סקירה כלכלית שבועית: אין דבש בלי עוקץ

• רמת מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים עלתה בחודשים האחרונים, והיא מתקרבת לרמות שנרשמו טרם המשבר. ניכר שיפור חד בתפיסת מצב התעסוקה כיום, אם כי הנשאלים לא העריכו שהשיפור הזה ימשך לאורך זמן.
• שיעור האבטלה הרחב ירד במחצית השנייה של חודש מרץ לרמה של 11.6% לעומת 12.0% במחצית הראשונה.
• אנו מותירים את תחזית האינפלציה ל-12 חודשים קדימה על רמה של 1.1%, ומעריכים עתה שהסיכוי לאינפלציה גבוהה יותר עלה.
• בנק ישראל יצטרף כנראה לבנק המרכזי של קנדה ויאט את קצב רכישות האג"ח.
• השקל נחלש מתחילת החודש ב-1.2% מול סל המטבעות. ההתאוששות המהירה של המשק צפויה להביא גם להאטה בקצב רכישות המט"ח של בנק ישראל.

רמת מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים עלתה בחודשים האחרונים, והיא מתקרבת לרמות שנרשמו טרם המשבר. ניכר שיפור חד בתפיסת מצב התעסוקה כיום, אם כי הנשאלים לא העריכו שהשיפור הזה ימשך לאורך זמן. העלייה בחיסכון הפרטי בשנה שעברה מתורגמת עתה לצריכה מוגברת, תהליך שצפוי להימשך להערכתנו מספר חודשים. נתוני סחר חוץ הצביעו על עלייה חדה בכל רכיבי היבוא: חומרי גלם, מוצרי צריכה ומוצרי השקעה, אם כי יתכן שחלק מהעלייה נובע מהתייקרויות בעולם. נתוני היצוא התעשייתי הצביעו דווקא על ירידה ברוב הענפים, וגם מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים לענף התעשייה נמצא מזה שלושה חודשים מתחת לרמה של 50 נקודות. בחודשים האחרונים נוצר פער בין מדד מנהלי הרכש בישראל למדד העולמי. רכיב ההזמנות ליצוא מטה את המדד בישראל כלפי מטה. העיכובים בתנועת האניות בעולם ועליית מחירי ההובלה מקשים על ענף התעשייה בכל העולם, אבל יתכן שזה משמעותי יותר לישראל, שאינה מאופיינת בסחר אזורי מפותח, בניגוד למדינות אירופה לדוגמה שסוחרות ביניהן.

שיעור האבטלה הרחב ירד במחצית השנייה של חודש מרץ לרמה של 11.6% לעומת 12.0% במחצית הראשונה. ניכרת ירידה במספר העובדים בחל"ת, אך מנגד עלייה בעובדים שיצאו מכוח העבודה בעקבות הקורונה. שיעור האבטלה שלא כולל את אלו האחרונים ירד לרמה של 8.9%. סקר המשרות הפנויות שמבצעת הלמ"ס מצביע על זינוק חד במספר המשרות הפנויות בחודש מרץ לשיא של 112.5 אלף איש, רמה שגבוהה מזו של טרם הקורונה. בתרחיש האופטימי המשרות האלו יאוישו, לפחות בחלקן, בעובדים שעדיין נמצאים בחל"ת, אבל התקופה הממושכת בה העובדים האלו נמצאים כבר מחוץ למעגל העבודה מגדילה את הסיכוי שחלק גדול מהם יעדיף לא לשוב למעגל העבודה.

האינפלציה נותרת סימן השאלה הגדול. בחינה של הסעיפים שהתייקרו בחודשים האחרונים מעלה שאלו בעיקר מהווים תיקון לירידות המחירים של השנה שעברה. יחד עם זאת, אנו רואים שמחירי הדירות עולים בקצב מהיר, המכירות של דירות חדשות גבוהות וגם הביקוש למשכנתאות בשיא. עלייה מתמשכת במחירי הנכסים יכולה להשפיע גם על עליית מחירי שכר-הדירה. העלייה במחירי הנכסים הפיננסיים יוצרת "אפקט עושר" בקרב משקי הבית שעשויה גם כן להגדיל ביקושים ולהעלות את האינפלציה. שיעורי אבטלה גבוהים שמלווים בביקוש גבוה לעובדים במקצועות מסוימים עשויים גם כן להביא לעליות מחירים נקודתיות. אנו מותירים את תחזית האינפלציה ל-12 חודשים קדימה על רמה של 1.1%, ומעריכים עתה שהסיכוי לאינפלציה גבוהה יותר עלה.

בנק ישראל יצטרף כנראה לבנק המרכזי של קנדה ויאט את קצב רכישות האג"ח. הבנק המרכזי של קנדה הודיע על צמצום הרכישות, בעוד שלבנק ישראל נותרה עדיין מכסה גדולה של רכישות אג"ח שהתחייב לרכוש השנה - 26 מיליארד שקל (לא כולל רכישות של חודש אפריל). האטה בקצב הרכישות תאפשר להאריך את מועד סיום התוכנית, ועד אז תתבהר התמונה. האינפלציה בקנדה עומדת על רמה של 2.2%, שהיא לא גבוהה במיוחד, אבל בדומה לישראל גם שם מחירי הנדל"ן עולים בקצב מהיר. בנק ישראל, בדומה לבנק המרכזי של קנדה מכוונים ליעד אינפלציה של 2%. בניגוד לפד האמריקני, הבנקים המרכזיים של קנדה וישראל לא נקבו ביעד של אינפלציה ממוצעת, כלומר הם לא התחייבו לפצות על האינפלציה הנמוכה של השנים הקודמות. מבחינה זו מידת הסבלנות של הבנקים המרכזיים האלו לעליית אינפלציה היא פחותה מזו של הפד. צמצום רכישות אג"ח עדיין לא אומר שעליית הריבית קרובה - עליית האינפלציה הן בישראל והן בקנדה בחודשים האחרונים היא בעיקר תיקון לירידות מחירים של השנה שעברה ולעליית מחירי האנרגיה. יעברו עוד חודשים ארוכים עד שניתן יהיה לקבוע אם אלו עליות מחירים זמניות או שהן מהוות עלייה ברמת האינפלציה. בינתיים הריבית הנמוכה נהנית מהספק הזה והיא כאן להישאר.

השקל נחלש מתחילת החודש ב-1.2% מול סל המטבעות. ההתאוששות המהירה של המשק צפויה להביא גם להאטה בקצב רכישות המט"ח של בנק ישראל. הגאות בשוקי המניות בעולם פועלת לייסוף בשער השקל, ומול מכירות המט"ח של הגופים המוסדיים קשה לבנק ישראל להתמודד. הפד האמריקני ממשיך לרכוש אג"ח בקצב קבוע של 120 מיליארד דולר בחודש, בעוד שבנקים מרכזיים אחרים מתחילים לגמול את השווקים מרכישות האג"ח והדפסות הכסף. בד בבד אנו רואים שהאינפלציה בארה"ב גבוהה מזו שברוב המדינות המפותחות, ובאופן טבעי זה פועל להחלשת הדולר בעולם. בחודש האחרון שער הדולר אינדקס (דולר מול סל מטבעות) ירד בכ-2.5% ובשנה האחרונה בכ-9.0%.

התחלואה בעולם מתרכזת כעת בעיקר בשווקים המתעוררים, ובייחוד בהודו שם נרשם בשבוע שעבר שיא של כ-300 אלף נדבקים ביום - המספר היומי הגבוה בעולם מאז תחילת משבר הקורונה. מנגד, במרבית הכלכלות המפותחות ובייחוד בבריטניה ארה"ב וישראל, נרשמת ירידה בתחלואה. במרבית מדינות גוש האירו, למעט אולי גרמניה והולנד, מתחילים לראות ירידה במספר הנדבקים, זאת בזמן ששיעור המתחסנים עלה ל-21% מהאוכלוסייה לעומת 10% לפני כחודש.

הפד האמריקני ממשיך להציף את העולם בדולרים שהוא מדפיס, וגם בשבוע שבו ביידן מודיע על תכנון להכפיל את מס רווחי ההון לבעלי הכנסות גבוהות, מדדי המניות כמעט לא זזים. מחירי הסחורות שבו לעלות השבוע, ומחירי הנדל"ן בעולם לא עוצרים - כל אלו מעידים על אינפלציה. הוויכוח הוא יותר אם זה זמני או קבוע. הפד האמריקני לא שוקל tapering, זאת בניגוד לבנקים מרכזיים ב- EM שחלקם העלו ריבית על רקע מצב משברי (טורקיה וברזיל) וחלקם צפויים להתחיל להעלות לקראת סוף השנה, בעיקר מדינות דרום אמריקה. הדולר האמריקני נחלש מתחילת החודש בכ- 2.5% מול סל הדולר אינדקס.

מחירי הסחורות בעולם שבו לעלות. מחירי הסחורות החקלאיות רשמו עלייה חדה של 9.0% מתחילת חודש אפריל והשלימו עלייה של 13% מתחילת השנה. העלייה החודש בלטה במחירי התירס שעלו ב-15.5%, החיטה ב-15%, הסוכר ב-14.3%, הקפה ב-10.4%, והסויה ב-6.2%. גם במחירי הסחורות התעשייתיות נרשמה החודש עלייה חדה של 6.1% שבלטה במחיר הנחושת שעלה מתחילת החודש ב- 9.0%.

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מעוניין להעלות את המס על רווחי הון, לבעלי הכנסות של מעל למיליון דולר בשנה, מ-20% כיום ל-39.6%. מדדי המניות העיקריים בארה"ב הגיבו בשלילה לידיעה, אך רשמו תיקון בהמשך השבוע ככל הנראה, בעקבות ההערכה שייתכנו שינויים בהצעה במהלך הדיונים בקונגרס על העלאת מסים, כמו גם בשל המשך פרסום הדוחות הרבעוניים המפתיעים לטובה. בסיכום שבועי נרשמה ירידה ממוצעת של כ-0.5% במרבית מדדי המניות בשווקים המפותחים. באסיה, מדד הניקיי רשם ירידה שבועית של 2.2% ומדד המניות בהודו ירד ב- 2%. מנגד, מדדי המניות בסין, בטייוואן ובהונג קונג רשמו עליות שבועיות. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים הוסיפה לרדת בשבוע האחרון לרמה של 1.56%. הציפיות לאינפלציה לעשר שנים בארה"ב התייצבו בשבועות האחרונים ברמה של 2.34% ואילו הציפיות ל- 5 שנים ירדו בשבוע האחרון מ- 2.62% ל- 2.44%.

נתוני מקרו חיוביים בארה"ב מוסיפים לאותת על צמיחה גבוהה ברבעון הראשון. מרבית האינדיקטורים שהתפרסמו בשבוע האחרון היו טובים. הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ירדו לרמה של 547 אלף, הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת משבר הקורונה. מדד האינדיקטורים המובילים למצב המשק עלה בחודש אפריל בשיעור של 1.3%, ורמת המדד כעת קרובה לשיא שנרשם בינואר 2020 טרם משבר הקורונה. אומדן ראשון למדד מנהלי הרכש לסך התפוקה של חברת Markit, עלה מרמה של 59.7 נקודות במרץ ל- 62.2 נקודות באפריל. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה עלה ל- 60.6 נקודות והמדד לענפי השירותים עלה לרמה של 63.1 נקודות. מרבית ההערכות הן שהצמיחה ברבעון הראשון תעמוד על רמה שנתית של כ-5.0% לפחות.

שוק הנדל"ן בארה"ב מוסיף להצביע על ביקושים גבוהים. המכירות של בתים חדשים זינקו ב- 20.7% במרץ והם נמצאים ברמתם הגבוהה ביותר מאז שנת 2006. המכירות של בתים קיימים אומנם ירדו ב- 3.7% בחודש מרץ, אך למרות הירידה בחודשים האחרונים רמתם עדיין גבוהה ביחס לעבר.

הבנק המרכזי בקנדה החל לצמצם את רכישות האג"ח. הבנק המרכזי של קנדה הותיר בהחלטתו האחרונה בשבוע שעבר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%, אך הודיע על צמצום רכישות האג"ח מ-4 מיליארד דולר קנדי בשבוע ל-3 מיליארד. בבנק המרכזי ציינו את ההתאוששות בפעילות הכללית ואת הסתגלות הצרכנים והעסקים למגבלות שמטיל וירוס הקורונה. ברבעון הרביעי של 2020 נרשמה בקנדה צמיחה שנתית גבוהה של 9.6% וגם ברבעון הראשון של 2021 צפויה צמיחה גבוהה יחסית. תחזית הצמיחה לשנת 2021 עודכנה כלפי מעלה ל-6.5%, לעומת 4.0% בתחזית הקודמת.

גוש האירו: ההשלכות של יציאה מוקדמת מהסגרים בתחילת השנה, כמו גם תהליך ההתחסנות האיטי, צפויים להיות ניכרים בנתוני הצמיחה לרבעון הראשון. התוצר בגוש האירו צפוי לרדת בשיעור שנתי ממוצע של כ-1.0%, כשבמרבית המדינות, למעט צרפת, צפויה התכווצות בתוצר. עם זאת, בשבועות האחרונים ניכרת עלייה בשיעור ההתחסנות וירדה במספר נדבקים ואלו הביאו לעלייה במדדי האמון של צרכנים ועסקים. אומדנים ראשונים למדדי מנהלי הרכש בגוש האירו בחודש אפריל הצביעו על עלייה במדדים. המדד למגזר התעשייה עלה לרמה גבוהה של 63.3 נקודות והמדד למגזר השירותים עלה לרמה של 50.3 נקודות ועבר להצביע על התרחבות לאחר שבעה חודשים בהם הצביע על התכווצות בפעילות. הבנק המרכזי של גוש האירו הותיר בישיבתו האחרונה את הריבית ואת תוכנית רכישות האג"ח ללא שינוי. בבנק המרכזי ציינו שתוכנית הרכישות תימשך עד מרץ 2022 ובכל מקרה עד שמשבר הקורונה יהיה מאחורינו.

יפן: גובר החשש להתפשטות הקורונה בערים מסוימות. בפעם הראשונה מזה שלושה חודשים מספר המאובחנים החדשים השבועיים מקורונה עבר את ה- 5,000, וכתוצאה מכך, ראש הממשלה סוגה הכריז על מצב חרום בחלק מהאזורים. ברבעון הראשון התוצר צפוי להתכווץ בשיעור שנתי של כ-1.0%, ועם העלייה בנדבקים וחזרת הסגרים, ההתאוששות ברבעון השני צפויה להיות מתונה בלבד.