הועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) אישרה את התוכנית לשדרוג כביש 4 במקטע שבין גן רווה למחלף מורשה. התוכנית המכונה תת"ל 110 משלבת בין תפיסת העבודה הדוגלת בהענקת העדפה לאמצעי הסעת המונים ותנועת סחורות על פני רכב פרטי, לבין ההבנה כי מקטע מרכזי זה צפוי להפוך בשנים הקרובות לאחד ממוקדי הבנייה המרכזיים במדינה בהתאם לתוכנית האסטרטגית של מנהל התכנון לשנת 2040.
סוף ל"טלאי על טלאי"?
את עומסי התנועה האדירים שמנקז מקטע הכביש הזה, שידע לאורך שנותיו פרויקטים בסגנון "טלאי על טלאי" אין צורך להציג. 13 מחלפים לאורך 20 הק"מ שלו הם דוגמה מצוינת לאתגר התחבורתי שנקרא כביש 4, או כמו שמגדיר זאת בעצמו יו"ר הות"ל ומנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן: "כביש 4 הוא אחד הכבישים העמוסים בישראל והמקטע שבין גן רווה ומחלף מורשה ידוע במיוחד בפקקי התנועה שלו".
ההתמקדות במקטע הזה קשורה באופן ישיר למאפיינים של כביש 4, ששונה מצירי תנועה מרכזיים ארציים אחרים כמו כביש 6, כביש 2, או נתיבי איילון, שכן בניגוד לצירי האורך האחרים, כביש 4 אינו מתאפיין רק בתנועה מצפון לדרום ולהיפך, אלא משובץ לכל אורכו ומשני צדדיו גם בערים גדולות המקיימות ביניהן קשרי תנועה (נס ציונה-ראשון לציון, פתח תקווה-בני ברק, כפר סבא-רעננה ועוד).
השילוב הזה, יחד עם בנייה ומארג חיים אורבני בסמוך מאוד לציר התנועה הם כדור שלג שמתגלגל כבר יותר מדי שנים בלי מענה אמיתי.
תחבורה ציבורית במרכז
כאמור, התוכנית שאושרה מעניקה עדיפות לתחבורה הציבורית. "החלופה הנבחרת לתפעול תחבורה ציבורית בכביש ממקסמת את השירות לנוסע בתחבורה ציבורית" אומר מרדכי כהן, "עידוד הנגישות להסעת המונים בתכנית יסייעו, בתקווה, ליותר נוסעים לבחור לנוע בתחבורה הציבורית, תוך הפחתת עומסי התנועה".
במסגרת העדיפות הזו, התוכנית מרושתת בממשקים עם כלל אמצעי הסעת ההמונים שצפויים להיכנס לפעילות בטווחי הזמן הקרובים כמו מרכזי תחבורה ציבורית בסמוך לכביש 4, תכנונים בטווח הזמן הקרוב כמו "חנה וסע" במורשה ועד לטווחים הרחוקים יותר כמו חיבור לקו האדום, הסגול והחום של הרכבת הקלה והרחוקים מאוד כמו קווי המטרו M2 ו-M3. מעטפת נוספת שנכנסה לתכנון היא תחום התחבורה המסחרית, שעל פי הועדה לתשתיות, בהיבט הזה מהווה כביש 4 את הציר המרכזי לתנועת סחורות למרכזים המטרופולינים.
עוד ארוכה הדרך
היבט נוסף של התוכנית שאושרה מתייחס לא רק לתחבורה על ומעל פני הקרקע, אלא גם לתחום התשתיות. שכן במסגרת התוכנית אושרה גם בנייה של מערכים תת קרקעיים לתשתיות השונות, כפי שמתארת זאת נאוה אלינסקי-רדאעי מתכננת הות"ל: "לאור ריבוי התשתיות וזכות הדרך הצרה בחלקים הצפוניים של הכביש, מנהרת תשתיות במקטע זה עבור תשתיות חשמל, דלק, תקשורת, גז ונוספים הוא מרכיב חיוני בפרויקט החשוב הזה". זו תובנה שמיושמת כבר מזמן במדינות מתקדמות, הרואה בשילוב התשתיות חלק בלתי נפרד משלב התכנון מתוך הבנה כי היעדר התייחסות להיבט הזה יהפוך למגבלה משמעותית בכל תכנון עתידי.
אישור התוכניות הוא השלב הראשון בתהליך הארוך לפני יציאת התוכנית לפועל. המורכבות של הפרויקט נובעת לא רק מכמות אדירה של משרדי ממשלה (בריאות, תחבורה, ביטחון, אנרגיה, הגנת הסביבה), רשויות ציבוריות (מהרכבת ועד רשות העתיקות), גופי תשתיות (מחברת החשמל ועד תשתיות תקשורת וחברות דלק), גופי תכנון, ביצוע ואחרים המעורבים בו - אלא לא פחות מ-14 רשויות מקומיות וציבורית שבשטחן עתיד הפרויקט להתקיים. הדיונים בהשגות הרשויות האלו עתידים להימשך עוד זמן רב ולהשתלב בתכנון הפרויקט ככל שיתקדם.