רמי גראור: "מודל החל"ת לא מעודד תעסוקה"

לשכות שירות התעסוקה מלאות באנשים בימים אלה. התורים הארוכים משתרכים לעיתים גם בחוץ. מאז שהוסרו המגבלות על המשק והתאפשרה קבלת הקהל, כ-100 אלף מובטלים כבר הספיקו להתייצב בלשכות השירות.

הרוב מתייצבים לפי זימון השירות כדי לקיים "מבחן התייצבות" שנועד לוודא שהמובטל נמצא בארץ ולא עובד במקביל במקום אחר, כלומר, זמין לעבודה. רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה אופטימי מתמיד ומסביר בראיון ל"וואלה! כסף" שחלק מהמגבלות על המשק עדיין קיימות ומצפה לירידה נוספת בשיעור האבטלה.

עם זאת, מעסיקים רבים עדיין מתלוננים על הקושי לגייס עובדים, שמעדיפים מצדם לנצל את תקופת החל"ת עד סוף יוני ובינתיים מבלים בבית - לדברי גראור יש עשרות אלפי אנשים כאלה, ורשת הביטחון הכלכלית הנוכחית מהווה חסם בחזרת המובטלים לעבודה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול, שיעור האבטלה של חודש מרץ ירד מתחת ל-10%. בעקבות הירידה, לפי החוק, דמי האבטלה של רוב המובטלים שעדיין נמצאים בחל"ת אמורים היו להיחתך ב-10% החל מ-21 במאי, כדי לעודד חזרת המובטלים לעובדה. אלא ששר האוצר, ישראל כ"ץ התערב והורה למאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי להשהות את הקיצוץ. ההחלטה התקבלה ללא תיאום עם הדרגים המקצועיים באוצר, ומכל מקום, היא מצריכה שינוי חקיקה.

מה אתה חושב על הכוונה של כ"ץ לבטל את הקיצוץ בדמי אבטלה?

"כן צריך להפעיל את החוק כי זה יעודד את החזרה לעבודה. המודל הנוכחי של החל"ת איננו מעודד תעסוקה, הוא מהווה חסם מסוים. הוא נותן רשת ביטחון לכולם, אבל לא כולם זקוקים לרשת הביטחון הזו, יש הרבה מאוד אנשים מבין אותם דורשי העבודה שזה מה שמעכב אותם לחזור למעגל עבודה. אנחנו רואים את זה.

בעיקר מדובר באלה שעובדים בשכר נמוך. גם הלמ"ס מדווחת על היקף מאוד גדול של דרישת כוח אדם בענף המסעדנות, המסחר, מלונאות. אנחנו גם רואים את מודעות הדרושים על החלונות של החנויות ובתי קפה. בנוסף, צריך לומר בקרוב מאוד מה המתווה החדש שיהיה אחרי ה1 ביולי. אי אפשר להישאר בלי רשת ביטחון בכלל".

מה יקרה אם בסוף יוני לא תוארך הזכאות לדמי אבטלה?

"אם אין רשת, ביטחון אין יותר דמי אבטלה. אני לא מעלה בדעתי שלא תהיה רשת ביטחון בכלל, שר האוצר וראש הממשלה יצטרכו להחליט בקרוב איזו רשת ביטחון זאת תהיה. יש אנשים שרוצים לעבוד ולא מוצאים עבודה, צריך להחליט איך אנחנו עוזרים להם.

אם חלילה לא תהיה רשת ביטחון אחרי יוני, אנחנו נראה כאן מעבר מדמי אבטלה לקצבאות הבטחת הכנסה. נראה גידול משמעותי בהיקף מקבלי הבטחת הכנסה. היום אנחנו עומדים על סדר גודל של 79 אלף תובעי הבטחת הכנסה, ואני חושש שאנחנו נראה גידול במספר הזה אם לא תהיה שום רשת ביטחון".

כלומר גידול במספר העניים?

כן. לחיות מאבטחת הכנסה זה לחיות מתחת לקו העוני. זו קצבת קיום מאוד מצומצמת וקשה מאוד, בלתי אפשרי להתקיים ממנה.

אתמול התפרסמו נתוני אבטלה מעודדים, אבל עדיין לפי ההגדרה הרחבה בחודש מרץ היו כאן קרוב לחצי מיליון מובטלים.

"רוב המשק נפתח. אבל תיירות עוד אין לנו, אין עדיין פנאי, תיאטראות ובתי הקולנוע והמופעים, עדיין יש מגבלות. במשברים קודמים לקח כמה שנים לחזור לאחוזי אבטלה שהיו טרום המשבר. ייתכן מצב שהמשק יתאושש במהירות. בארה"ב אנחנו רואים התאוששות מהירה, וגם פה אנחנו רואים התאוששות מהירה, ובואו נקווה שזה לא ייקח כמה שנים".

מה אתם רואים עכשיו מבחינת החזרה לעבודה?

"בתחילת מרץ הייתה חזרה לעבודה מאסיבית בהיקפים מאוד גדולים עד לתקופת הפסח. ראינו שבפסח היית עצירה מסוימת, עכשיו אנחנו רואים עוד פעם גל שהתחיל, לא בהיקפים כמו שהיה כשנפתח המשק מחדש, אבל בהחלט רואים אלפי אנשים שחוזרים מדי יום. אני חושב שמה שיעודד את החזרה לעבודה זה בהחלט הורדת החסם הזה של רשת הביטחון עד 30 ביוני שיש לנו דמי אבטלה לכולם".

אתם הגוף הממשלתי היחיד שיכול לשלול דמי אבטלה מאלו שלא חוזרים לעבודה ללא סיבה מוצדקת.

"מי שמשלם את דמי האבטלה זה הביטוח הלאומי. אחד המבחנים לזכאות לדמי אבטלה זה חיפוש העבודה וההתייצבות בשירות התעסוקה, ואנחנו יכולים להשהות את התשלום או לבטל אותו אם המובטל לא משתף פעולה. נניח אם יש לנו הצעות עבודה והמובטל לא מעוניין ללכת או לא משתתף בהכשרות כאלה ואחרות או לא מתייצב כשאנו מבקשים. מאז שפתחנו את סניפי שירות התעסוקה לקבלת הקהל התייצבו אצלנו כ- 100 אלף מובטלים. לצערי אנחנו לא יכולים לראות את כל ה500 אלף, אין אפשרות גם בגלל המגבלות שלנו וגם בגלל מגבלות התו הסגול".


אז לכמה אנשים השעיתם את תשלום דמי האבטלה?

הנתון האחרון של אלה שלא התייצבו ואנחנו מודיעים לביטוח הלאומי שלא לשלם את דמי האבטלה הוא קרוב ל-20 אלף. אך מדובר בנתון לא סופי. לא בטוח שכולם לא זכאים, כי יש כאלה שלא היו בטוחים שחייבים להתייצב כששירות התעסוקה מודיע להם על כך, לחלק מהאנשים יהיו סיבות מוצדקות להיעדרות. וכן יש גם כאלה שחזרו לעבוד ולא עדכנו אותנו. אני לא יכול לומר ששללנו דמי אבטלה ל-20 אלף אנשים כי הם לא התייצבו, אנחנו מדווחים על זה לביטוח הלאומי והוא מודיע להם שעקב כך שלא התייצבתי אתם לא זכאים לדמי אבטלה.

ומה קורה אחרי זה?

אז אנשים מתקשרים אלינו ואנחנו בודקים אם יש הצדקה להיעדרותם, נניח מחלה. אנחנו מעדכנים את הרשומות ומיידעים את הביטוח הלאומי. 20 אלף הוא לא נתון סופי.

איזו רשת ביטחון המדינה צריכה לספק אחרי ה-30 ביוני?

אנחנו הצענו רשת ביטחון שמעודדת חזרה לעבודה, זאת רשת ביטחון דיפרנציאלית שמתייחסת לגיל, למצב המשפחתי, היא מצמצמת את ימי הזכאות והיא מפחיתה מדי חודש ב10% את דמי האבטלה, היא מחייבת את דורשי העבודה להתייצב בשירות התעסוקה כחובה, והיא מחייבת את דורשי העבודה להשתתף בהכשרות שאנחנו נגבש ונקבע".

לכמה אנשים הצלחתם למצוא עבודה בתקופת הקורונה?

"במהלך הקורונה שירות התעסוקה איתר יותר מ-52 אלף מקומות עבודה לדורשי עבודה. ביצענו עשרות אלפי ייעוצים, הכוונות, קורסים, סדנאות לכתיבת קורות חיים וכו'. מה שיכולנו לעשות בכוחות עצמנו עשינו, לגבי התקציבים - זה כבר לא יושב בשירות התעסוקה. יש לנו שיתופי פעולה נהדרים. למשל, עזרנו למשרד החינוך לאתר ולגייס 7,500 עוזרי הוראה. היה טקס בנוכחות שר החינוך. אנחנו פועלים בכל המישורים כדי למצוא פתרונות לדורשי עבודה".

האם המדינה עשתה מספיק בעניין ההכשרות המקצועיות בתקופת הקורונה?

אנחנו מדינה קטנה עם הרבה קשיים ומגבלות מאוד גדולות בנושא התקציבי. אני מאמין שכולם רוצים לעשות את המקסימום. יחד עם זאת, אני חושב שכולנו יכולנו לעשות יותר במהלך הקורונה ולהכשיר יותר אנשים , במיוחד את מבוגרים או את הצעירים. אני חושב שלא ניצלנו מספיק את השנה הזאת כדי להכשיר אנשים בזמן שקיבלו דמי אבטלה, לא ניצלנו מספיק את הזמן הזה כדי להפנות ידע מיומנות, כולל הסבות מקצועיות. לא ניצלנו את זה מספיק.

מה אתה אומר לאנשים מבוגרים שלא מצליחים היום למצוא עבודה ושולחים מאות קורות חיים ולא חוזרים אליהם?

"אנחנו יודעים שהאוכלוסייה של המבוגרים יותר בגילאי 55+ תמיד היה להם יותר קשה למצוא עבודה, אבל היום זה יותר קשה מבעבר. יש אנשים שכל החיים עבדו במקום אחד ואפילו לא יודעים לכתוב קורות חיים, אנחנו מפנים אותם ליועצי קריירה, מאמנים אותם, עוזרים להם לכתוב קורות חיים.

מעבר לזה, אנחנו מפנים אותם לשני גופים איתם אנחנו עובדים - חממות קריירה לאנשים מעל גיל 55, בהם הם מקבלים עזרה במציאת עבודה. יש תשומת לב מיוחדת לאוכלוסייה מבוגרת. גם גילאי 45 ומעלה מתקשים היום למצוא עבודה".

הפעלתם כלי למימון הכשרה למעסיקים אבל הביקושים היו נמוכים, היו מעט פונים. מדוע?

"כל ההכשרות שלנו בהתאם לתקציבים שהיו לנו היו מלאות, אנחנו ביצענו קורסים בנושא של אוריינות דיגיטלית וזה היה מלא לגמרי.

אנחנו קיימנו מאות סדנאות לאלפי דורשים עבודה. היו לאחרונה שני קולות קוראים לתעשייה ולענף הבנייה והתשתיות בהיקף של 15 מיליון שקל וקיבלנו הצעות הרבה מעבר לתקציב הזה, קיבלנו פניות לכ-2,500 עובדים שנדרשים לשלושת הענפים האלה לקורסים תוך כדי עבודה.

בנוסף לזה גם היו בקשות לקורסים בהתאמה למעסיקים - עוד כ-500 עובדים. גם לפני ארבעה חודשים היה לנו קול קורא עם התאחדות התעשיינים - גייסנו להם 1,000 עובדים וכרגע הם מבצעים הכשרות וכבר התחלנו לשלם למעסיקים שכר תוך כדי שהם מכשירים אותם".

מדובר במספרים מאוד נמוכים בהשוואה לחצי מיליון מובטלים.

"דבר ראשון המספרים לא כאלה קטנים אם מסכמים. שנית, כוונת המדינה הייתה להכשיר סדר גודל של 100 אלף אנשים, אז נכון שזה לא מספיק אבל בהחלט זאת ההתחלה".

גם ההכשרות של 100 אלף בסוף לא בוצעו, גם לא קרוב לשם.

"נכון מאוד, כי התקציבים הועברו רק בחודשיים-שלושה אחרונים, הם ישבו באגף התקציבים במשרד האוצר. הממשלה אישרה תקציב להכשרות מקצועיות והתקציבים ששוחררו על ידי אגף התקציבים אושרו רק לאחרונה והתחלנו לעבוד. התקציבים לא יושבים בשירות התעסוקה, שיהיה ברור. יש מי שאומר ש'שירות התעסוקה לא מבצע הכשרות' - זה ממש לא נכון. תקציבי ההכשרות יושבים במנהלת ההכשרות במשרד האוצר ובמשרד העבודה והרווחה בזרוע העבודה. התקציבים שמגיעים אלינו, אנחנו מיד מפעילים".