בשנה החולפת הכרנו היטב את הבית שלנו, והנה אוטוטו אנחנו חוזרים אל ארבעת הכתלים, בניסיון להציל את עצמנו מלהיצלות בשמש הקופחת. בעוד שרובינו המכריע התנסה בקניות אונליין, המגמה המסתמנת היא "הרגעת הרוחות", בכל הנוגע לקניות כפייתיות, חזרה למינימליזם והשקעה בחוויות אישיות ובמרחב המחייה.
האדריכלית מרינה רכטר-רובינשטיין, בעלת המשרד ReMa אדריכלים, מדגישה כי תכנון אדריכלי נכון ייתן מענה לתרחישים שונים, מבלי לבכר עונה כזו על אחרת. עם זאת, היא מציינת כי ההעדפה הישראלית לשטחי חוץ גדולים ומרווחים היא ברורה, ואף מתעצמת. "מרפסות, גינות וגגות הם חלק מרכזי אצל הישראלים. כיום עיצוב המרפסת מתחרה לגמרי בעיצוב חללי הבית. גם מבחינת הגודל. השטחים הציבוריים בחלל הפנים מוכפלים ונכנסים גם למרפסות. שולחנות אוכל, פינות ישיבה כמו בסלון ואפילו מטבחים, הם רק חלק מההיצע לאירוח מושלם, בלי להזדקק להיכנס פנימה בכלל", היא מסבירה. "גם בריכות. אנשים מחפשים דרכים יצירתיות להכניס אותן לאיפה שרק אפשר", היא מחייכת. בנוסף, היא אומרת כי לעומת שנים עברו, בהן מאווררי התקרה הודרו מהבית, כיום הם עוברים לפאר את כל חדרי הבית מתוך היצע מגוון, רחב, אופנתי ויפהפה. כמובן שהם רק מחזקים את המזגנים בבתים, שעברו למערכות VRF מתקדמות, אשר מעניקים איכות אוויר אחרת ופעולה שקטה מיסודה. "השקט מאוד חשוב. ולמי שלא אוהב לישון עם מזגן דלוק, המאווררים הם אופציה נהדרת, שהופכת לחלק מהעיצוב הכולל".
ובמה עוד ישקיעו הישראלים לעומת שנים עברו? "בווילונות. לא כל בית טרח לעשות וילונות בעבר, והיום יש ביקוש מוגבר לווילונות קלילים שמסתירים את השמש הקופחת, אבל שומרים על מראה פתוח ונעים". רכטר-רובינשטיין מסבירה שמערכות בית חכם מאפשרות, בין היתר, לשלוט על הטמפרטורה בכל חדר וחדר, לתפעל בצורה אוטומטית את המזגן, להסיט את הווילונות או להגיף את התריסים בהתאם לקרני השמש שחודרות פנימה. היא מציינת כי גם החלונות עברו מטמורפוזה רצינית. "היום הכול יותר גדול ויותר מתקדם. כך גם המפתחים בבית שגדלו משמעותית, ובמקביל איכות הזכוכית מאפשרת בידוד והתאמה לכל מזג אוויר".
בעוד היא מציינת כי הלקוח הישראלי אוהב, כמו תמיד, להתחדש, הדרך להכניס צבע אל קירות הבית, לדבריה, השתנתה. "אמנם הצבע הלבן והבהיר עדיין שולט, אבל יש השקעה בחיפויי קיר במקום לצבוע את הקירות. טפטים בגוונים אחידים ופסטליים, כמו פודרה ומנטה, מאוד פופולאריים. הם מגינים על הקיר וגם שומרים על אחידות, בלי טפטופי צבע או זליגות לא אסתטיות". ועדיין, היא מבהירה, כי הבתים הישראלים ימשיכו להישאר בהירים באופן כללי. "הישראלים אוהבים שמש ונמנעים מגוונים כהים בחדרים. גם התאורה מאוד חזקה בבית כי ברגע שנכנסים מהחוץ אל שטחי הפנים, רוצים סוג של המשכיות. לכן יש הרבה חלונות, אור ואוורור, שמעניקים תחושה טבעית וטובה".
כוהנת העיצוב, המעצבת והסופרת אורלי רובינזון מציינת כי הקורונה אפשרה מעין "ניסוי חברתי" שלא היה מתאפשר אחרת בתקופה הזו. "הקורונה חידדה תהליכים שכבר החלו, והאיצה אותם בצורה מטורפת", היא אומרת. "הקטע של קניה מרחוק של פריטי עיצוב התחזק בצורה דרמטית. ובעיניי זה מאוד מתחבר לבית ההיברידי".
רובינזון מספרת כי שיטת הבית ההיברידי, אותה פיתחה עם האנתרופולוג תמיר ליאון, מתייחסת לכל רבדי החיים, החל בצרכים הבסיסיים כמו שינה ואכילה, עבור בתחושת שייכות למשפחה, חברים, שכונה, קהילה, וכלה בצרכי ביטחון והערכה. "כמובן שבתוך הדבר הזה יש מענה לצרכים דרך פתרונות בעיצוב המרחב הביתי, כולל הפרדה בין עבודה למשפחה, יצירת גבולות וסוג של 'הלחמות' בין כל אלה", היא מסבירה. החזון הזה מאפשר לבית להיות "גם וגם". גם סביבת מחייה, וגם מקום שמתאים ללמידה ולעבודה מרחוק. מעין בית טכנולוגי שמכיל הכל מהכל. רובינזון מציינת כי תהליך נוסף שהואץ הוא סגירתן של חנויות פיזיות מצד בעלי עסקים קטנים, שעברו לעשות עסקים אונליין. "נכון, זה קצת עצוב ברחוב לראות חנויות סגורות, אבל אני שומעת כל הזמן מחברים איך המכירות שלהם זינקו בתקופת הקורונה ואיך הם חוסכים הרבה כסף כי הם לא צריכים לשלם על חשמל, שילוט, ארנונה, וממשיכים לעבוד כרגיל", היא אומרת. "אמנם יש לנו צורך לצאת, להיות בתנועה, אבל לגמרי למדנו להזמין בגדים, נעליים, גופי תאורה, כורסאות. כולנו למדנו להיות אונליין".
ומה מבחינת הרגלי הצריכה שלנו? "הצרכנות פוסט קורונה השתנתה לגמרי", היא אומרת. "כולנו למדנו לחיות עם הרבה פחות. אנשים שהו בבית יותר, לא הבינו למה הם צריכים כמויות של דברים. מגמת ההצטמצמות, הניקיון והמחזור התעצמו מאוד בקורונה. יש יותר מידתיות, נסיגה משמעותית מבולימית הצרכנות האמריקאית שהיינו מורגלים בה. הרבה יותר חזרה ללוקאליות. לקניות מקומיות, בסביבת המגורים, אצל מי שמכירים".
לדבריה של רובינזון המקום שנהנה עדיין מצריכה - אמנם קצת יותר מתונה במהותה - הוא הבית. "כל חבריי האדריכליים ובעלי חנויות העיצוב תיארו את תקופת הקורונה כתקופת פריחה. כולם אמרו לי 'בחיים לא עבדנו ככה'", היא מסבירה. לכן היא סבורה כי אנשים ימשיכו להשקיע יותר בביתם-מבצרם. "אנחנו צורכים פחות אופנה בקיץ, גם כי פחות רואים אותנו לבושים, ואנחנו לא הולכים בכל יום לעבודה, אבל כן מתעסקים בהלבשת הבית, במקום", היא מחייכת. "אני צופה שההשקעה הכספית תלך יותר לתחום החוויתי. יותר יציאות לטבע, ספורט, ים, פיקניקים, עגלות יין וקפה, חוויות מקומיות, וגם תיכנס הביתה. אנשים ימשיכו לאהוב להתחדש ולהתפנק בדברים חדשים, כמו מצעים מפנקים, ימשיכו לעדכן את הטקסטיל בבית, את כיסויי מיטה, את הכריות, לרענן את סט הצלחות והכוסות, ויתחדשו בדברים הקטנים והמשמחים שקשורים ללייפסטייל באופן כללי", היא מסבירה.
לדברי אורלי גוהר בן הרוש, מעצבת הבית של רשת אליתה ליוינג: הישראלים באופוריה מהחזרה לשגרה. מהנתונים של החודשיים האחרונים רואים עלייה משמעותית במכירות של ריהוט לבית. תקופה של התחדשות והתחלה חדשה. נוטים לבחור פריטים בצבעי פסטל ורוז גולד שנכנס חזק לענף הריהוט, עם דגש על ריהוט חוץ וחדרי שינה. השנה של הקורונה לימדה אותנו לתת התייחסות רבה לחללי שינה, לצד המיטות גם שימת דגש על אקססוריס, שטיחים, תאורה, מראות וכו עם עלייה במכירות של עשרות אחוזים. זאת ועוד, היום מבצעים תחלופה גדולה של ריהוט, בטח ובטח לעומת העבר. שנים קדומות התחלופה נעשתה אחת לעשור, היום היא אפילו אחת לחמש שנים ופחות מזה.