אל תפנו חיילים שנפגעו לביטוח הלאומי

הרפורמה הנחוצה והצפויה שתיעשה בזכויות נפגעי הנפש והפוסט-טראומטיים הלוחמים הגיעה בעטיו של המקרה המזעזע של איציק סעידיאן. יש מי שרוצים לנצל את "ההזדמנות" על-מנת לבצע מהלך מסוכן, אשר עשוי להיות לו השפעה רוחבית, לא רק כלכלית אלא אף חברתית ולפצוע תרתי משמע את החברה הישראלית.

הקולות שנשמעים באמצעות שופריהם בתקשורת, ולפיה יש להפריד בין חיילי שירות חובה אשר נפגעו במהלך שירותם בחבלה או במחלה שאינה מבצעית בהכרח, מול לוחמים במסגרת פעילות מלחמתית או מבצעית, עלולה לגרום לפגיעה קשה בציבור נרחב של חיילי שירות חובה ואף חיילי מילואים.

מבחינה משפטית, חייבים לומר שגם עתה בפני מגישי התביעה לאגף השיקום חיילים בשירות חובה, שאך לפני זמן לא רב חבשו את ספסלי ביה"ס התיכון, קיים מכשול לא קל בדרך להכרה. מדובר במכשול שעל מנת לצלוח אותו מגיעים דרך קבע לצורך לנהל הליך משפטי בן מספר שנים, המלווה בסבל נפשי לא קל ואף במעמסה כלכלית. כבר כעת אין די בעצם אירוע החבלה או פרוץ המחלה במהלך השירות על מנת להכיר ולפתוח את הפתח לקראת המאבק במסגרת הוועדה הרפואית על אחוזי הנכות, אלא יש צורך להוכיח כי הפגימה קשורה לשירות הצבאי.

ניקח לדוגמה מקרה בו חייל אשר גויס לשירות עבר התעללות במהלך השירות או אירוע טראומטי אחר ולקה בסכיזופרניה, או מי שלקה חלילה בגידול סרטני בגופו ואובחן ע"י הרופאים הצבאיים באיחור, דבר שגרם לו לסבל ולהחמרת המחלה. לכל אחד מהמקרים הללו לא יינתן מענה, לפי גרסת המציעים את השינוי, אלא במסגרת חוקי הביטוח הלאומי.

מעבר לעובדה כי נטל ההוכחה והתנאים במסגרת תביעה למוסד לביטוח לאומי הינם שונים ולעיתים מקשים יותר מתביעה לפי חוק הנכים, הרי שתהיה פגיעה גם כלכלית וגם מבחינת הזכויות באופן שלא רק יקשה על הנפגע להתמודד עם מצבו, כי אם אף למנוע ממנו כל אפשרות מעשית לשיקום עתידי בעזרת גופי המדינה.

ניקח לדוגמה מי שלקה במחלה ותיקבע לו דרגת נכות בשיעור של 15% נכות. הוא יוכל לזכות בסכום חד-פעמי כנכה צה"ל בשיעור של כ-110,000 שקל בקירוב. לעומת זאת, ועל סמך משכורתו הצבאית של החייל (אם ניתן לכנות זאת משכורת בכלל), תזכה באופן יחסי באותו מקרה עפ"י חוקי ביטוח הלאומי לסכום זניח של כ-5,000 שקל בלבד.


במקרה של קביעת דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה המזכה בקצבת נכות בבסיס שאינו גבוה, כ-1000 שקל ומעלה, ייגרעו (אם החיילים יועברו לטיפול המוסד לביטוח לאומי), זכויות נכבדות כגון, טיפולים רפואיים, הנחות מסוימות שונות ומטריה סוציאלית ותעסוקתית, אשר תעזור לחייל הפצוע להשתקם בעתיד הקרוב או הרחוק.

על כל החיילים בהווה ובעתיד והוריהם לדעת עובדות בסיס אלה.

חקיקת ועדת גורן במסגרת חוק ההסדרים האחרון שחוקק במדינתנו, העבירה חלקים נכבדים ממשרתי שירות הקבע, משטרה, שב"ס ועוד אל הביטוח הלאומי כנפגעי עבודה פוטנציאליים. אין כמובן אפשרות להשוות בין מי ששירותו הבטחוני הוא עיסוקו ומרוויח משכורת מכובדת ואף עשוי לזכות בפיצוי לפי משכורתו זאת (אף בשיעור גבוה לעיתים אל מול זכאותו הפוטנציאלית כנכה צה"ל), אל מול חייל בשירות חובה ויש להדגיש חובה, שאין לו אפשרות בחירה וכמובן משתכר שכר זעום. מה יהיה על החיילים הללו ועל זכויותיהם השיקומיות? אין לכל הפופוליסטיים תשובה בסוגיה זו.

קראתי ושמעתי אמירות ולפיהן מדוע שחייל היוצא לחופשה לביתו ועובר תאונה במהלך חופשת סוף השבוע (לדוגמה) יוכר כנכה צה"ל? על כך תשובתי שכבר במסגרת חוק ההסדרים שצוין לעיל נעשו התאמות ועל החייל התובע להוכיח גם "ממד נפשי" ולפיו האירוע התאונתי לא נגרם באשמתו או "בעצימת עיניו". וזאת מעבר ל"מכשול" של הצורך להוכיח כי מצבו תואם מצב של 20% קשר סיבתי לשירות לפחות, מכשול לא פשוט במקרים מסוימים.

הרפורמה הנחוצה באגף השיקום בטיפול הן בפוסט טראומטיים והן בכלל משרתי שירות הביטחון חשובה, אך אין לבצעה באמצעות פגיעה במי שחובה עליהם לשרת בשירות צבאי מחד ומאידך עלולים להיוותר ללא כל מענה במקרה של פגיעה גופנית או נפשית.

לשינוי החקיקתי (כפי שיש מי שמקדמים אותו) עלולה להיות השלכה הן חברתית במוטיבציה לגיוס, והן כלכלית. זאת בשעה שהמתגייסים הפוטנציאליים ולא פחות חשוב, הוריהם, חשוב שיבינו כי במקרה של פגיעה במהלך השירות או טיפול רפואי הסוטה מכללי הטיפולים הרפואיים הנתנים על ידי הרופאים הצבאיים, החיילים עלולים להישאר חשופים בצריח. במקרה כזה מן הסתם, ידאגו רבים לבטח עצמם מראש בביטוחי בריאות פרטיים אשר יורחבו אף מעבר לביטוח בגין טיפול רפואי, אף לביטוחי נכות ובאובדן כושר עבודה, על כל ההשלכות הכלכליות של הדבר.

ביחס לחיילי המילואים: מדוע בימים אלו לגרוע מזכויות של מי שעוזב את ביתו ועיסוקו על מנת לתרום למדינה, נפגע ולא יהא זכאי לטיפולים רפואיים ולשיקום.

אני קורא לכל הנוגעים בדבר ובמיוחד לפקידי האוצר או לאינטרסנטים כאלה ואחרים המחפשים לכאורה חיסכון כזה או אחר בתקציב, שיעזבו את המתגייסים במנוחה ותתנו להם להתמקד בשירותם הצבאי בראש שקט. את החיסכון התקציבי חסכו נא במקומות אחרים (אולי אצל מי שנלחמים באוהלה של תורה ולא בשירות עצמו).

הכותב הוא עורך דין העוסק בתביעות נגד משרד הביטחון.