יש מונחים רפואיים שאתם מכירים רק אם ירשתם את התופעה בעצמכם. נגיד, הלוקס ולגוס, או בשמו העברי "בוהן קלובה" - בוהן מוטה שמבליטה את המפרק המחבר בינה לבין כף הרגל. כמה גברים יודעים מה זה? הרי שבע מכל שמונה הסובלות מהתופעה הן נשים. איתרע מזלי להיות השמיני בתור. קצת מביך לאגו הגברי, כשחושבים על זה, אבל המבוכה בכל מקרה שנייה רק לכאב. לפני קרוב לחמש שנים הרגשתי את השיט הזה בכפות הרגליים, במיוחד בכף הרגל הימנית. כאב שנבנה זמן רב לפני כן, התנחל בשקט ופרץ ביום בהיר אחד. דמיינו מצב שבו אתם קמים בבוקר וכריות כף הרגל שלכם מאותתות לכם שלא עוד. כמו סרבני גיוס בבקו"מ, הן נשכבות על הכביש וצועקות "לא מתפנות, לא מתפנות".
בוהן קלובה היא אולי בעיה נפוצה, אבל לא כמו בעיות תדירות ומוכרות הרבה יותר. 80 אחוזים מבני האדם בעולם יסבלו לפחות פעם אחת בחייהם מכאבי גב תחתון. בכל רגע נתון, 18 אחוזים - כמעט אחד מכל חמישה אנשים - סובלים מכאבים בגב. הוסיפו לזה את אחוז הסובלים מכאבי ברכיים, מכאבי צוואר או מבעיות בכפות הרגליים וקבלו תרחיש כואב שאו שאתם חלק ממנו או שמתישהו, בעתיד הלא רחוק, תהיו חלק ממנו.
מדרסים הם לא אחת הפיתרון המתבקש. יובל נח הררי כתב את "קיצור תולדות האנושות" ואתם תקבלו כאן את "קיצור תולדות המדרסים". בגדול, זה עובד ככה: יש המון סוגים, המון מחירים, חלק עוזרים יותר, חלק פחות, מוכרים לכם סיפורים, אתם לא מבינים כלום, בסוף קונים את הכי זול, במיוחד משום שאתם לא ממש מאמינים להבטחת הקסם ש"הנה, זה יעלים לך את הכאב". הוא הרי לא נעלם, לא באמת.
הדבר הכי מפחיד, במיוחד בתחום כל כך לא מפוקח כמו שוק המדרסים, הוא לשלם הרבה כסף ולקבל תמורה לא נאותה. אנשים רבים פשוט הולכים, תרתי משמע, על המדרסים של קופת החולים. יחסית לסכום המאוד פעוט שתשלמו אתם מקבלים תמורה אדירה, באמת, אבל זה רחוק מלהיות פיתרון מושלם. שלושת זוגות המדרסים שרכשתי, אחד מקופת החולים ושניים באופן פרטי, עלו בין 100 ל-900 שקל. יש מדרסים שיכולים להגיע למאות רבות של שקלים, גם לאלפים. האם שווה לשלם סכומים כאלה?
הגעתי ל-Fix Feet ברמת החייל, אחד ממכוני המדרסים של ה"ביוקר". הקים אותו פיני מושקוביץ, אורטוטיסט (טכנאי מדרסים) בעל יותר מ-40 שנות ותק. המכון צמוד למשרד לעיצוב פנים של כדורגלן העבר אמיר שלח, ולא במקרה - שלח הוא גם אחד השותפים בפיקס פיט. האיש שכיכב בשנות ה-90 במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל לקח ללא ספק כמה פניות שאף שחקן לפניו או אחריו לא ביצע. עיצוב פנים? כאילו, וואט דה פאק, יצא לך שם של אחד הבלמים הכי מלוכלכים בניינטיז, מה קשור עכשיו עיצוב פנים? "בגיל 25 קניתי דירה ראשונה וראיתי שאני אוהב לעצב. הבנתי שאני צריך לעשות משהו בחיים שאחרי הכדורגל", הוא מספר. רציתי לדבר איתו על שושלת האליפויות שהיה שותף להן, על הנבחרת ובכלל על כדורגל אז והיום, אבל נזכרתי שבעצם הכאבים ברגל יותר חזקים מבלוטות הנוסטלגיה ושלא בשביל זה אני שם.
האמת היא שהציפיות לא היו בשמיים. מי שעשה מדרסים בחייו מכיר את הריטואל - קח את הרגל, תשקע אותה בקופסת הקרטון עם הספוג הנעים והממכר (אני חייב לקנות 100 קופסאות כאלה ופשוט לדרוך בבית בשביל הכיף) ובוא אחרי יומיים לקחת את הזוג החדש. כך לפחות חשבתי.
ובכן, זו לא בדיוק הייתה המציאות. את פניי קיבל גור דוידסון, טכנאי מדרסים ותיק בעצמו. גור פקד עלי לעלות על ההליכון כמה שמעלים רכב על רמפה ושם החל לפרק לגורמים את הבעיות של הרגל שלי. כמעט נעלבתי בשבילה. פסעתי על מסלול שבו משולבים 7,200 חיישנים שמנטרים את הצעידה, לצד מצלמות המתעדות את אופן ההליכה. בסופה של הבדיקה עובדו הנתונים בעזרת תוכנה מיוחדת. גור הסביר את תוצאות הבדיקה, הזוויות של כפות הרגליים, ההטיות, מקור הכאב, מוקד התמיכה הרצוי ומה לא. חלק הבנתי, חלק פחות. זה היה מרשים ומבלבל, מהפנט ומתעתע. הוא סיפק מיני-הרצאה על הסוגים השונים של המדרסים ועל העלויות, חלקן מבהילות. מודה, למדתי לא מעט דברים חדשים, גם כאלה שפחות מצאו חן בעיניי. למשל, העובדה שאני צריך להחליף את כל נעלי הספורט שלי למידות גדולות יותר משום שהם לא נכונות עבורי. נו, מזל שאני לא עושה יותר מדי ספורט.
זה היה מפגן מעשיר בהחלט, אבל הצגות ומצגות לא יגרמו לכם להרגיש טוב יותר. אחרי כ-40 דקות יצאתי מהמקום עם הזמנה והייתי צריך להמתין שבועיים. כל לקוח עובר את ההרצאות האלה, מה שמחייב אתכם להזמין תור לאבחון, ואם רכשתם מדרסים - גם לאיסוף. אחריי נכנס כדורסלן מליגת העל, ספורטאים אינם נטע זר בנוף הזה. מגיא פניני, דרך אנדי רם ויוני ארליך ועד הכדורגלן הספרדי דייגו קוסטה, כולם עברו בפיקס פיט. קצת מוזר, האמת, לחשוב שגם החבר'ה האלה, שאמורים להיות בלתי מנוצחים, נמצאים בנחיתות ניכרת בלי מדרסים, ממש כמו בני האנוש הרגילים.
שבועיים חלפו. קיבלתי את המדרסים, 1,800 שקל לזוג הם עולים. עולם חדש נגלה בפניי באופן מידי, עולם שלא הכרתי, נטול כאבים ולחצים. בעקבות כל מסקנה עתירת סופרלטיבים שכזאת ניתן לחשוד בהגזמה, אבל אני מודה שלא ציפיתי לשינוי כל כך קיצוני בזמן כל כך קצר. כך פתאום, באבחה אחת, הכאב כאילו עבר גירוש שדים ונמוג לו.
המדרסים הללו נמצאים עלי שבועיים בסך הכול. איני יודע כמה זמן הם יעניקו לי את איכות החיים שכל כך ביקשתי לעצמי. ייתכן שפתאום יחזור הכאב (כבר קרה לי עם מדרסים קודמים, אמנם מדרסי מדף אבל איכותיים ולא זולים דווקא). יש לי סיבה טובה להאמין שהפעם הרומן הזה יימשך שנים.
האם זה שווה את המחיר? בדרך כלל איני נוטה להמליץ בלב שלם על מוצרים יקרים, רכישתם תלויה בתקציב ולא תמיד היא משתלמת, וגם כאן אוסיף את הסייג הזה, במיוחד כשהתחלתי ללכת עם המדרסים הללו רק לאחרונה, אבל זו עדיין הבריאות שלנו ולאיכות חיים אין מחיר. אני יכול להגיד בלב שלם שאם אתם סובלים מבעיה ברגליים, לכו למקום מוכח עם המלצות (זה לא חייב להיות Fix Feet, אבל תבדקו קודם כמה אתם משלמים ועל מה אתם משלמים). פשוט כי יש דברים שלא כדאי לחסוך עליהם.