האם אדם פרטי או חברה שמגישים תביעה כספית נגד רשות שלטונית עקב מחלוקת בין הצדדים הנוגעת לפרשנות פסק דין שניתן בהליך ביניהם, , רשאים לעשות זאת בטרם יפנו לאותה רשות ובטרם מיצו את ההליכים המנהליים נגד אותה רשות? בהתאם לפסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בת"א, כאשר קיימת מחלוקת משפטית בין גוף או אדם פרטי לבין רשות שלטונית, ראוי שהאדם או הגוף יפנו תחילה לרשות בבקשה לקבלת הבהרות ובמידת הצורך ינקטו בהליכים משפטיים מתאימים במישור המנהלי. במידה ולא נעשה כן, תישלל מאותו גוף הזכות להגיש תביעה כספית נגד הרשות.
מדובר בתביעה על סך של 5.5 מיליון ₪ שהגישה חברת "מכון שי" נגד הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר. חברת מכון שי סיפקה לרשות שירותי טיפול וייעוץ נפשי לניצולי שואה לאחר שזכתה במכרז בשנת 2008. ב-2017 החליטה הרשות לפרסם מכרז חדש להסדרת הפעילות בתחום זה, אולם הפעם תנאי המכרז לא אפשרו למכון שי להתמודד בו והחברה הגישה עתירה מנהלית בדרישה לפסול את המכרז, או לחילופין לקבוע כי המכרז החדש לא יחול על מטופלים שכבר מקבלים את הטיפול הנפשי מהצוות המקצועי של מכון שי.
בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירתה של מכון שי, וזו הגישה ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה גם הוא את הערעור, אך קבע מעין הוראת מעבר, המאפשרת למטופלים המעוניינים בכך להמשיך ולקבל טיפולים ממכון שי. בהתאם לכך, נקבע כי מימון הטיפול הנפשי ייעשה באמצעות החזר כספי של הרשות לניצולי שואה לאותם מטופלים כנגד המצאת חשבוניות בגין התשלום ששולם על ידם עבור הטיפול.
לטענת מכון שי, בתביעה שהגישה, הרשות לזכויות ניצולי שואה קיבלה החלטה שלא לכבד את חשבוניות של מכון שי אשר יוגשו לה על ידי המטופלים, ולאור זאת היא נאלצה לשחרר את כל המטפלים שהועסקו אצלה לצורך מתן השירותים לניצולי השואה. בהמשך, הגישה התובעת תביעה כספית נגד הרשות לקבלת פיצוי בגין אובדן הרווח שנגרם לה עקב החלטת הרשות.
הרשות, באמצעות עורכי הדין יואב קוק ומאיר אלזם ממשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות', דחתה את טענות המכון, וטענה כי מעולם לא התקבלה החלטה שלא לכבד חשבוניות של מכון שי אשר יוגשו לה על ידי המטופלים, ולכן אין כל הפרה של פסק הדין שניתן בעליון. לדבריה, גם אם סברה חברת מכון שי, בטעות, כי הרשות קיבלה החלטה שלא לכבד את החשבוניות, היה עליה לפנות לרשות לצורך קבלת הבהרות, ובמידת הצורך לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים לצורך תיקון ההפרה הנטענת, וזאת בטרם תגיש תביעה כספית נגד הרשות.
השופט גרשון גונטובניק קיבל את עמדת הרשות בעניין זה וקבע, כי כאשר קיימים חילוקי דעות בין הצדדים מצופה היה מהתובעת לפנות אל הרשות בבקשה לקבלת הבהרות בעניין זה, ובמידת הצורך לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים לתיקון ההפרה. הוא קבע, כי אי נקיטה באמצעים אלה מהווה התנהלות שאינה סבירה החוטאת לדוקטרינת הקטנת הנזק החלה בכל תחומי המשפט.
בית המשפט קבע עוד, כי כאשר גורם פרטי כבר נקט בהליכים משפטיים נגד הרשות וכאשר ניתן פסק דין וקיימת מחלוקת בעניין יישומו, מתבקש כי עובר להגשת תביעה בגין אובדן רווחים, יפנה הגורם הפרטי בדרישה לרשות כי תמלא אחר פסק הדין, וככל שתסרב, יפנה בהליך המשפטי המתאים לאכיפת הוראות פסק הדין. . "אין זה ראוי לאפשר לתובע לא לעשות דבר במישור המנהלי, לזנוח את ההוראות האופרטיביות שנפסקו לטובתו, ואז לעתור לקבלת סכומי כסף ניכרים שהפסיד, ללא מיצוי הליכים מול הרשות ומול בית המשפט. אי פעולה במישורים אלו צריכה לשלול ממנו את היכולת להגיש תביעה כספית מהרשות".