סיום האבטלה באופק והמעסיקים מחשבים מסלול מחדש

ב-30.6 תופסק ההארכה שניתנה לתשלום דמי אבטלה. מה זה אומר מבחינת העובדים שחוזרים, המעסיקים שמחזירים ואלה שממשיכים לעבוד בשחור? הנה כמה שאלות בוערות ותשובות

  • דמי אבטלה
  • חל"ת
עו"ד שמעון צור

ה-30.6.21 הוא המועד שבו הביטוח הלאומי מפסיק את ההארכה שניתנה לתשלום דמי אבטלה. המשמעות הגדולה היא כי העובדים שהעדיפו או נאלצו לשהות בחל"ת, יחזרו למקום עבודתם אם הוא עדיין קיים, או שאולי התייעל, מבחינת מספר העובדים.

אני נתקל בהרבה מעסיקים המשוועים לכך שהעובדים שלהם יחזרו לעבודה ובעצם עומדים מול שוקת שבורה: העובדים מסרבים לחזור לעבודה מהחל"ת ומעדיפים למשוך עד ליום האחרון שהוא, בעצם, עוד כחודשיים וחצי מהיום. למעסיקים נגרם נזק כפול: מצד אחד, אכיפת הסגר גרמה להם לסגור לתקופות ארוכות את בתי העסק ומצד שני, המדינה המאפשרת הארכה ל"חתימה על אבטלה" לתקופה ארוכה משמעותית, הרבה מעבר למועד בו המעסיק כבר יכול לחזור לעבודה מלאה.

שימו לב, לדוגמא, לאחוז ההכנסה שמקבל מובטל במשכורות הנמוכות שמשולמות במשק הקמעונאי. האם לעובד כזה שווה לחזור לעבודתו עם כל ההוצאות שלעיתים נלוות אליה? התשובה היא לא.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאב: בי-קיור לייזר במבצע

לכתבה המלאה
הפסטיבל נגמר. ב-30.6 מפסיקים לקבל כסף מהביטוח הלאומי (צילום: ראובן קסטרו)

גם התמריצים של ביטוח לאומי לעודד עובדים לחזור לעבודה אין בהם דבר, פרט לניסיון להשוות את השכר שלפני החל"ת לשכר החדש, במקרה שבו העובד ייפגע במשכורתו. עובד המשתכר 4000 שקל בחודש קיבל באבטלה 3,200 שקל. בא המעסיק ואומר לו כי הוא יכול כרגע לשלם לו פחות מ-4000 שקל, לדוגמא 3500 שקל. במקרה זה הביטוח הלאומי ישלים לו את ההפרש וגם זאת לחודשים בודדים. בפועל, העובד עדיין יעדיף להישאר בבית ולחתום אבטלה. הרי עצם ישיבתו בבית נותנת לו אבטלה בשיעור גבוה, מה שמאפשר לו במקביל לעבוד "בשחור", למצוא זמן לעיסוקים אחרים ללא דאגות או לחזור לעבודה הקודמת מבלי לדווח ללשכת האבטלה ואת שכרו יקבל במסגרת בונוסים עתידיים או במזומן. מי שהשתכר 3000 שקל מקבל 2400 שקל באבטלה (80 אחוזים משכרו) ומי שהשתכר 5000 שקל קיבל אבטלה של 3850 שקל (76 אחוזים) ומי שהשתכר 7000 שקל קיבל אבטלה של 4800 שקל, 69 אחוזים משכרו.

לאור המספרים הבעייתיים, מעסיקים רבים נאלצים להחזיר את העובדים ולשלם להם ללא דיווח לביטוח הלאומי ולשלטונות המס וזאת רק בכדי שהעסק ישרוד בתקופה המאתגרת. משמעות העבודה "בשחור" למעסיקים היא שהם לא יכולים לדווח למס הכנסה על משכורת העובד כהוצאה. בנוסף, מדובר בדיווח שקרי למס הכנסה וביטוח לאומי תוך העסקת עובד מבלי לשלם לו עבור תנאים סוציאליים. במקרה של תאונת עבודה, מאחר ולעובד לא משולם ביטוח לאומי, המעסיק מסתכן בתביעה נזיקית שיגיש העובד נגדו מבלי שיוכל להפעיל את ביטוח חבות המעבידים שברשותו.

אם לא די בכך, חלק גדול מהעובדים יוכלו לשמור הוכחות על כך שעמדו לרשות המעסיק ולתבוע ועבור תק ותשלום שכר עבודה, בטענה שלא קיבלו משכורת. אז המעסיק יעמוד בפני שוקת שבורה בניסיון להסביר לרשויות המס ולבית הדין, מדוע אין תלוש שכר ומדוע שילם ב"שחור". מבחינת העובדים שעובדים בשחור, הם מסתכנים בכך שאם יגלו זאת, הם יידרשו להחזיר את דמי האבטלה הפיקטיביים שקיבלו, אולי אפילו בתוספת קנס על אי דיווח לרשויות המס. מדובר בעבירה שהן המעסיק והן העובד יצטרכו להתמודד איתה.

