בין וייטנאם ולבנון: המכתב שגרם לשרה פכטר לחדש את ספרה הראשון

בימים אילו תמצאו על המדף את הספרים החדשים של הסופרת שרה פכטר. הספר "ורטיגו" יצא לאור בערב יום הזיכרון והוקדש לקובי עקיבא ששרד את מלחמת לבנון 1982 ולחבריו הגיבורים שחלקם לא זכו לשוב.

"ורטיגו" הוא בעצם הוצאה מחודשת לספר "פצוע קל" שראה אור כשהסופרת שרה פכטר הייתה נערה צעירה, זה היה ספרה הראשון אותו פרסמה כשהייתה נערה בת שש עשרה שגדלה בישוב מעלה עמוס, ישוב קרוונים בהרי יהודה. שנים לאחר פרסומו זכה הספר למהדורה חדשה ונרחבת בעקבות מכתב מרגש שהיא קיבלה מחייל גולני ששירת בשנת 1982 במלחמת לבנון.

היי שרה,

קראתי את הספר שלך "פצוע קל".

וכבר הרבה זמן אני רוצה לשתף אותך במשהו אישי שלא סיפרתי עד לפני כמה שנים (וגם אז רק לצורך משפטי) ואני מרגיש צורך להוציא את זה.

מדובר באירועים מלפני 38 שנה מהצבא שמלווים אותי 24/7 עד היום, והסיבה שדוקא 'את' היא משהו שכתבת… 2 שורות אבל עם עוצמה שאין שנייה לה..

ציטוט מהספר שלך: "המלחמה היתה קשה מנשוא, פגזי המרגמה התעופפו מכל עבר וגרמו לפגיעות קטלניות שריקותיהם היוו התראה קצרה, שלא אפשרה לאיש לתפוס מחסה, שריקה ופיצוץ ולאחריהם מספר גופות מוטלות ארצה, כשמאחוריהן משפחות שעתידות לשאת את כאבן עד סוף החיים".

שמעת על סברה ושתילה?

אז אני הייתי שם ויריתי וירו עלי וצילמתי… לקחתי מצלמה ממחבל וצילמתי בלי הפסקה, הרגשתי צורך לצלם. צילמתי גופות של מחבלים שהרגנו וגם את החבר'ה שלנו… צילמתי ב'סברה ושתילה'…

לפני סברה ושתילה… באפריקה עסקתי בזהב ואבני חן. אני אוהב תכשיטים ושעונים. הולך לתערוכות באיטליה ובבנגקוק. מזה התפרנסתי (לא רע) באפריקה.

שולח לך העתק שמכיר בי כסובל מהפרעה פוסט טראומטית. זה כתב "מומחה של בית המשפט" שנדרש ע"י השופט להביע דעה… קיבלתי הכרה של משרד הביטחון.

מעולם לא נישאתי או הקמתי משפחה, אני נוסע ומטייל וחי בעולם לבדי. נהנה משופן על החוף בתאילנד, אלכוהול ממש לא מושך אותי. אבל אני אוהב מאד חדרי מלון עם נוף לים. ספא (פרטי) ארוחת בוקר או לראות שקיעה ממרפסת עם 'רום סרוויס'. הליכה על החוף (רצוי חוף מבודד) ואני נושא על גבי משא כבד.

לא נורא. אני בטוח שלכל אדם יש את המשא שהוא סוחב על גבו. למדתי לחיות עם זה ולא מקנא באף אחד. כל אחד והסיפור שלו.

מצטער שחזרתי. אין לי שקט פה. בחודשים הקרובים אתארגן על חזרה לחו"ל לצרכי מגורים: על הפרק: כשבאירופה חורף סין-תאילנד או אפריקה, כשבאירופה קיץ: לונדון, וורשה, הקורונה השאירה אותי בהפתעה בארץ.

הכתיבה שלך לעיתים יוצרת הזדהות עם רגשות שאנשים מעדיפים להסתיר ולכן הקוראים שלך 'מתחבאים בארון'

אז הנה… הוצאתי. סיפרתי ועכשיו אפשר לנשום מחדש…

תודה.

קובי עקיבא.

"קראתי את המכתב הזה עשרות פעמים", שרה מספרת על המפגש של קובי עם משפחתה, ועל מסיבת הפורים שחגגו ביחד כשהבנים שלה שרים לו שיר הלל וגבורה לגיבור ישראל שחזר מהמלחמה, נכנס בחור צעיר ויצא משם עם נפש מצולקת.

את הספר ורטיגו היא הקדישה לקובי וחבריו החיילים שחלקם לא זכו לחזור משם .

"אחרי שקיבלתי את המכתב, בהשגחה פרטית פגשתי את הטייס גדליה בקר ששנים לא היינו בקשר. גדליה בקר היה טייס קרב במלחמת וייטנאם, חייל יהודי שחזר משם וניסה לספר מה שקרה שם, על זוועות המלחמה, על חבריו שנפלו שם בלי מטרה, על התסכול. כחלק מהמלחמה הפרטית שלו במערכת הוא מצא את עצמו מחפש אחר משמעות החיים, כיום הוא אב לתשעה ילדים וסבא מוקף בעשרות נכדים. הפגישה איתו ומשפחתו טלטלה אותי, כאילו לא עברו שנים רבות", שרה משחזרת את הולדת הספר הראשון שלה שמאז נוספו לו ספרים רבים.

"הספר נולד כשנפצעתי באינתפאדה הראשונה, מאבנים שנזרקו לעבר רכב בו נסעתי עם חברתי ואבא שלה שנפצע קשה בראשו ולאחר תהליך החלמה ארוך חזר לתפקד כרגיל. רק שאני פיתחתי חרדות קשות ופחדתי לעלות על אוטובוס. דימיינתי את השריקה, הזגוגיות המתנפצות, דם בכל עבר. ובמשך שבועות נשארתי בבית. השכנה שלי שמחה בקר קראה לי לבוא לשמוע את סיפור שלו בעלה גדליה שהיה טייס במלחמת וייטנאם, וככה נולד הספר הראשון שלי שנמכר בזמנו באלפי עותקים.

"המכתב של קובי והמפגש המחודש עורר בי את הרצון לחדש את הוצאת הספר שכבר לא נמצא על המדפים שנים רבות. ישבתי במשך ימים שוב כמו פעם, בביתם של משפחת בקר, הוספתי פרקים, והתרגשתי מאד להקדיש את הספר לקובי שהפך אצלינו בבית לגיבור ישראל אמיתי, בכל פעם שהוא מגיע הילדים שלי מתרגשים".

לדברי שרה, תקופת הסגר שנפלה עליה גרמה לה להבין שכרגע העסקים בהולד. "בהתחלה כמו כולם נבהלתי. יש בבעלותי משרד פרסום למגזר הדתי חרדי ופתאום ממשרד פעיל סביב השעון - סטופ. אין עבודה, כל הילדים בבית, חרדות מהנגיף המסתורי. אחרי מספר שבועות ששיתקו אותי הזכרתי לעצמי שאני חולמת כבר שנים לשבת בנחת ולכתוב ספרים, והנה זה המצב כרגע, המשרד סגור, העובדים בחל"ת, הילדים בבית, אבל היי, אני יכולה להחליט לשקוע בדיכאון ולבכות כל היום, או להודות על הזמן שהתפנה ולחזור לאהבה הישנה שלי כתיבת ספרים".

ספר נוסף פרי עטה שיצא לאור בימים אילו הוא "יצאתי מדעתי תיכף אשוב". וכאמור "ורטיגו". סיפור של חייל יהודי ששרד את מלחמת וייטנאם, ונשאר כדי לספר.

הספרים יצאו לאור בהוצאת פלדהיים.

להשיג בחנויות הספרים

בחנות של מינצר בצומת גוש עציון

ובאתר האון ליין של יפה נוף משלוח עד הבית :

יצאתי מדעתי

וריטגו