ישראל מחוסנת: לצאת מהקורונה חזקים מתמיד

מנצ'סטר יונייטד נגד ברצלונה בסמי עופר, אריאנה גרנדה ואד שירן בפארק הירקון. נשמע מופרך? בעוד אירופה נאבקת בגל נוסף של תחלואה, בישראל כבר רואים ניצני התאוששות בזכות מבצע החיסונים. אסור לנו לפספס את ההזדמנות להפוך את כלכלת ישראל לחזקה יותר מתמיד

עומר דגני, סמנכ"ל ילין לפידות

משבר גדול הוא לעיתים משהו שניתן להפוך להזדמנות גדולה: אחרי שנה לא-קלה שכללה שלושה סגרים, השבתה של חלקים גדולים במשק ולימודים מרחוק, ישראל נמצאת היום צעד (או שני צעדים) לפני העולם בזכות אחוז המתחסנים הגבוה והירידה בתחלואה. נכון יותר לומר: יש לנו את הפוטנציאל להיות צעד אחד לפני כולם, אם נדע לנצל את ההזדמנות האדירה שקיבלנו.

כיום ישראל מובילה את טבלת המדינות המחוסנות בעולם עם שיעור מתחסנים של יותר מ-55% מהאוכלוסייה. בבריטניה, לצורך השוואה, 11% מהאוכלוסייה התחסנה, בהונגריה 12%, באיטליה 6.5%, בספרד 6.6% וגרמניה עם 6.1% מתחסנים.

בעוד מדינות באירופה נאבקות בגל תחלואה שלישי - ומגבלות חדשות מוטלות על האוכלוסייה - בישראל כבר רואים סימני התאוששות בתחומים שכמעט נמחקו כליל בשנה שעברה כמו תיירות, ספורט, מופעי תרבות ובילויים באופן כללי.

ואם יש משהו שהכלכלה מלמדת אותנו על החיים עצמם, זה שמשבר גדול הוא גם הזדמנות גדולה. ישראל, כלפיד לפני המחנה, יכולה להפוך ליעד עצום להשקעות ולהפוך למרוויחה ממשבר הקורונה.

עוד בוואלה! NEWS

הכל יותר טעים עם חמאת בירה: תפוחי אדמה ופטריות של עז תלם

לכתבה המלאה
ישראל היא אלופת העולם בשיעור המתחסנים. למה לא למנף את זה? (צילום: ראובן קסטרו)

דמיינו: גמר הצ'מפיונס-ליג בישראל

כדי לנצל הזדמנויות, כל מה שצריך לעשות זה רק להפעיל קצת את הדמיון. נקודה למחשבה: מדוע שישראל, כיעד עם תחלואה נמוכה, לא תציע לארח אירועים גדולים שהיו אמורים לקרות באירופה, אבל עלולים שלא להתקיים בשל המגיפה?

בצרפת זה כבר התחיל, בקטנה: התאחדות הכדורגל הצרפתית הודיעה שתקיים באוגוסט את משחק הסופר-קאפ היוקרתי, המשחק המסורתי בין אלופת צרפת למחזיקת הגביע שפותח את העונה החדשה, ב... תל אביב!

אז נכון, את אליפות אירופה בכדורגל כבר לא נוכל להביא לארץ, אבל אפשר להציע למועדונים גדולים כמו ברצלונה או מנצ'סטר יונייטד לקיים את מחנות האימונים שלהם בישראל, ולקיים כאן טורנירים מול קבוצות מקומיות לעיני קהל. אפשר לארח טורנירים גדולים כמו מרוצי אופניים בינלאומיים (שכבר אירחנו כאן בעבר בהצלחה), טורנירי נוער וגם אליפויות בענפים כמו ג'ודו וגלישה.

גם ליגת הכדורסל הטובה בעולם ה-NBA מחפשת כל הזמן שווקים חדשים להיכנס אליהם. הם כבר קיימו משחקים רשמיים במהלך העונה בלונדון ובסין, למה שלא יעשו את זה גם בתל אביב?

עומר דגני, סמנכ"ל בית השקעות ילין-לפידות (צילום: יח"צ)

וודסטוק בתל אביב

לא חייבים להתמקד רק בספורט. באירופה כולה סגורים מרבית התיאטראות, הקניונים, המלונות ובתי הקולנוע. אירועים כמו פסטיבלים גדולים של קולנוע ומוזיקה מתבטלים זה אחר זה. מדוע שלא נציע לארח אותם כאן? ומה עם אירועי תרבות גדולים כמו האירוויזיון (שצפוי להתקיים בהולנד ללא קהל)?
ומצעדי גאווה? בעידוד של המדינה, אמרגנים יכולים להפוך את ישראל ליעד גם עבור אמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה, שאולי גם צמאים להופיע מול קהל.