לא להתפתות לעסקאות בשטח

אני ממליץ לא להיכנס להעסקה "בשחור" לאור המשמעויות הרבות, שברובן ככולן הן נגד המעסיק ויכולות אף להוביל במקרים רבים עד לכדי חקירה מעמיקה על התנהלות העסק ו"פסילת ספרים".

מעסיקים רבים גם נאלצים להתייעל עד כמה שמתאפשר להם ונוקטים בצעדי התייעלות, אם זה ע"י שכירת שירותים מפרילנסרים, או עסקים אחרים, כגון שירותי משרד, שירותי הנה"ח, שליחויות. על ידי כך הם מוצאים זמן פנוי להתנהל בדרך שבה העלויות דומות להעסקת עובד והתפוקה לעיתים אף טובה יותר. זאת, מאחר ומדובר במסגרות הסכם של ספק/לקוח בו מטרת הספקים להוכיח את עצמם.

מאחר וקיימת החובה החל משנת 2014, על המעסיקים להפריש לטובת רכיב פיצויי הפיטורים שיעור של 6% משכר העובדים ולהשלים בהמשך 2.3%, הרי שחלק לא מבוטל מהמעסיקים יעדיפו לפטר את העובד שחוזר מהחל"ת כי סכומי הפיצויים כבר קיימים בקופת הפיצויים של המעביד.

חגיגת החל"ת כבר מתדפקת על דלתות בתי הדין לעבודה כי העובדים בודקים "האם פיטרו אותי כחוק או לא?" והמעבידים שואלים "האם אני זכאי לפטר או לא". אני נחשף כבר לעלייה החדה בבקשות המעסיקים להתחיל בהליכי פיטורין לעובדים עם סיום מועד החזרה מאבטלה בסוף יוני. יש לזכור כי תקופת החל"ת אינה נמנית כוותק במקום העבודה, כך שבסופו של יום מה שנצבר בקופה טרם יציאת העובד לחל"ת, זה מה שיקבל. כלומר, מתחילת החל"ת המעסיק הפסיק להפריש הפרשות סוציאליות לעובדי החל"ת. לכן, אני מציע לעובדים להגיע כמה שיותר מהר להסדר תשלומים עם חברת הביטוח הפנסיוני לשמירה על הרצף הביטוחי בתקופה זו. היציאה לחל"ת הינה בהסכמה הן של העובד והן של המעסיק וכאשר אין הסכמה על יציאה או חזרה מהחל"ת, כל אחד מהצדדים יוכל בתנאים מסוימים לטעון לסיום יחסי עובד מעסיק.

אנסה להדגים זאת בשתי סיטואציות שסביר מאוד שיקרו לקראת ה-30/06, תום תשלום דמי האבטלה וחזרה לעבודה.

עו"ד שמעון צור (צילום: ענת קזולה)

למשל, העובד רוצה לחזור לעבודה אולם המעסיק אינו מעוניין, מאחר והתייעל בעסק או הצטמצם. העובד יוכל לטעון כי פוטר, מאחר ולא הוחזר לעבודה. או, למשל, מצב הפוך שבו המעסיק מבקש מעובד לחזור לעבודה והעובד מסרב בטענה שהוא זכאי עדיין לדמי אבטלה או שאינו רוצה לחזור למשרה זו או בשכר המשולם בה. במקרה זה המעסיק יהיה רשאי לפטר את העובד ובתנאים מסוימים אף לשלול ממנו את הפיצויים.

לכן, חשוב שכל הארכת חל"ת תהיה מגובה במסמך חתום בין העובד למעסיק ושיהיה רשום בפירוש, תאריך החזרה מחל"ת. אם ישנה הסכמה בין הצדדים, החל"ת יוארך שוב לתקופה שתצוין במסמך הארכת חל"ת מחודש. כך יהיה גם ביטחון יחסי לעובד ולמעסיק שיחסי העבודה יוכלו לחזור לסדרם לכשיתאפשר.

לאחרונה פורסם על מתווה חדש בשירות התעסוקה לאור זאת שתכנית החל"ת תסתיים ב-30/06/21. מאחר ועדיין אין מדובר בתקנות ברורות או סגורות, הרי שכל עידוד חזרה לעבודה של העובדים יהיה מבורך. זאת כאשר בימים אלה, המעסיקים ברובם הם אלה שסובלים משוק ללא עובדים, בעיקר בתחום הקמעונאי, המסעדות והתיירות.

הכותב הוא מגשר ובורר עסקי ויועץ משפטי ונאמן של חברות ציבוריות פרטיות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully