אפשרו לילדים שלכם לאהוב גם את ההורה השני

השבוע צוין היום המודעות לניכור הורי. מעבר להיבט הרגשי הטעון, יש לתופעה הכואבת גם לא מעט השלכות משפטיות. הנה 10 דברים שחשוב לדעת על ניכור הורי. למשל - אחריותו של ההורה לקשר בין הילד לבין ההורה השני

עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה

השבוע צוין היום המודעות לניכור הורי. הנה 10 דברים שחשוב לדעת על התופעה ועל המשמעויות המשפטיות שלה:

1. ילדים לא בוחרים הורים, ואם אין סיבה טובה לכך ילד אינו יכול להחליט על ניתוק קשר עם הורהו.

2. על ההורה השני מוטלת החובה שלא לאפשר לילדו את הניתוק. הורה שמעביר לילדו מסר לפיו ניתן לבחור הורה, גם אם באופן פאסיבי ובשיטת "אני לא מתערב זה ביניהם" עשוי בהמשך למצוא עצמו בדיוק באותה נקודה.

3. בחלק מהותי מהמקרים בהם מתפתח ניכור הורי אין מדובר בהסתה פרונטלית בוטה אלא בהעברת מסרים לא תמיד מודעים כנגד הורותו של ההורה האחר מצד אחד ובעד זכותו של הילד שלא לקיים עימו קשר.

4. כלפי חוץ יציג אותו הורה מצג לפיו מדובר בסכסוך בין הילד להורה השני שאינו קשור אליו, והוא אינו יכול "להכריח" את הילד בכוח להיות בקשר עם ההורה האחר. אלא שגם תופעה זו מוקעת ובתי המשפט כבר הבינו שניכור הורי יכול להופיע גם במקרים בהם אין הסתה בוטה ופעילה אלא התנהלות פאסיבית שמאפשרת את הנתק.

5. התפתחותו התקינה של ילד שמקבל את "הכוח לבחור הורה" נפגעת שכן הוא מתנהל בעולם עם כוחות שאינם תואמים את גילו והתפתחותו, תופעה שמעמיסה עליו נטל רגשי רב ותפגע ביכולתו לקיים מערכות יחסים תקינות בהמשך.

6. התפיסה הבסיסית היא שהורה אינו יכול לעודד ניתוק קשר בין ילדו לבין ההורה השני, בין אם באמצעות הסתה אקטיבית ובין אם באמצעות התנהלות פאסיבית והתרחקות, בטענה שאינו מתערב. למעשה בהתאם לפסקי דין שהוציא כבוד השופט ארז שני, הורה אינו רשאי לאפשר לילד לשהות בביתו בשעה שהוא אמור לשהות אצל הורהו השני, שכן עצם השהיה מאפשרת לילד את הנתק.

7. בנוסף, וכאשר נוצר נתק מוטל על ההורה השני לפעול לחידוש הקשר במהירות וביעילות. לא לסרב לטיפול, לעודד את הילד לחדש את הקשר ולהוקיע נתק, לא לשלוח מסרים כפולים לילד וכיוצ"ב.

8. בעקבות בג"ץ שהוגש נגד מנהל בתי המשפט בדרישה לקיים נוהל אחיד לטיפול במקרי ניכור הורי, הוציאה כבוד השופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון נוהל אחיד לטיפול במקרי ניכור הורי שמטרתו להתוות מתן מענה ראשוני, מהיר ויעיל לבקשות לסעד דחוף או לסעד זמני במקרים מתאימים של ניתוק קשר בין הורה לקטין. בהתאם לנוהל החדש במקרים של ניתוק קשר יקבע דיון במעמד הצדדים לא יאוחר מ-14 יום ממועד הגשת הבקשה.

9. למרות הנוהל וכלים נוספים העומדים לרשות המערכת המשפטית, בפועל קשה מאוד לטפל בתופעה שכן לעיתים קרובות כשהמערכת מתערבת זה כבר מאוחר מדי.

10. משפט אחד לסיום: אם אתה אוהבים את הילדים שלכם ולא רוצים להרוס להם את החיים, לא מספיק שתרעיפו עליהם אהבה, אפשרו להם לאהוב גם את ההורה השני.

הכותבת, עו"ד רות דיין וולפנר, היא מומחית לדיני משפחה וירושה.

עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה (צילום: ענבל מרמרי)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully