הערעור הוגש על החלטת פקיד שומה אשקלון לחייב את יינות ביתן במס בגין מלוא עסקת רכישת חב' ע.ר צים בע"מ על סך 263.6 מיליון שקל מבלי להכיר בחלק מהסכום, על סך 110 מיליון, "כנכס בלתי מוחשי" - "זכות למענק ספקים" כטענת יינות ביתן.
טענת יינות ביתן היא שעסקת רכישת המניות מצד ג' יצרה למעשה בנוסף "נכס חדש" -"זכות למענק ספקים" אשר יש לחשבו באופן נפרד מעסקת רכישת המניות של חב' ע.ר צים ולהפחיתו מסכום רכישת המניות הכולל ששולם בסופו של יום מיינות ביתן לבעלי מניות חב' ע.ר צים בכדי שהמערערת תוכל לפצל את מחיר הרכישה של המניות ולזכות בהוצאות פחת אשר יביאו להפחתת מס משמעותית (ובלתי מוצדקת לדעת פקיד השומה).
"קושי להתעלם מסימני שאלה"
פקיד השומה טען שרכישת המניות מצד ג' והסכום ששולם ע"י יינות ביתן בעבור רכישת המניות (263.6 מיליון שקל) מגלם בתוכו את הזכויות והחובות הנלוות במחיר המניה עצמו.
בית המשפט (השופטת יעל ייטב) דחה את הערעור שהוגש ע"י יינות ביתן וקבע כי אין מקום לקבל את גרסתה לפיה יש להכיר ברכישת נכס כ"זכות" למענק ספקים ולייחס לו חלק מעלות רכישת המניות.
כמו כן נקבע שאין להתיר ניכוי בעד פחת בגין חלק זה מהמחיר המקורי של המניות. עוד קבע בית המשפט כי קיים קושי להתעלם מקשיים וסימני שאלה בתחום החשבונאי המתעוררים מקריאת חוות הדעת שהוגשו מטעם החברה ומאופן דיווחה בדוחות הכספיים. בית המשפט ציין כי במתח שבין כללי החשבונאות לדיני המס יד האחרונה על העליונה.
התיק נוהל על ידי עו"ד ירון פנש מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי).