סקירה שבועית: גל הנפקות והשקעות בטכנולוגיה

• מספר הנדבקים היומי שומר על רמה נמוכה של מאות בודדים ביום, וזה מוביל להקלות נוספות שמתרכזות עתה במערכת החינוך. הצריכה הפרטית ממשיכה לגדול בקצב מהיר, ונרשם זינוק חד ברכישות בכרטיסי האשראי.
• העלייה בפעילות של ענף שירותי הטכנולוגיה מתחילת השנה היא אולי אקס פקטור שלא לקחנו בחשבון, ועשויה להעלות את הצמיחה השנה אף מעבר לתחזית שלנו של 5.0%.
• שיעור האבטלה הרחב ירד בשבועיים הראשונים של חודש מרץ לרמה של 12.0% מרמה של 15.4% בשבועיים הקודמים.
• גל של הנפקות ואקזיטים של חברות היי-טק ישראליות בהיקפים חסרי תקדים. ההשקעות הגדולות מהעולם מתורגמות בסופו של יום בעיקר להוצאות שכר והטבות לעובדים, והם להערכתנו אחד הגורמים המרכזיים שפועלים לייסוף השקל.
• היקפי הרכישות של בנק ישראל הם גדולים מאוד ביחס לעודף בחשבון השוטף לדוגמה, שעמד בשנה שעברה על 20 מיליארד דולר, עם זאת, עסקאות ההי-טק עלו מדרגה השנה בהיקפם, ועל רקע זה רכישות בנק ישראל מתקשות להחליש את השקל.
• בשלב זה, כל עוד משרד האוצר מנפיק כל חודש חוב סחיר ברמות שגבוהות מעשרה מיליארד שקל, רכישות האג"ח של בנק ישראל, שהן לרוב בסדרות הארוכות, מונעות התללה של עקום התשואות.

מספר הנדבקים היומי שומר על רמה נמוכה של מאות בודדים ביום, וזה מוביל להקלות נוספות שמתרכזות עתה במערכת החינוך. הצריכה הפרטית המשיכה לגדול בקצב מהיר, ושבוע שלפני חג הפסח נרשם זינוק חד ברכישות בכרטיסי האשראי. העלייה בחיסכון הפרטי בשנה שעברה מתורגמת עתה לצריכה מוגברת, תהליך שצפוי להימשך להערכתנו מספר חודשים. היעדר כניסת תיירים מחו"ל לארץ משפיע עדיין על ענפי שירותים כמו תעופה, טילים מאורגנים ומסעדות, שטרם חזרו לפעילות מלאה. הישראלים מפצים על אי-כניסת התיירים, בעיקר באזורים הפופולאריים כמו אילת וים-המלח, אך פחות בערים כמו תל-אביב וירושלים שמתבססות על תיירות מחו"ל.

כיוון שלא כל העסקים שבו לפעילות מלאה, ובצד הביקושים הישראלים חזרו לצרוך כרגיל ואף יותר, עשויים להיווצר בחודשים הקרובים לחצים לעליית מחירים של שירותים כמו מסעדות, אירוח ובתי מלון. קרוב לחצי מיליון עובדים טרם שבו למעגל העבודה וקליטתם אמורה להגדיל את ההיצע ולבלום עליות מחירים. העלייה בפעילות של ענף שירותי הטכנולוגיה מתחילת השנה היא אולי אקס פקטור שלא לקחנו בחשבון, ועשויה להעלות את הצמיחה השנה אף מעבר לתחזית שלנו של 5.0%. ההנפקות (IPO's) והאקזיטים אינם נמדדים כחלק מהתוצר, אבל ניסיון העבר מראה שבתקופות כאלו, אומדני הצמיחה נוטים להתעדכן כלפי מעלה באופן רטרואקטיבי.

