קצת לפני יום העצמאות נתקלתי בכתבה על הבן של השר דרעי. מתברר שבהסתדרות הציונית הקימו מחלקה מיוחדת שהתפקידים שלה עדיין לא מוגדרים, אבל כבר ידוע שיהיה לה מנהל, ינקי דרעי, שיקבל משכורת של שר, ועוד שלושה עובדים שהוא ימנה. הדרעי הצעיר כמובן לא לבד - בתוך כמה חודשים, מספר המחלקות בהסתדרות הציונית גדל מ-6 ל-14, ונראה שאף מפלגה לא יצאה מקופחת.
חוץ מההסתדרות הציונית יש גם את קק"ל והסוכנות היהודית, וגם שם יש לא מעט עבודות שהאנשים היחידים שיכולים למלא אותן הם כאלו עם הרבה קשרים במפלגות הנכונות. עובדה: רק אנשים עם קשרים מקבלים את התפקידים האלו.
אם זה לא הספיק למצב הרוח שלי, ביום העצמאות דיברתי עם חבר על נבחרת הדירקטורים. נבחרת הדירקטורים הייתה רעיון של יאיר לפיד כשהיה במשרד האוצר. כשלפיד הציג את התוכנית להקמת נבחרת דירקטורים, הוא הצהיר שהגיע הזמן להפסיק למלא את הדירקטוריונים של חברות ממשלתיות במקורבים. במקום, כל מי שירצה להתקבל לדירקטוריון של חברה ממשלתית ישלח קו"ח, והאנשים המוכשרים ביותר יוכנסו לנבחרת. בכל פעם שיתפנה מקום בדירקטוריון של חברה ממשלתית, יבחר האדם המתאים ביותר בנבחרת למלא את התפקיד.
המכתבים הוכיחו: פרוטקציה היתה חשובה גם בתקופת המנדט
החבר שלי מאוד התרשם מהתוכנית, ושלח קו"ח. הוא חשב שדוקטורט בכלכלה וניסיון גם במגזר הממשלתי וגם הפרטי יספיקו כדי להתקבל. אבל אז הסבירו לו שהקריטריון החשוב ביותר זה ניסיון בדירקטוריונים קודמים. מכיוון שאין לו פרוטקציה, הוא לא היה חבר בדירקטוריונים קודמים, ולכן נשאר בחוץ. על זה אמרה פעם ידידה שלמדה איתי באוניברסיטה כששאלתי אותה איך זה שיש לה מספר טלפון שכל-כך קל לזכור: "כשיש קשרים, לא צריך פרוטקציה". אחרי זה התברר לי שהיא הבת של שר האוצר.
כששמעתי את הסיפור על נבחרת הדירקטורים, ועוד ביום העצמאות, התחלתי לחשוב איך זה שיש לנו בכלל מדינה. איך מדינה יכולה לקום, כשהסוכנות היהודית וקק"ל, שניים מהגופים שייסדו את המדינה, הם היום בעיקר גופים לחלוקת ג'ובים? ואיך המדינה יכול להתנהל, כשהחברות הממשלתיות פתוחות לכולם אבל רק בתנאי שיש להם את החברים הנכונים?
למזלי, יש את אמא שלי. היא הצליחה לדוג מקרובי משפחה מכתבים שנשמרו אצל הדוד של סבא שלי. המכתבים האלו נשלחו מהאחים של הדוד שנשארו בפולין, אל הדוד שעשה עליה בשנות ה-20 של המאה שעברה. כשקראנו את המכתבים שכתובים בעברית, גיליתי שאחד הנושאים העיקריים בדיונים בין האחים היה איך משיגים פרוטקציה בשביל לסדר לדוד בארץ עבודה. למרבה הצער, נראה שהם התקשו במציאת הפרוטקציה הרצויה, ולכן הדוד נשאר מובטל חלק גדול מהזמן, או עבד תמורת לירה וחצי.
אבל המציאה הכי מעניינת היתה מחברת שירים שהייתה מוסתרת בין המכתבים. השיר הראשון במחברת הוא התקווה, עם 10 בתים, כשהבית הראשון שימש כפזמון חוזר. כמה עמודים אחריה, מופיע שיר הלל לפרוטקציה. השיר מספר על פועל שנוסע מתל-אביב ליפו, ממהנדס לקבלן, ובכל מקום הוא מחפש עבודה, אבל נשאר מובטל כי אין לו פרוטקציה. בסוף השיר, הפועל מספר שהוא פגש צעירה יפה ועדינה וש"כבר כמעט שהייתי על הדרך" .אבל אז: "פתאום לעגה לי, עזבתני גלמוד/ פרוטקציה לא הייתה לי, נשארתי לבדי/ הוי, הוי, פרוטקציה..."
אחרי שראיתי את זה, הבנתי שהכול בסדר. אם ככה הקימו את המדינה, אין מה להתפלא שככה זה גם נראה.
ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן