וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחיר הקורונה: חוב של טריליון שקל. האם המסים יעלו?

עודכן לאחרונה: 20.4.2021 / 13:32

ישראל לוותה 265 מיליארד שקל במהלך שנת 2020. מדובר בסכום חסר תקדים, כ-230% מהיקף גיוס בשנה רגילה. 72% מתוך סכום זה גוייס בישראל. כך עולה מדו"ח החוב לשנת 2020 אותו מפרסם היום החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, שרומז להעלאת מסים. סך החוב הכולל: כטריליון שקל

מחיר הקורונה הכלכלית: החוב הממשלתי הגיע לכמעט טריליון שקל. בשנת 2020 גדל החוב הממשלתי בכ-20% ועמד כל כ-984 מיליארדי שקל,לעומת 823 מיליארד שקל אשתקד.

הגירעון הממשלתי יותר משילש את עצמו במהלך שנת 2020 והגיע למימדים שלא נראו מאז שנות ה-80. כאשר מוסיפים לזה את הירידה הדרמטית מהכנסות במסים שנרשמה בתחילת המשבר ואת התקציב ההמשכי, ניתן יהיה להבין את גודל האירוע שהתרחש במשרדי יחידת החשב הכללי, האחראית להספקת המימון של צרכי הממשלה והמשק.

הצורך במימון ההוצאות על דמי אבטלה, רכש ציוד רפואי, סיוע לעסקים ועוד היה מיידי והשוק המקומי הקטן יחסית במימדיו לא יודע "לספוג" גיוסים בהיקפים גדולים שמבוצעים תוך זמן קצר. למרבה המזל, המשק נכנס למשבר בתנאים "נוחים" עם יחס חוב -תוצר נמוך בהשוואה בינלאומית ודירוג אשראי גבוה. במהלך המשבר דירוג האשראי של ישראל אף אושרר פעמיים, דבר שגם נתן רוח גבית לקבלת הלוואות בריביות נמוכות יחסית מחו"ל.

רו״ח יהלי רוטנברג מונה לחשב הכללי במשרד האוצר. גלעד ארצי, אתר רשמי
החשב הכללי של משרד האוצר, יהלי רוטנברג/אתר רשמי, גלעד ארצי

רמז להעלאת מסים?

בדברי הפתיחה של הדו"ח רוטנברג כותב כי "הניהול המקצועי של החוב ממשלתי, המשלב אסטרטגיה ארוכת טווח והתאמות טווח קצר, תמכו ביכולת הממשלה להגדיל בצורה ניכרת את היקף גיוסי החוב ללא תוספת סיכון מהותי ומבלי שנרשמה עלייה בעלויות המימון השוטפות".

עם זאת, רוטנברג רומז כי בעתיד הממשלה תאלץ לצמצם בהוצאותיה וכן להעלות את המסים במשק על מנת לצמצם את הגירעון תופח. "כראייה צופה פני עתיד, נדרש יהיה לבצע צעדים פיסקליים של התכנסות. קרוב לוודאי שצעדים אלו יידרשו הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, תוך מתן דגש לאישור תקציב המדינה והצמחת המשק. ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר וחזרה למגמת הירידה העקבית ומתמשכת ביחס חוב לתוצר", כותב החשב הכללי.

לשאלת וואלה!כסף האם ביחידת החוב של משרד האוצר התחילו להיערך לאפשרות שלא תהיה ממשלה מתפקדת בהקשר של הצורך בצמצום הגירעון רוטנברג השיב:

"אני לא אתייחס לזה. אני רק אגיד שאנחנו כל הזמן עושים חלופות. אנחנו ממש אלופים בלהכין חלופות, אבל צריך לבחון את זה מול המציאות ואנחנו רואים את המציאות כמו כל אזרח. לכולנו ברור שצריך שתהיה פה ודאות פוליטית ושיהיה פה תהליך של קביעת סדרי העדיפויות, תקציב מדינה שניתן ודאות לכל המערכת. זאת דרך המלך. לשם אנחנו כמדינה צריכים לשאוף, בהינתן כל מיני סיטואציות יש לנו הרבה תוכניות מגירה, חלקן ניתנות ליישום באופן יחסית קל, חלקן מורכבות בכל קונסטלציה. לפעמים כל שינוי שרוצים לעשות הוא מורכב כי מצריך שינוי חקיקה או החלטת ממשלה, שגם לפעמין מורכב היום לקבל אותה. אז הדרך ליישם שינויים היא מורכבת אבל אפשרית".

לשאלה בנושא הצורך בהעלאת המסים, רוטנברג השיב שהוא לא פוסל את זה.

בהקשר הצורך בצמצום הגירעון רוטנברג אמר שבעתיד יהיה צורך בצעדים פיסקליים גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. "צריך לעשות את זה חכם, כדי לא להעצים את המשבר. יכול להיות שיש דברים שצריך גם להתייעל בהם".

עוד אמר רוטנברג, בתשובה לשאלת העיתנואים בנוגע לעובדה שחלק מהחוב נפרש על שנים רבות כך שגם הדורות הבאים יצטרכו לשלם אותו: "אנחנו צריכים לדאוג שהילדים שלנו שעומס החוב יפחת בעקבות הצעדים הפיסקליים. שיהיה להם יותר".

רוטנברג הוסיף, במענה לשאלה 'האם יש סיכוי שמדינת ישראל לא תעמוד בנטל החובות': "לא, לא יהיה מצב כזה".

הכנות להגעת החיסונים לקורונה בבית חולים באינדיאנה, ארצות הברית, 12 בדצמבר 2020. רויטרס
אחד מסעיפי ההוצאה שנדרשה למלחמה בקורונה. לגיוס המהיר יש מחיר/רויטרס

ריבית גבוהה למאה שנה

בדומה לשנים הקודמות, עיקר המימון הממשלתי מקורו היה בשוק המקומי - היקף ההנפקות בו הוגדל פי שלושה בהשוואה ל2019, וזאת באופן הדרגתי ובסיוע תוכנית הרכישות של בנק ישראל. "הגישה הנוחה והמהירה לשוקי ההון בארץ ובחו"ל מעידה על אימון המשקיעים בכלכלת ישראל ובאיתנותה הפיננסית, ועל יכולת המדינה להגיע לביסוס מימון רחב תוך זמן קצר, אף בעת משבר עולמי", נכתב בדו"ח של משרד האוצר.

בעשור האחרון ישראל בלטה לחיוב בהשוואה עולמית בהקטנת יחס חוב לתוצר. בשנת 2020 יחס החוב לתוצר עלה בשיעור חד של 12.4% ביחס לשנת 2019. עם זאת, בהשוואה בינלאומית, לא מדובר בנתון חריג - ישראל נמצאת הרבה מתחת למדינות מפותחות אחרות, שהגדילו יחס זה ביותר מ-20%.

בדו"ח מצויין עוד כי על רקע המשבר בשוק החיצוני הורחב השימוש בהנפקות גלובליות, פרטיות וציבוריות. בסיכום שנתי היקף ההנפקות בשוק החיצוני הסתכם בכ-74 מיליארד שקל. בשנת 2020 ישראל אף הנפיקה לראשונה אגרות חוב לטווחים של 40 ו-100 שנים. בהקשר הזה נכתב כי "ההנפקות התאפיינו בביקושים גבוהים מצד משקיעים זרים בולטים ואיכותיים".

נציין כי הריביות בהן הונפקה אג"ח ל-100 שנים נחשבת ליקרה, דבר שזכה לביקורות רבות באותה תקופה. עם זאת, כאמור מדובר היה בצורך במימון מיידי של סכומים גדולים בזמן קצר, דבר שלא תמיד מתאפשר בשוק המקומי.

נהנים מהקרדיט של חברות הדירוג

רוטנברג התייחס גם לנושא דירוג האשראי ואמר: "חברות הדירוג מסתכלות על דברים בצורה השוואתית, אז *כל השיח שאומר ש'וואו מחר הדירוג ירד' הוא לא שיח נכון מבחינה מקצועית*.

הסיכונים לדירוג הם סיכונים שאם אנחנו אחרי המשבר לא נתמודד עם התוצאות של המשבר ולא נחזור לתוואי של צמיחה נכונה והתכנסות פיסקלית ודברים נוספים, אז יכול להיות שיוציאו לנו כרטיס צהוב.

בינתיים אנחנו נהנים מהקרידיט של חברות הדירוג, בגלל ההתמודדות עם צעדי הקורונה. ההתמודדות שלנו עם המשבר נראית נכונה. כל הממשלות בעולם התמודדו עם כל מיני קופסאות קורונה, רוב הסיוע הוא באותם קווים של תמיכה בעולם העסקים,

המובטלים ותמיכות להצמחת המשק - וחברות הדירוג רואות את זה ואומרות שאתם בכיוון הנכון. חברות הדירוג רואות את זה. בסופו של דבר אנחנו שומעים מהם שהם רואים שבפועל הצלחנו להתמודד"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully