אם הרגשתם לאחרונה אנרגיה חיובית שנשלחה לעבריכם, המקור לכך הוא במשרדי חברות הביטוח בישראל. מדובר בלא פחות מ-784 מיליון תודות (ושקלים) שהן הרוויחו במצטבר מביטוחי המקיף לרכב שהן מכרו לנו בשנה האחרונה. להזכירכם, חישוב הרווח שלהן נעשה כך: מחסירים את גובהן המצטבר של התביעות ששילמו ממכלול הפרמיות שנתקבלו - ומגיעים לתוצאה, או במינוחה המקצועי -' לוס רשיו'. ובמילים אחרות, ככל שהן דוחות יותר את התביעות שאנו מגישים, כך גדלה שורת הרווח.
למעשה, אין זו השנה הראשונה בה תחום הרכב רכוש מתגלה כבוננזה הגדולה של עולם הביטוח האלמנטרי - על פי הנתונים, החל משנת 2017, מהווה התחום כמנוע הרווחים החזק ביותר עבורן, כאשר בשנת 2020, שילמו מחזיקי הרכב בישראל סכום כולל של כ-8.4 מיליארד שקלים בגין רכישת פוליסות רכב (ללא פוליסות חובה שאינן מוגדרות כאלמנטריות).
על מנת להבין עד כמה עמוקים הכיסים של החברות, בחנו את סיכום הפעילות של כמה מהן. ניקח לדוגמא את חברת הביטוח מגדל. במרוצת שנת 2020 תפח חשבון הבנק שלה בסכום של 778 מיליון שקל מכספי פרמיות ששילמנו, כאשר הרווח (בניכוי התביעות ששילמה), עומד על 65 מיליון שקלים.
ובמצעד החברות שעשו קופה 'היסטרית', נכללת גם חברת הפניקס, שאל כיסה זרמו כמיליארד שקלים כפרמיות ביטוח רכב רכוש במהלך שנת 2020. הרווח, אם תהיתם - עצום. לא פחות מ-77 מיליון שקלים. גם בעלי המניות בחברת AIG, מחייכים, בהחלט מחייכים - אמנם הם מכרו ביטוחי רכב רכוש בסכום נמוך יחסית של 370 מיליון שקלים 'בלבד', אך הרוויחו 71 מיליון שקלים.
יש שיגידו כי אלו רווחים לגיטימיים ומדובר בסופו של יום בחברות עסקיות מוטות רווח, אולם הבעיה הגדולה היא כי הדרך למיקסום הרווחים עוברת בין היתר בהקטנת גובה ומספר התביעות שהן משלמות למבוטחיהן. אלה אמנם שילמו את מלוא הפרמיה, אך חלקם מצאו את עצמם עם מכתב דחייה ועם הכרח להגיש תביעה כנגדן לבית המשפט. בחלק לא מבוטל מהמקרים, המשפט יסתיים עם ניצחון התובעים, אך בינתיים, הכסף נותר בקופתן של החברות והמבוטח נאלץ להתמודד עם חיסרון הכיס.
יש לא מעט ענפים במשק שמברכים על היום בו הקורונה הגיחה לעולם, ובכללם, כך מסתבר, גם מחלקת הרכב רכוש בחברות הביטוח. לאור כניסה של שחקנים חדשים לענף והגברת התחרות, חלה שחיקה מסוימת בגובה הפרמיות המשולמות בשנים האחרונות, אולם אז באה הקורונה והשיבה להן את החיוך. הסגרים, כל שכן הראשון, הפחיתו דרמטית את מספר תאונות הדרכים, ומכאן גם את תגמולי הביטוח שהן צריכות לשלם. הירידה בהיקף הנסועה משמעה - פחות תאונות, שבתורה מתורגמת ליתר כסף. הרבה יותר. אין מנהל אגף אלמנטרי שלא צוהל למקרא נתונים אלו, שכן איש לא מהם לא חשב כי שנה כל כך פרועה כמו 2020, שהקטינה את רווחיות ההשקעות והתשואה, תניב רווחים כל כך יפים.
עו"ד אסף ורשה, מבכירי עוה"ד בתחום ביטוחי הרכב רכוש בישראל מציין כי קשה להעריך כיצד תסתיים שנת 2021 מבחינת רווחיות ענף הרכב רכוש, אולם סביר להניח כי יחס התביעות המצרפי כתוצאה מהסגרים במהלך שנת 2020 , לא יישמר גם במהלך השנה הנוכחית. החזרה לשגרה, משמעה יותר תאונות דרכים, שבתורן מתורגמות לעליה במספר התביעות.
הסגרים, ובעיקר הסגר הראשון הורידו בצורה משמעותית את שכיחות הנזקים, בין השאר עקב קיטון משמעותי בנסועה. התברר שהקורונה פועלת באורח חיובי על תחום רכב רכוש עקב ירידת השכיחות של התאונות ולפיכך התוצאה )החיתומית) הפתיעה והייתה בניגוד לציפיות עקב הגברת התחרות והורדת התעריפים . עיקר ההשפעה החיובית של הקורונה הייתה בסגר הראשון, שהיה אפקטיבי יותר והשפיע על הרבעון הראשון (חודש מרץ בעיקר) ורוב תקופת הרבעון השני. הסגר השני והשלישי היו פחות אפקטיביים מהראשון, אך תרמו אף הם לקיטון בנסועה ובשכיחות. כתוצאה מכך הייתה תחושה בחלק מהחברות שההתייחסות לסבירות סגרים נוספים ואפקטיביות שלהם בעתיד צריכה ליצור אקטואריה חדשה שבה צריך לקבוע תעריפי שוק המבוססים על ההתנהלות והסגרים בזמן הקורונה.