שיעור האבטלה הרחב ירד בשבועיים הראשונים של חודש מרץ לרמה של 12.0% מרמה של 15.4% בשבועיים הקודמים. הגדרה זו כוללת את הבלתי מועסקים, העובדים שנעדרים זמנית מעבודה בשל הקורונה, וכן את אלו שאיבדו את מקום עבודתם מתחילת הקורונה ואינם משתתפים כעת בכוח העבודה. מספר המשתייכים לקבוצה זו עומד על 492.7 אלף איש. אם מסתכלים על חצי הכוס הריקה, אז שיעור העבודה נותר גבוה ביחס לעובדה שכמעט כל המגבלות על הפעילות הכלכלית הוסרו. חצי הכוס המלאה היא שהירידה במספר המובטלים בשבועיים האלו כללה גם כאלו שלא חיפשו עבודה באופן פעיל קודם לכן (32.5 אלף איש), וגם ירידה במספר המובטלים בהגדרתם הרשמית, כלומר כאלו שחיפשו עבודה באופן פעיל ( 47 אלף איש). כלומר בשבועיים האלו שבו לעבודה גם כאלו שלא חיכה להם מקום עבודה קודם. שיעור האבטלה בנטרול העובדים שפוטרו ואינם מחפשים עבודה (ולכן הם אינם בכוח העבודה) ירד לרמה של 9.8%, סף שאמור בהמשך להביא לירידה של 10% בתשלומי החל"ת, עם זאת, שר האוצר פרסם בתגובה כי תשלומים אלו ימשכו ללא שינוי עד חודש יוני.

גל של הנפקות ואקזיטים של חברות היי-טק ישראליות בהיקפים חסרי תקדים. הנזילות הגדולה בשווקים הפיננסיים בעולם, וההצלחה של החברות הישראליות בשנת 2020 הופכים את ישראל לאטרקטיבית במיוחד. ניתן לראות גם קפיצת מדרגה בשווי העסקאות, איירון סורס ואיטורו התמזגו לאחרונה לחברות ספאק לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר כל אחת. ההצלחה מושכת לפה השקעות נוספות מענקיות הי-טק כמו גוגל שמתכננת מרכז פיתוח לשבבים או מייקרוסופט שמתעניינת בהקמת דאטה סנטר. התחרות על עובדי ההי-טק גדלה והשכר עולה גם כן. ההשקעות הגדולות מהעולם מתורגמות בסופו של יום בעיקר להוצאות שכר והטבות לעובדים, והם להערכתנו אחד הגורמים המרכזיים שפועלים לייסוף השקל.

בנק ישראל רכש בחודש מרץ מט"ח בשווי 2 מיליארד דולר ומתחילת השנה 13.7 מיליארד דולר. מכסת רכישת המט"ח עליה הכריז בנק ישראל עומדת על 30 מיליארד דולר, כלומר נותרו עוד 16.3 מיליארד דולר עד סוף השנה, זאת במידה והמכסה לא תוגדל. היקפי הרכישות של בנק ישראל הם גדולים מאוד ביחס לעודף בחשבון השוטף לדוגמה, שעמד בשנה שעברה על 20 מיליארד דולר, אולם כפי שציינו עסקאות ההי-טק עלו מדרגה השנה בהיקפם, ועל רקע זה רכישות בנק ישראל מתקשות להחליש את השקל. בשבוע האחרון השקל התחזק ב-1.5% מול הדולר ו-1.1% מול סל המטבעות.

בנק ישראל רכש בחודש מרץ אג"ח ממשלתיות בהיקף של 4.1 מיליארד שקל, ומתחילת התכנית נרכשו אג"ח ב-58.9 מיליארד שקל, מסך של 85 מיליארד שקל עליהם הוכרז. בקצב הרכישות הנוכחי תסתיים המכסה בפרק זמן של חמישה-שישה חודשים. הצמיחה הגבוהה של המשק מגדילה את הסיכויים שנראה האטה או אפילו הפסקה של רכישות האג"ח בעת זו, זאת בעיקר אם תכניות הסיוע כמו החל"ת והמענקים לעסקים יצומצמו ונראה התחלה של ירידה בגירעון התקציבי. בשלב זה, כל עוד משרד האוצר מנפיק כל חודש חוב סחיר ברמות שגבוהות מעשרה מיליארד שקל, רכישות האג"ח של בנק ישראל, שהן לרוב בסדרות הארוכות, מונעות התללה של עקום התשואות.

