ד"ר, אני רק שאלה: האם אתה מבוטח?

ע' ממרכז הארץ לא תיאר לעצמו את העתיד לבוא, כשניגש לטיפול שיניים של השתלה שגרתית כביכול בקליניקה פרטית באזור מגוריו. המקום, לפחות למראית עין, נראה כמפואר ומאובזר במיטב הציוד הרפואי החדיש והוא לא חשד שמשהו אינו כשורה.

למרבה הצער, הטיפול שעבר היה קצת פחות נוצץ, כשבסיומו הסתבר שהוחדרו לו שתלים בלסת העליונה שהגיעו עד לחלל האף ושתלים ענקיים בלסת התחתונה, שכמעט שברו אותה. בעקבות הטיפול הכושל והטראומה, ע' ניגש לתבוע תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית את המרפאה והרופא המטפלים. ואז כדי להוסיף חטא על פשע, גילה לתדהמתו שהדבר בעייתי מכיוון שעבדו ללא ביטוח.

מקרים רבים כאלו ואחרים מגיעים לפתחם של עורכי דין שעוסקים ברשלנות רפואית, כשענף רפואת השיניים הפרטי, הפופולארי והמשגשג במיוחד בישראל, נפוץ לתביעות בתחום הנזיקין הרפואי.

כפועל יוצא של הסדרים היסטוריים, השוק הפרטי בתחום זה הוא כמעט היחיד בעולם הרפואה הישראלי שתנאי הסף לרישיון לעסוק בו מחייבים להשיג ביטוח אחריות רפואית פרטי, בשונה מעוסקים בענפי רפואה אחרים בשוק הפרטי.

הפיצויים לאחר הוכחת הנזק שנגרם למטופל, עשויים במקרים מסוימים לנסוק עד לסכומים גבוהים של מאות אלפי שקלים ולעיתים אף יותר. כשמדובר ברופאים ומרפאות שמחזיקים כחוק בפוליסת ביטוח תקפה, הדבר אינו אמור להיות בעייתי במיוחד לתובע. אך מה קורה כשאין כזו בנמצא?

בניגוד לביטוח רפואי שמובן מאליו במרפאות ציבוריות, בישראל פועלים לא מעט רופאים ומרפאות שיניים פרטיות שאינם מבוטחים כנדרש, למרות שהדבר מהווה תנאי לפעילותם, בעיקר מכיוון שחברות הביטוח מסרבות לבטח כאלו שמוכרים כבעייתיים וכנתבעים סדרתיים.

כל פרמיה שהחברות יגבו מהם לא תכסה את התשלום שהן יידרשו לשלם שוב ושוב בגין נזקיהם, לעיתים בסכומים גבוהים במיוחד שיכולים להגיע במצטבר להפסדים של מיליוני שקלים, ולפיכך העסקה מול ה"בעייתיים" לא משתלמת עבורן. וכך, אותם רופאים ומרפאות בעייתיים ממשיכים לעבוד ללא ביטוח והמטופל עלול לעמוד בפני שוקת שבורה.

האם ישנה שיטתיות מסוימת כדי לזהות מראש את הרשלנים ומחוסרי הביטוח בתחום? התשובה שלילית. הדבר עלול גם לקרות בטיפולי אסתטיקה וגם בהליכים בריאותיים כדוגמת שתלים וסתימות, בקרב רופאים עלומי שם לצד רופאים מבכירי המערכת הציבורית לשעבר.

רשלנות ברפואת שיניים יכולה להתבטא למשל, באי מתן הסבר מפורט על הטיפול טרם ביצועו (תוך מתן אפשרות למטופל לקבל החלטה באשר לנתיב הרפואי שבו הוא מעוניין); אבחון לקוי של בעיה רפואית וכפועל יוצא מכך מתן טיפול שגוי/מיותר; ביצוע טיפול רשלני תוך חריגה ממתחם "הרופא הסביר"; נזקים כתוצאה מהרדמה; נזקים לשיניים בריאות במסגרת טיפול בשיניים סמוכות; נזקים לחניכיים, לפה וללסת במסגרת הטיפול; או טיפול רפואי שדורש מומחיות על ידי רופא שאיננו כזה.

בהקשר לכך מפתיע לגלות כי רק כ-12% מרופאי השיניים בישראל הינם "רופאים מומחים" (בעלי התמחות באורתודנטיה, שיקום הפה וכדומה).

המצב כאמור הולך ומסתבך כשמתגלה שאין לגורמים שהתרשלו פוליסה תקפה. ברוב רובם של המקרים מדובר בשוק פרוץ לחלוטין שמאופיין בבקרה נמוכה.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לזהות את תמרורי האזהרה ולמנוע מראש את הנזק הפיזי ואת הכאב והסבל? מהם הכלים שקיימים ברשותנו לבירור שמדובר ברופא שאינו מבוטח? כשנגיע לקליניקה, ולא חשוב עד כמה מפוארת ורצינית היא נראית, לא להתבייש ולא לחוש חוסר נעימות, אלא לבקש ולראות תעודת ביטוח תקפה, היא חייבת להיות בחזקתם.

והיה ולבסוף כן נקלענו לסיטואציה הבעייתית מכל, כשעברנו טיפול רשלני ואז גילינו שהמרפאה והרופא אינם מבוטחים. האם עניין התביעה והפיצויים אבוד מראש עבורנו? לא בהכרח.

ראשית, קיימת הלכה משפטית שמאפשרת לעיתים לתבוע. אם ישנם רופאים נוספים במרפאה שטיפלו וגרמו נזק - ניתן לתבוע גם אותם. ואם הם מבוטחים, אזי גם את הביטוח שלהם. אמנם מדובר בגורמים שונים, אך כולם ביחד גרמו לנזק אחד שבלתי ניתן להפרידו זה מזה.

ולכן, אם מישהו מבין כל הגורמים כן מבוטח כדין, אז ניתן יהיה להיפרע על מלוא הנזק מאותו הגורם המבוטח שדרכו יועבר הפיצוי.

במקרים אחרים אפשר לתבוע ישירות את הרופאים והמרפאה, גם אם אין להם ביטוח. אמנם, פשוט הרבה יותר לתבוע חברת ביטוח כ"כיס עמוק" ולקבל תוך זמן קצר את כל הפיצוי בתשלום אחד. אבל גם רופאים שאינם מבוטחים חוששים מעיקולים, שיקשו עליהם להמשיך ולעבוד. ולכן במרבית המקרים, הם יעדיפו להגיע להסדר תשלומים כדי לפרוע את מלוא חובם.
כך או כך, במידה ונקלעתם לתרחיש מסוג זה, אל תאמרו נואש.

עו''ד דותן לינדנברג הוא יו"ר משותף של וועדת הרשלנות הרפואית במחוז דרום של לשכת עורכי הדין.