לא בטוח שנהפוך למרכז עולמי למופעים גדולים, אבל אחרי השנה שעברה על העולם, פארק הירקון נראה בכלל לא רע. אם כמובן נשכיל לפעול במהירות ובזהירות. נוצרה כעת הזדמנות למשוך לישראל תיירים, שלא היו שוקלים להגיע לכאן אלמלא הקורונה. תיירים שישמחו אחרי ההופעה לשבת במסעדה או בפאב סוף-סוף.

איך עושים את זה חכם? התיירות היא הזדמנות אבל גם סיכון שצריך לנהל. המדינה תהיה חייבת להפעיל מערך לוגיסטי חכם של בדיקות מהירות, שיאפשר כניסה בטוחה עד כמה שניתן של ספורטאים, אמנים, משקיעים, כלכלנים ועוד לתחומי המדינה ללא הצורך בבידוד של שבועיים, תוך שמירה על ההישג הגדול של מבצע החיסונים בישראל.

אריאנה גרנדה. בקרוב בבריכת הסולטן? (צילום: GettyImages)

השקעות זרות בתשתיות

אז דיברנו על ספורט, תרבות ופנאי. לכל אלה אפשר להוסיף תחום ענק שיכול לצמוח מהמשבר: עידוד השקעה בתשתיות. זה הזמן לחתוך ביורוקרטיה מיותרת ולעשות צעד גדול קדימה - מתוך הבנה שיש כעת הזדמנות חד-פעמית להפוך למובילים בתחום. זה הזמן למהלך של פיתוח תשתיות לאומיות בעזרת מימון פרטי.

כנסים כלכליים יביאו לארץ אנשי עסקים שיפגשו את מקבלי ההחלטות במגזר העסקי הישראלי ויסגרו שיתופי פעולה. משקיעים שהיו רגילים להשתתף בכמה כנסים כלכליים בינלאומיים בשנה נאלצו להסתגר בשנה האחרונה, וזה הזמן להביא אותם לישראל, להתרועע ולקדם מודל פיתוח של שותפות ציבורית-פרטית (Private public partnership).

מדינת ישראל מקדמת כיום היקף נמוך של יוזמות השקעה ושיעור ההשקעה בנכסים נמוך משמעותית מממוצע ה־OECD. ההשקעה הממשלתית בתשתיות גם היא נמוכה במיוחד. בשני העשורים האחרונים, ישראל משקיעה בהקמת תשתיות חדשות בממוצע בכל שנה 1.5% תוצר פחות מה־OECD. לפי דוח פריון העבודה בישראל של בנק ישראל משנת 2019, ההשקעה הנמוכה בתשתיות בישראל פוגעת גם ביכולת שלנו להגדיל את הפריון במשק.

הגדלת ההשקעות של המגזר הפרטי תאפשר לבצע פרויקטים בהיקפי ענק שיתרמו לצמיחת המשק. המדינה רק תצטרך לתעדף אילו תשתיות חשובות יותר: תחבורה, מים, ביטחון ועוד נושאים ברמה הלאומית. ההשקעות האלה גם יוסיפו עבודה למשק וגם יקדמו את המדינה.

השקעה נמוכה בתשתיות. הגיע הזמן לשינוי הגישה (צילום: רויטרס)

זירוז תהליכים כנוסחה להצלחה

לאחרונה חשף נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, את תוכניתו הגרנדיוזית: 2 טריליון דולר להשקעה בתשתיות. המהלך הזה הוא חלק ממגמה עולמית, וגם שר האוצר שלנו, ישראל כץ, חתם בחודש שעבר על תקנות המאפשרות למשקיעים מוסדיים להגדיל את חלקם במיזמי תשתית מ־20% ל־49%.

המגמה ברורה, עכשיו רק עולה השאלה איך ננצל את היתרון שלנו. ישראל יכולה, למשל, לארח תוך זמן קצר כנס תשתיות בינלאומי, ולקדם השקעות מתקדמות במדינה - כמו למשל בתחום הרכב האוטונומי.
כמו שידענו לזרז את התהליכים כדי להיות הראשונים בעולם להתחסן בצורה מאסיבית, נצטרך לפעול גם בתחום הזה על מנת להשלים את המהלך וליהנות ממנו.

ניהול נכון חייב לכלול ועדה שתקדם את הנושא ותגדיר את המתווה; תקצה תקציבים לכנסים ושיתופי פעולה כלכליים וכמובן תראה נכונות להוציא את הדברים לפועל במהירות, מתוך הבנה שמתחבאת כאן תמורה סופר-משתלמת לשנים קדימה. האתגר הוא לשלב בין היכולת להביט קדימה ולממש את הפוטנציאל לניהול מקצועי שיאפשר יישום מהיר וזהיר של החזון. יש עוד פירות רבים שאפשר לקטוף ממבצע החיסונים המוצלח.

הכותב הוא סמנכ"ל בבית ההשקעות ילין לפידות
אין באמור לעיל כדי להוות תחליף ליעוץ/שיווק פנסיוני/שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

ביידן מתכנן להשקיע 2 טריליון דולר בתשתיות. בקרוב אצלנו? (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully