הנגיד: עד סוף 2022 נמחק את נזקי הקורונה

בנק ישראל החליט להותיר את הרבית במשק בשיעורה הנכחי: 0.1%. הנגיד סבור שעד סוף 2022 יצליח המשק למחוק כמעט לחלוטין את נזקי הקורונה. פרופ' ירון אף רומז לצורך בתקציב מדינה לשם מה שהוא מכנה: "תקצוב של הרפורמות המבניות להן המשק זקוק"

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית במשק בשיעור של 0.1%. נאומו של נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון,שפע אופטימיות, עם זא הוא נגע במספר נקודות כמו הצורך ברפורמות מבניות, שלשם תקצובן יידרש תקציב מדינה (אף כי נמנע מלומר זאת בפירוש) וכן העריך כי עד סוף 2022 צפוי המשק למחוק את נזקי הקורונה.

הנגיד: "מאז החלטת המדיניות הקודמת שלנו, בסוף פברואר, ניתן לומר שתמונת המערכה מול נגיף הקורונה השתנתה לטובה. שיעורי התחלואה קטנו בצורה משמעותית, דבר המסייע למשק לחזור ולהיפתח ולשוב בהיבטים מסוימים למצב לפני פרוץ המשבר.

אנו רואים זאת גם במספרי המאקרו והאינדיקטורים הכלכליים, וגם בסביבה הקרובה של כל אחד מאיתנו בחיינו הפרטיים. אלו דברים מעודדים מאוד ואני מקווה שמגמה זו תימשך בארץ ובעולם כך שהאור בקצה המנהרה ימשיך להתחזק. עם זאת, ההשפעות הכלכליות של המגפה עדיין איתנו, ועוד ילוו אותנו בהמשך.

בנקודה בה המשק נמצא ראוי להיות ממוקדים בתהליכים המיידים, ההכרחיים ליציאה חלקה ככל האפשר מהמשבר תוך שימת דגש על שרידות עסקים והטיפול בתעסוקה".

עוד בוואלה! NEWS

הרופא חשב שזה פסיכוסומטי, אבל בסוף היא אובחנה כחולה בטרשת נפוצה

לכתבה המלאה
בנק ישראל: אופטימיות לצד קריאה לרפורמות והערכה כי האבטלה לא תפחת בקרוב (צילום: רויטרס)

"דגשים לכל ממשלה שתקום"

פרופ' ירון סבור כי רפורמות מבניות שתקדם הממשלה הבאה הן חיוניות להבראת המשק, ובין השורות, על אף שהוא נמנע מלומר זאת במפורש, רומז לצורך בתקציב מדינה מעודכן:

"יש צורך מיידי בתכנון, התנעה ותקצוב, תוך אחריות פיסקאלית, של הרפורמות המבניות להן המשק זקוק על-מנת להיטיב עם צמיחת הכלכלה לשנים שלאחר המשבר - אלו צריכים להיות הדגשים של כל ממשלה שתקום.

בתוך כך, הוועדה המוניטרית תצטרך לעצב את מדיניותה כדי שתמשיך לספק תמיכה מקרו-כלכלית ליציאה מהמשבר הכלכלי, ולוודא ששוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות ושהיצע האשראי ממשיך להיות נאות.

הוועדה ניתחה את ההתפתחויות הכלכליות של החודשים האחרונים ואת המדיניות הנדרשת בתקופה הקרובה והעריכה את ההשפעה הכוללת שלהם על הפעילות הכלכלית והאינפלציה, ובסופו של דבר, החליטה להותיר את הריבית על כנה תוך שבנק ישראל ימשיך להפעיל מגוון רחב של כלי מדיניות כפי שעשה לאורך המשבר. עתה אפרט את תמונת המצב שהוצגה בפני הוועדה ואת השיקולים שהובילו להחלטתנו.

בשנת 2020, המשבר והסגרים הובילו לכך שהתוצר של כלכלת ישראל התכווץ בשיעור עמוק וחסר תקדים של 2.6 אחוזים ושל 4.4 אחוזים במונחי תוצר לנפש. יחד עם זאת בראייה בינלאומית זוהי התכווצות תוצר קטנה יחסית, עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית.

תוצאה זו היא במידה רבה בזכות ענפי הטכנולוגיה המתקדמת שהמשיכו להוביל ואף להתרחב, לצד תמיכה פיסקלית בדמות סיוע ממשלתי במשבר שמנע התכווצות גדולה יותר, ומאידך מגבלות בריאותיות חמורות יחסית שהופעלו במהלך המשבר.

שנת 2021 התחילה אמנם עם סגר נוסף, אך הנתונים הזמינים כעת מראים שבמהלך חודש מרץ רמת הפעילות המשקית הייתה הגבוהה ביותר מאז תחילת המשבר אשתקד, והתאוששות המשק כעת מהירה מאשר במרבית המדינות המפותחות".

"החזרה לרמת האבטלה של לפני המשבר תארך זמן רב" (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

אחוז אבטלה נמוך? ייקח עוד זמן רב

בעייתה האבטלה צפויה להישאר אחת הרעות החולות במשק, למרות ההתאוששות המהירה שמתבטאת ברבים ממדדי הפעילות המשקית. על כך אמר הנגיד: "כזכור, בתחילת ינואר פרסמה חטיבת המחקר שני תרחישים לתחזית המקרו-כלכלית, ונכון לעכשיו נראה שמתממש תרחיש החיסון המהיר לגבי קצב התחסנות האוכלוסייה, ובהתאם לכך הנתונים הזמינים לגבי הרבעון הראשון של השנה מעודדים.

מאז היציאה מהסגר השלישי והתרת המגבלות ישנה התאוששות בפעילות הכלכלית גם בתחומים אשר נפגעו מהמגבלות באופן משמעותי כמו תיירות הפנים, המסעדות, המסחר, שירותי הפנאי והחינוך. נתוני סקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש מרץ מצביעים על ירידה של שיעור האבטלה הרחבה מרמה של כ-19% בפברואר לכ-12%.

בהקשר זה אנו מצויים במרחק רב מהיכן שאנחנו רוצים להיות. אנו רואים שבחודש מרץ עלה בשיעור ניכר מספר המשרות הפנויות, ועלה שיעור העסקים המדווחים על קושי בגיוס עובדים. עם זאת, למרות העלייה בפעילות והחזרה ההדרגתית למעגל התעסוקה, החזרה של שיעור האבטלה לרמות הנמוכות שהיו ערב המשבר צפויה כנראה לארוך זמן ממושך.

זאת לנוכח סגירה של עסקים לאורך השנה, המגבלות שנותרו ופעילויות שעודן סגורות כמו תיירות חוץ, ותהליכי התייעלות ודיגיטציה שעברו בתי העסק לאורך השנה האחרונה. לאור זאת חשוב לנקוט בצעדי מדיניות ממוקדים בתחום זה, לרבות הכשרות מקצועיות וטיפול ייעודי באוכלוסיות שנפגעו במיוחד.

על פי התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר, רמת התוצר בשנים 2021 -2022 צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לתרחיש החיסון המהיר שהוצג בינואר. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% בשנת 2021, וב-5% בשנת 2022.

ירידת התוצר ב-2020 הייתה מתונה יותר ממה שחזתה החטיבה בתחזית הקודמת. כתוצאה מכך, למרות שהתחזית ל-2021 לא השתנתה, רמת התוצר בסוף 2021 צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה צפויה בתחזית הקודמת, והדבר נכון גם לרמת התוצר בשנת 2022.

המשמעות של צמיחה זו היא שרמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-1.4% מהרמה שהייתה צפויה טרם המשבר, כלומר, שעד סוף 2022 המשק הישראלי צפוי למחוק כמעט לחלוטין את השפעת המשבר על רמת התוצר".

"בחודש מאי האינפלציה תחזור לתחום היעד" (צילום: ShutterStock)

"אין כאן התפרצות אינפלציונית"

הנגיד התייחס לאינפלציה שעלתה מעט ברבעון הראשון של 2021: "סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות במתינות על רקע ההתאוששות הכלכלית בארץ ובעולם, עליית מחירי הסחורות, והתייצבות שער החליפין. המדדים האחרונים הפתיעו כלפי מעלה, ועל פי התחזיות הנוכחיות כבר בחודש מאי האינפלציה צפויה לחזור לתחום היעד. הציפיות לאינפלציה נכנסו לתוך תחום היעד, כשהציפיות לטווחים הארוכים כבר מעוגנות במרכז התחום.

בבואנו לנתח את התפתחות האינפלציה בהמשך, נצטרך להבין האם אכן מדובר בעלייה בסביבת האינפלציה, או שעליית המחירים רק מהווה תיקון זמני לרמות המחירים הנמוכות ששררו במהלך המשבר. כך או אחרת, כמובן שאין כאן התפרצות אינפלציונית והמדיניות המוניטרית המרחיבה תמשיך לתמוך בתעסוקה ובהתאוששות המשק מהמשבר.

עדות נוספת לתהליך חזרת המשק לאיתנו היא שבחודשים פברואר ומרץ, לראשונה מתחילת המשבר, ירדה הרמה הממוצעת של הקושי בקבלת אשראי לרמות שנצפו ערב המשבר. החזרה לרמות של טרום המשבר נכונה לכלל הענפים פרט לענף המלונאות שבו עדיין מדווח על רמות גבוהות יחסית של קושי בקבלת מימון, זאת על פי סקר המגמות של הלמ"ס".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully