המטבע הדיגיטלי הסיני לא נועד להתחרות בביטקוין אלא בדולר האמריקאי

בחודשים האחרונים, הרבה בזכות התפתחויות סביב הביטקוין, כולל הנסיקה במחירו, יש תשומת לב גוברת לעולם המטבעות הדיגיטליים. מלבד ההתמקדות בביטקוין ובמטבעות הקריפטוגרפיים, קיים גם שיח המתרכז בתכניות של בנקים מרכזיים, כלומר של מדינות, להנפיק בעצמם מטבעות דיגיטליים.

בשבועות האחרונים, ישנם דיווחים כי השלטונות בסין, הבולטת והמתקדמת מבין המדינות המקדמות את הרעיון, עורכים כבר בדיקות שטח נרחבות בשימוש ביואן הדיגיטלי, המטבע הדיגיטלי הסיני. כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופאי, הודיעה לאחרונה כי הבנק בוחן את הנושא ברצינות וצפוי להחליט באמצע 2021 אם להתקדם עם הפרויקט האירו הדיגיטלי.

בסקר שערך לאחרונה הבנק לסליקה בינלאומית (BIS), ציינו 86% מהבנקים המרכזיים כי הם עובדים (חלקם רק ברמת המחקר, חלקם מגבשים תכניות עבודה, חלקם כבר בשלב הפיילוט) על הנושא.
קל לחשוב כי פיתוח המטבע הדיגיטלי של סין הנו תגובה לפופולריות הגוברת של הביטקוין ושל מטבעות קריפטוגרפיים אחרים. אך, המטבע הדיגיטלי הסיני לא נועד להתחרות בביטקוין, אלא בדולר האמריקאי. מזה מספר שנים שסין מאתגרת את מעמדה של ארה"ב כמעצמת-העל הגלובלית, מעמד ממנו נהנתה האחרונה במאה השנים האחרונות.

פיתוח היואן הדיגיטלי הנו חלק מהמאבק בין ארה"ב לסין על ההגמוניה הכלכלית והפוליטית במאה ה-21. מעמדו של הדולר האמריקאי הנו כבר בתהליך נסיגה הדרגתי מזה שנים: מהדו"ח התקופתי האחרון של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) אודות הרכב רזרבות מטבע-החוץ של 149 מדינות עולה כי ההקצאה לדולר ירדה ל-59%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 1995 (ראו גרף).

חלקו של היואן הסיני עדיין נמוך מאוד, קצת למעלה מ-2%, אך המגמה היא בכיוון ברור של עליה. הפוטנציאל של מטבע דיגיטלי סיני נטוע באפשרות לייצר עבור היואן שוק כספים נזיל ויציב יותר, להחליש את מערכת התשלומים האלקטרונית הדולרית (SWIFT, וכו'), ובכך גם לחזק את מעמד היואן בשוק החוב הגלובלי הנשלט כיום בידי הדולר האמריקאי. המטרה היא חיזוק היואן והפיכתו למטבע בינלאומי מרכזי, על חשבון הדולר. זהו שלב נוסף במערכה הגיאו-פוליטית הרחבה יותר.

כסף הוא המצאה אנושית-חברתית. הדבר נכון הן לשטרות-הנייר ולמטבעות המתכת הישנים והן למטבעות הדיגיטליים החדשים - ובסך הכל, המעבר מהאחד לשני הוא בגדר התפתחות טכנולוגית טבעית. אך, מלבד ההיבט הטכנולוגי עצמו, לכסף יש גם היבטים פוליטיים משמעותיים. אמנם, בדומה לביטקוין, מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי מתבסס אף הוא על טכנולוגיה פיננסית חדשנית, אך בהיבט הפוליטי קיים ביניהם הבדל תהומי.

ראשית, המשותף ביניהם: בהיותם מטבעות דיגיטליים, שניהם מנוהלים, נשמרים ונסחרים באמצעים דיגיטליים. אין להם תצורה פיסית -- כמו במקרה של כסף רגיל, המופיע גם כשטר העשוי נייר או כמטבע מתכת. כמו כן, אמנם לא כל הפרטים כבר ברורים לגמרי, אך ככל הנראה, ניתן יהיה להחזיק גם את המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים, בדומה לביטקוין, באופן ישיר, ללא צורך בחשבון במוסד בנקאי (כלומר, ההתנהלות תעשה ישירות אל מול הבנק המרכזי, בניגוד לכסף רגיל אשר החזקתו וסליקתו נעשים תמיד דרך בנקים ומתווכים פיננסיים אחרים).

אך, כאן נפרדות דרכיהן של השניים. מעבר לכך, שני סוגי המטבעות הדיגיטליים מהווים, במידה רבה, ניגוד, אפילו חד, אחד של השני. הביטקוין נוסד על בסיס התפיסה כי אפשר לקיים מטבע ללא גיבוי או תמיכה של מדינה. מאז נטישת סטנדרט הזהב, כסף רגיל שואב את מעמדו אך ורק מאמון הציבור במדינה שהנפיקה אותו ומיכולתה לעמוד מאחוריו.
הביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים מנסים להשתחרר משליטת המדינות ולבסס אמון במטבע עצמאי באמצעים טכנולוגיים (פרוטוקול המטבע מסתמך רבות על קריפטוגרפיה, קרי על הצפנה) ודרך השקיפות המקסימלית של הרשת הציבורית המבוזרת בה הוא מתנהל (בטכנולוגיית בלוקצ'יין). הביטקוין מנסה לייצר הפרדה בין הכלכלי/פיננסי לבין הפוליטי.

זהו הדבר המושך רבים ממשתמשי הביטקוין יותר מכל -- ועל כך גם נשענת התפיסה בקרב משקיעים רבים כי בתקופה בה קיים חשש לשחיקה של ערכן של מטבעות המדינות בגלל הדפסות כסף מסיביות, הביטקוין, בדומה לזהב, יכול לשמש כמקלט.

בניגוד גמור לכך, כיוון שההתנהלות במטבע הדיגיטלי המדינתי תעשה ישירות מול הבנק המרכזי או באמצעותו - כלומר, הבנק המרכזי יראה כל עסקה ועסקה, מי רכש מה ומתי - הרי שהמטבע הדיגיטלי המדינתי יעצים את שליטתה ואחיזתה של המדינה המנפיקה אותו. במובן הזה, היואן הדיגיטלי תואם מאוד את מדיניות השליטה הכללית הנהוגה בסין.

כך ממנפות המדינות את החדשנות הטכנולוגית-הפיננסית לריכוזיות כלכלית/פיננסית גדולה יותר, ודרך זאת, בניגוד לביטקוין ולמטבעות קריפטוגרפיים עצמאיים אחרים, להעצמת הכח הפוליטי ולא לביזורו.