מבצע החיסונים מתקדם במהרה בארה"ב, באירופה הוא איטי יותר ורוב השווקים המתעוררים משתרכים מאחור. בהודו ובברזיל קצב ההדבקות המשיך לטפס ל-150 אלף ו-80 אלף איש ליום בהתאמה. העלייה במחירי הסחורות פוגעת בעיקר בשווקים המתעוררים, שמשקל הסחורות בסל המוצרים שלהם גבוה. תוכנית ההשקעות של הממשל האמריקני ופד שמשדר סבלנות מעלים את האופטימיות בארה"ב, גם אם ברור שהחשבון יגיע בצורה של העלאות מסים, וגם הפד יצטרך להאט את קצב רכישות האג"ח לקראת סוף השנה. אירופה תדביק פערים כנראה במחצית השנייה של השנה, וה-ECB מגביר בינתיים את קצב רכישות האג"ח.

קרן המטבע הבינלאומית מעלה את תחזית צמיחת התוצר הגלובלי ל-6.0%. זאת לאחר ירידה של 3.3% בתוצר הגלובלי בשנה שעברה. תחזית הצמיחה העולמית לשנת 2022 עומדת על 4.4%. בין תחזיות הצמיחה למשקים המפותחים השנה בולטת ארה"ב עם שיעור צמיחה של 6.4%. תחזית הצמיחה לגוש האירו עומדת על 4.4%, לאחר שבשנה שעברה התוצר שם ירד בשיעור של 6.6%. באשר למשקים המתעוררים, תחזית הצמיחה ל- 2021 היא 6.7%, בהובלת הודו עם תחזית צמיחה של 12.5% וסין עם תחזית צמיחה של 8.4%. תהליך ההתחסנות בעולם, הירידה בתחלואה מהקורונה במדינות רבות, והפתיחה ההדרגתית של משקים רבים מהווים תנאי רקע התומכים באופטימיות הגלומה בעדכון האחרון של תחזיות קרן המטבע הבינלאומית. מדד מנהלי הרכש של התפוקה הכוללת הגלובלית של חברת JPMorgan ו- IHS Markit עלה במרץ ל-54.8 נקודות.

מדדי מנהלי הרכש למגזר השירותים משקפים את הפערים הבולטים בין ארה"ב למדינות גוש האירו ויפן בשלבי היציאה ממשבר הקורונה. בעוד פתיחת המשק האמריקני נמשכת, בצרפת ובאיטליה נקטו לאחרונה בצעדים מגבילים נוספים, כמו גם בגרמניה וביפן. בעוד המדד למגזר השירותים בארה"ב מצביע כבר תשעה חודשים על התרחבות בפעילות והגיע לרמה גבוהה של 60.4 נקודות, המדדים בגוש האירו וביפן עדיין רחוקים מרמתם טרם המשבר ומצביעים על התכווצות בפעילות. עם העלייה הצפוייה בקצב החיסונים בגוש האירו, ההערכה היא שהיציאה מהמשבר שם תתתפוס תאוצה במהלך הרבעון הנוכחי, ושברבעון השלישי הפעילות הכלכלית בגוש האירו תחזור לסוג של שגרה. בשבועיים האחרונים מתחילה להירשם התקדמות בקצב החיסונים במדינות גוש האירו, ושיעור המתחסנים מתוך האוכלוסייה עלה מכ-11% לכ-15%, עם זאת, שיעור זה עדיין נמוך משמעותית מהמצב בבריטניה ובארה"ב שם שיעור המתחסנים עומד על 47% ו-34% בהתאמה.

מדדי הדאו ג'ונס וה-S&P500 הגיעו לרמות שיא חדשות בשבוע האחרון. מדדים אלה עלו בשיעורים שבועיים של 2.0% ו-2.7% בהתאמה, ובמקביל הנסדק עלה ב-3.1%. מדד הראסל 2000 ירד ב- 0.4%. מדדי המניות הכוללים באירופה רשמו עליות, זה השבוע השישי ברציפות. מדדי היורוסטוקס 50 ו-600 עלו בשיעורי 0.8% ו-1.2% בהתאמה. מדדי המניות באסיה הציגו בשבוע האחרון תמונה לא אחידה. מצד אחד, מדדי המניות בסין, יפן והודו רשמו ירידות. מנגד, מדדי המניות בטייוואן, דרום קוריאה והונג קונג סיימו את השבוע בטריטוריה חיובית. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים ירדה השבוע ל-1.66% מרמה של 1.72% בסוף השבוע שעבר. עם הירידה בתשואה הדולרית, הדולר נחלש מול האירו בשיעור 1.2%. ביחס לסל של מטבעות אחרים, הדולר הגיע לרמה הנמוכה בשבועיים האחרונים.

ארה"ב: עלייה חדה במדד המחירים ליצרן. מדד המחירים ליצרן, עלה במרץ בשיעור של 1% לעומת תחזית לעלייה של 0.5%. ברמה שנתית המדד עלה במרץ ב-4.2%, השיעור הגבוה בעשור האחרון. גורם מרכזי בעליית מדד מחירים ליצרן הייתה העלייה במחירי האנרגיה. לעת עתה, המשקיעים מתייחסים לעליות מחירים אלו כזמניות. כצפוי אישור תוכנית ההשקעות של נשיא ביידן צפוי לעבור עוד שינויים עד שיואשר. הנשיא ביידן הכיר פומבית בצורך לנהל משא ומתן מול חברי הקונגרס והסנאט בנוגע לתוכנית ההשקעות בתשתית בסכום של 2.25 טריליון דולר. באשר לפד, בהופעה בוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית, חזר יו"ר הפד, פאוול, על האמירה שמדיניות הפד תישאר מרחיבה לזמן ממושך, בין היתר על רקע העובדה ש"ההתאוששות של המשק האמריקני אינה אחידה ורחוקה מלהגיע לידי מיצוי".

אירופה: נמשכת הפתיחה של המשק בבריטניה, בזמן שגרמניה כנראה לקראת כניסה לסגר שלישי. ראש ממשלת אנגליה, בוריס ג'ונסון, אישר את המתווה לנורמליזציה של הפעילות, כאשר פעימה אחת מתוכננת ב-12 באפריל, עם פתיחה כמעט מלאה של מרכזי הקניות, המסעדות, והמקומות ציבוריים, וב-17 במאי מתוכננת פתיחה מלאה של שדות התעופה לטיסות לכל יעד בעולם. לעומת זאת, המצב בגרמניה, כמו גם במדינות נוספות בגוש האירו, מעורר דאגה, ונמשך הגידול של מספר החולים בקורונה המתאשפזים בבתי חולים. ראש הממשלה, אנגלה מרקל, העבירה החלטה המאפשרת לה לכפות על כל המדינות והאזורים בגרמניה מדיניות אחידה בכל מה שקשור לקורונה. מנהיגי גרמניה ממשיכים במשא ומתן מול רוסיה על רכישת מנות חיסון Sputnik V. במישור הכלכלי, שיעור האבטלה בגוש האירו עלה בפברואר ל- 8.3%, כאשר בולט שיעור האבטלה הגבוה של 17.3% בקרב הצעירים (מתחת לגיל 25). בדומה לארה"ב, גם בגוש האירו מדד המחירים ליצרן עלה בשיעור גבוה יחסית של חצי אחוז בפברואר, לרמה שנתית של 1.5%.

סין: גוברת אי-הוודאות לגבי מדיניות הממשלה כלפי חברות גדולות, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה. בסוף השבוע, חברת Alibaba קיבלה הודעה על קנס של 2.8 מיליארד דולר על מה שנטען כשימוש יתר בהשפעתה על השווקים. סכום הקנס מהווה כ-4.0% מהכנסות החברה ב-2019. באופן כללי, הממשלה מעוניינת להגביר את הפיקוח בתחומי ההגבלים העסקיים, וייתכן ויהיו עוד ענקי מסחר וטכנולוגיה שיצטרכו להתמודד עם צעדים כמו זה. באשר לנתונים הכלכליים, מדד מנהלי הרכש של ענפי השירותים של Caixin (גוף פרטי) עלה בחדות לרמה של 54.3 נקודות. מדד המחירים לצרכן עלה במרץ בשיעור הגבוה בחמשת החודשים האחרונים, ומדד המחירים ליצרן עלה ב-4.4% בהשוואה למרץ אשתקד. נזכיר שבפברואר שיעור האינפלציה השנתי עמד על 1.7%. מרבית ההערכות קדימה מצביעות על האטה בשיעור עליית המחירים בחודשים הקרובים. סין ממשיכה לחסן כ-5 מיליון אזרחים ביום כנגד הקורונה, ותוכנית הממשלה שואפת לחסן כ-40% מהאוכלוסייה בסוף חודש יוני.