוח תשתיות, ובד בבד תוכנית להעלאת מסים. ארה"ב בדרך לשנות את פניה ולהגדיל בשנים הקרובות את משקל ההוצאות הציבוריות. שוקי המניות רואים את הדברים, לעת עתה, בחיוב. עד שהמסים יועלו הפד ידפיס עוד הרבה כסף, שימצא את דרכו לשווקים.

העליות בשוקי המניות בעולם נמשכו, אך העלייה במחירי הסחורות נבלמה. מדד ה- S&P500 חצה לראשונה את רף ה- 4,000 נקודות ומתחילת השנה, עלה המדד ב-7%. בין מדדי המניות העיקריים בארה"ב, בלט ברבעון הראשון השנה הראסל 2000, עם עליה של 14.1%. הדאו ג'ונס עלה 8.3% והנסדק ב- 4.6%. באירופה, מדדי היורוסטוקס 50 ו-600 עלו מתחילת השנה ב-11% וב-7% בהתאמה. הדולר הוסיף להתחזק ביחס לסל מטבעות ומתחילת השנה הוא התחזק בשיעור 3.4%, שערו של הדולר מול האירו הגיע ל-1.176. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים התייצבה על רמה של 1.7%. העלייה החדה במחירי הסחורות נבלמה בחודש מרץ. מחיר חבית מסוג ברנט התייצב בשבוע האחרון על 64 דולר, לאחר שכבר הגיע לרמה של 70 דולר לחבית. מחירי הסחורות החקלאיות והסחורות התעשיתיות ירדו מאז סוף פברואר בכ-5.5% בממוצע, במקביל נרשמה גם ירידה במחירי ההובלה, ומדד הובלת המכולות משנחאי ירד בכ-10% לעומת הרמה בתחילת פברואר.

תוכנית ביידן להשקעה בתשתיות התקבלה בברכה ע"י המשקיעים, למרות העלייה הצפוייה במיסים. ביום רביעי האחרון נשיא ארה"ב הציג תוכנית להשקעה בתשתיות בהיקף של 2.25 טריליון דולר על פני כ- 8-10 שנים. מקום מרכזי בתוכנית תופסות ההשקעות המתוכננות בתשתיות תחבורה, המהוות כ- 28% מסך ההשקעות. כמו-כן, מתוכננות השקעות באינטרנט, במחקר ופיתוח, ובהמרצת השימוש באנרגיות ירוקות. הגידול בהוצאות צפוי להיות ממומן ברובו (כשני שליש) ע"י העלאות במסים כך שהעלייה בגירעון לא צפוייה להיות גבוהה. במס החברות מתוכננת עלייה הדרגתית מ- 21% כיום לשיעור של 28%. בנוסף, מתוכננת עלייה במס הכנסה לפרטיים לבעלי הכנסות גבוהות. אין ספק שייתכנו התנגדויות פוליטיות לתוכנית, הן בבית הנבחרים והן בסנאט, וייתכן אף בתוך המפלגה הדמוקרטית של הנשיא.

כלכלת ארה"ב רושמת שיפור ניכר במרבית האינדיקטורים. על רקע המשך ההתחסנות המהירה שכבר הגיעה לשיעור של 30% מכלל האוכלוסייה, והנורמליזציה, הלפחות חלקית, של הפעילות, נרשמה הפתעה לטובה במספר אינדיקטורים כלכליים שהתפרסמו בשבוע האחרון. השיפור החד ביותר נרשם בשוק העבודה. בחודש מרץ נוספו למשק האמריקני 916 אלף משרות חדשות, כאשר הציפיות היו לגידול של 660 אלף משרות. בנוסף, נתוני המועסקים החדשים לחודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב- 156 אלף. למרות הגידול החד במספר המועסקים עדיין חסרים לשוק העבודה בארה"ב 8.4 מיליון משרות לעומת המצב בפברואר 2020 ערב המשבר. שיעור האבטלה ירד ל- 6% לעומת 6.2% בחודש הקודם, שיעור האבטלה הרחב (U-6) הכולל גם עובדים מיואשים שאינם מחפשים עתה עבודה, אך כן זמינים לעבוד ועובדים במשרה חלקית המבקשים עבודה במשרה מלאה ירד מ-11.1% ל- 10.7%. אנו מניחים שיקח עוד זמן רב עד ששיעור האבטלה ישוב לרמה טרם המשבר שעמדה על 3.5%, בין היתר בשל ההתיעלות של המגזר העסקי. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד רשם במרץ עלייה חדה מרמה של 90.4 נקודות בפברואר ל- 109.7 נקודות. העלייה נרשמה גם ברכיב למצב השוטף וגם ברכיב הציפיות. מדד מנהלי הרכש לפעילות התעשייתית של ה- ISM עלה במרץ לרמה הגבוהה ב- 37 השנים האחרונות- 64.7 נקודות. רכיב ההזמנות החדשות עלה לרמה של 68 נקודות ורכיב המחירים הוסיף אף הוא לעלות לרמה של 85.6 נקודות.

שוק הנדל"ן בארה"ב - המחירים מוסיפים לעלות. מחירי הנדל"ן בעשרים הערים הגדולות בארה"ב עלו בחודש ינואר בשיעור של 1.2%. מאז חודש אוגוסט נרשמה עלייה חודשית ממוצעת של 1.4%, וב-12 החודשים האחרונים המחירים עלו ב-11.1%.

חזרה לסגר ולמגבלות על הפעילות כתוצאה מעלייה בתחלואה מהקורונה. תהליך ההתחסנות של האוכלוסייה ממשיך להתנהל בצורה איטית מאד, רק כ-12.5% מאוכלוסיית גוש האירו התחסנה עד כה. העלייה בתחלואה בגוש האירו נמשכת, מה שהביא חלק מהמדינות, כגון צרפת, להיכנס לסגר שלישי. למרות העלייה בתחלואה מדדי אמון הצרכנים והעסקים רשמו עליות בחודש האחרון ומדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה עלה לרמה גבוהה של 62.5 נקודות. שיעור האינפלציה השנתי הממוצע בגוש האירו עלה במרץ ל- 1.3% מרמה של 0.9% בפברואר. עם זאת, אינפלציית הליבה השנתית התמתנה מ- 1.1% ל-0.9%. הבנק המרכזי האירופי, אותת שתיתכן עלייה זמנית באינפלציה, אך זו צפויה להתמתן לאחר מכן, וששיעורי האינפלציה בשנים הקרובות צפויים לחזור לרמה נמוכה מהיעד של 2% לשנה.

יפן: נתוני מקרו מאכזבים ועלייה בתחלואה. מספר המאובחנים החדשים בקורונה עלה בחודש האחרון. נתוני המכירות הקמעונאיות הצביעו על ירידה בפברואר בשיעור שנתי של 1.5%. שיעור האבטלה נותר ללא שינוי בפברואר ברמה של 2.1%. הייצור התעשייתי רשם ירידה חודשית של 2.1% בפברואר, לעומת תחזית לירידה של 1.2%.

סין: נמשכת ההתאוששות ממשבר הקורונה. מדדי מנהלי הרכש הרשמיים עלו בחודש מרץ. המדד לענפי השירותים עלה מ- 51.4 נקודות בפברואר ל- 56.3 נקודות במרץ, ומדד ענפי השירותים עלה מ- 50.6 נקודות ל- 51.9 נקודות.