מרווח הנשימה הכלכלי של משקי הבית מצטמצם? מסיכום הרבעון הראשון של שנת 2021 עולה כי הציבור חזר ובגדול להשתמש בצ'קים. מה הוביל לעדנה המחודשת של אמצעי התשלום? ככל הנראה מדובר על חוסר ברירה: התשלום בצ'קים מהווה אשראי חוץ בנקאי מעבר למסגרת שניתנת בבנק ובחברות כרטיסי האשראי, שככל הנראה מוצתה עד תום אצל רבים.
מסקירה של מחלקת המחקר בחברת ERN סליקת תשלומים, שכוללת נתונים השוואתיים לגבי גובה העסקאות שנעשות במשק הישראלי תוך שימוש בצ'קים, עולה כי סכום העסקה הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2021 זינק בשיעור של 22% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עוד עולה מסקירת החברה כי קיים שוני בגובה העסקה בהתאם לחלוקה גאוגרפית, כאשר במרכז הארץ, עומד הסכום הממוצע על 3,686 שקלים בעוד שבפריפריה, המספרים נמוכים באופן ניכר: בצפון על 2,353 שקלים בממוצע ובדרום - על 2,250 שקלים. מסקירת הנתונים שמתבססים על סליקת צ'קים ברבים מבתי העסק הקמעונאים בישראל, עולה כי גובהה הממוצע של עסקה ששולמה בצ'קים במגזר הערבי עומדת על 3,663 שקלים בעוד שבמגזר היהודי (דתי), הסכום נמוך באופן ניכר ומגיע ל 1,037 שקלים בלבד.
נראה, כאמור, כי אופי השימוש בצ'קים זינק בתקופת משבר הקורונה, והוא משמש כיום כמעין תוספת למסגרת האשראי מבחינת הלקוחות, שרבים זקוקים לה לאור מצוקת הנזילות אליה נכנסו בעקבות משבר הקורונה. חיזוק לטענה זו ניתן לקבל גם מבעד לנתונים שבוחנים את משך הזמן הממוצע עד לפירעון הצ'ק. על פי נתוני החברה, תקופת האשראי של הצ'קים ביוני עומדים השנה על 127 ימים - נתון שגבוה ב־15.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז הוא עמד על 110 ימים.
אינדיקציה נוספת לשינוי שחל בהיקף השימוש בהמחאות ניתן לקבל גם מהנתונים שמנתחים את דפוסי הצריכה של הציבור ביום הבחירות לכנסת ה 24, מהם עולה כי נעשו למעלה מ 8,533 עסקאות בצ'קים, נתון שמשקף עליה בשיעור של 14.61% בהשוואה לזה שנרשם בבחירות לכנסת ה 23 שהתקיימו בחודש מרץ 20. בחברת ERN מציינים כי חלק ניכר מהעסקאות שבוצעו הינן מרובות תשלומים, מה שמבסס את ההנחה כי קיים מחנק אשראי בציבור הישראלי.
ניתן להניח כי העלייה בהיקף השימוש בהמחאות בהחלט משמחת את רשות המיסים, שכן במרוצת שנת הקורונה נרשם זינוק תלול בהיקף העלמות המס בישראל. בכתבה שפרסמנו בנושא לאחרונה הודו ברשות כי ההתרעה נפגעה "בזמן שמאות רבות של עובדי מס הכנסה עוסקים כל העת בחישובי המענקים ובהעברתם למאות אלפי בעלי עסקים, האכיפה בשטח פחתה מאוד. באין תקציב מדינה מאושר, ההצעות לגייס עוד מאות עובדים לרשות לצורך ביצוע חקירות - שהיו מכניסות הרבה יותר כסף מעלות הגיוס - נותרו על הנייר בלבד", ציין ערן יעקב, מנהל רשות המיסים.
שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים: "עם ישראל חוזר לקנות ובגדול. אנו רואים עלייה מרשימה בהיקף הפעילות בתשלומים בצ'קים ובהוראות קבע בסלולרי ברוב ענפי הקמעונאות, מה שמצביע על כך שהצרכנים מעדיפים להשתמש באמצעי תשלום שאינם תופסים מסגרת אשראי בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי ונהנים מגמישות בסכומים ובתאריכי הפירעון, בנוסף - השימוש בצ'קים ובהוראות קבע בסלולרי אינו כרוך בתשלום ריבית לאף גוף ולכן עדיף על קבלת אשראי בנקאי או מחברות כרטיסי האשראי.