לקראת פסח, עם הסרת ההגבלות ופתיחת הקניונים ומרכזי הקניות, יצאנו מעבדות לחירות גם בתחום הצרכני. זה הזמן לבדוק מה עולה מנתוני פתיחת המשק לגבי הרגלי הצריכה של הישראלים ועד כמה שנת 2020- שנת הקורונה - השפיעה על כך. האם למשל נמשך טירוף הקניות באונליין גם כשהקניונים והמרכזים המסחריים נפתחו, ובכלל - האם סיום הסגר גרם לישראלים לתחושה שהם חייבים לקנות כמה שיותר?
מנתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי בפסח 2021, חלה התאוששות גדולה של המשק והרכישות בכרטיסי אשראי במהלך ימי חול המועד זינקו.
בהשוואה לחול המועד 2020, במהלכו היה סגר הדוק והגבלות קשות על פעילות המשק בשל התפרצות נגיף הקורונה, זינקו ההוצאות של הישראלים בכרטיס אשראי בשיעור של 228.4% והגיעו לסכום כולל של 5.583 מיליארד שקלים לעומת 2.444 מיליארד שקלים בלבד בחול המועד שנה שעברה.
ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי במהלך חול המועד 2021 זינקו גם לעומת חול המועד 2019 (עידן טרום קורונה) אז הסכום עמד על 4.995 מיליארד שקלים.
אם בוחנים את נתוני ערב החג עצמו, אז לפי שב"א ביום שישי, ה-26 במרץ 2021 (יום לפני ערב חג שחל בשבת, ה-27 במרץ), נרשמו הוצאות בסכום כולל של 858.25 מיליון שקלים אל מול ערב פסח 2019 שחל בשישי ה-19 באפריל, שבו נרשמו הוצאות בסך של 722.8 מיליון שקלים.
כמו כן, לפי נתוני שב"א, הסכום הכולל שישראלים הוציאו בחול המועד 2021 בעסקאות אונליין עמד על 2.908 מיליארד שקלים והוא גבוה ב-24.4% לעומת היקף הרכישות בעסקאות אונליין בחול המועד 2019 שעמד על סכום כולל של 2.337 מיליארד שקלים.
קונים יותר, מגהצים פחות
גם ניתוח נתוני פסח 2021 אל מול פסח 2019 של חברת ישראכרט מראה כי אפקט שחרור המשק גרם לכך שהישראלים רכשו בכרטיסי החיוב בהיקפים גדולים יותר השנה בהשוואה ל-2019 (שבה עדיין לא הכרנו את המילה קורונה).
סך המחזורים ברכישות בכרטיסי האשראי של הקבוצה במהלך כלל ימי פסח 2021 הסתכם בכ-3 מיליארד שקלים (גידול של כ- 14%), וביצעו יותר עסקאות (גידול של כ-12% ), כאשר ישנו גידול של כ-7% בלבד בכמות הלקוחות. בעקבות העובדה שהשנה ערב החג חל ביום שבת, ככל הנראה לחץ הקניות הוסט ליום שישי, ה-26 במרץ.
על פי נתוני ישראכרט, לכל אורך שעות היום המחזורים בכרטיסי החיוב היו גבוהים יותר בהשוואה לנתוני 2019. בסיכומו של ערב החג חלה עלייה של 30% בהיקף המחזורים ו- 28% בהיקף העסקאות.
השינוי המהותי, בהתאם לנתוני ישראכרט, חל דווקא בהרגלי התשלום של הצרכן הישראלי וניכרת ירידה משמעותית בביצוע עסקאות של "גיהוץ" כרטיס החיוב. חל גידול במחזורי ה- CNP (עסקאות שבהן הכרטיס לא מוצג ומתבצעות אונליין או טלפוניות) מכ-2% ב- 2019 ל-7% ב-2021 בהשוואת ערבי החג. בענפי ההלבשה וההנעלה וכן בסופרמרקט ניכר השינוי המשמעותי ביותר ביחס לשיטות התשלום המתקדמות ושינוי בהרגלי הצריכה.
"הקורונה האיצה אותנו קדימה"
"הירידה בביצוע עסקאות של 'גיהוץ' כרטיס החיוב נובעת בעקבות שתי תופעות שאנו רואים בתקופה האחרונה", אומר אורי אלון, משנה למנכ"ל ישראכרט. "האחת כמובן קשורה בקורונה, שהשאירה יותר אנשים בבית והעבירה אותם לתשלומים באונליין.
מגמה נוספת, שמדברים עליה כבר עשור בתעשייה הפיננסית, הוא המעבר לאמצעי תשלום מתקדמים, בהם כזה שמאפשר תשלום בארנקים דיגיטאליים, ללא הצורך להוציא את הכרטיס עצמו. ביולי 2020 למשל השקנו את אפליקציית ישראכרט - ANYPAY - תשלום מהנייד בטאץ'".
מה הצפי שלך לעתיד?
"דברים היו קורים גם לא הקורונה, אבל לדעתי הקורונה האיצה אותנו חמש שנים קדימה ופשוט זרזה תהליכים שהיו קורים פה לאט. היום עסקים כבר לא צריכים לחנך את הצרכן ולהסביר לו שעסקה באינטרנט היא בטוחה וכדומה, אלא הזרז הזה של הקורונה הכניס לאונליין המון אוכלוסיות שלא היו קודם בעולם הזה. יש לנו למשל מוצר שנקרא 'החנות האינטרנטית'. אנו עוזרים לעסקים קטנים להקים חנות כזאת ויש לכך ביקוש רב. גם עסק קטן מבין שהוא חייב להיות שם, והמגמה הזו חד-משמעית רק תלך ותגדל".
מחר בוואלה! כסף, החלק השני בפרויקט: איך השפיעה הקורונה על הרגלי הקנייה שלנו בסופרמרקט?
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (23.4) במוסף העסקים של מעריב