"לא נתקלתי בכזאת אטימות, הייתי בהלם מהתגובה של פקידת הבנק. אני מציג לה ייפוי כוח מתמשך עליו חתם הלקוח שלי, שנמצא כרגע בתרדמת, והיא אומרת לי - החתימה לא טובה. תחתים אותו שוב. בלי זה, אתה לא רשאי לפעול בשמו. חשבתי שיש סף כישורים ויכולת בטרם מקבלים עובדים לבנק, אבל מסתבר שאין וגם אין גבול לטמטום האנושי. הוא אין סופי".
הביקורת הנוקבת שמשמיע בפנינו עורך דין כנגד הבנק על הקושי שהוא מעמיד בפני מייצג שכוחו יופה ע"י לקוחו, רחוקה מלהיות מקרה יחידני. בפועל, במרוצת החודשים האחרונים הגיעו למערכת עשרות פניות מצד מיופי כוח שטוענים כי כאשר הם פונים לבנק ומבקשים לפעול בחשבון, הם נתקלים בחומת פקידות בצורה שמקשה עליהם לייצג נאמנה את לקוחותיהם.
באפריל 2016 פורסם תיקון נרחב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ונוספו לחוק חלופות מלבד אפוטרופסות, כדי לאפשר לאדם לממש את רצונו ובחירותיו. על פי התיקון, יתאפשר לאדם צלול ובריא למנות מיופה כוח, שיקבל עבורו החלטות וינהל את ענייניו כאשר איבד את הכשירות לכך. מנגד, טרום כניסת החוק לתוקף, נדרשה החלטה של בית המשפט למינוי של אפוטרופוס. אולם, לא כל עורך דין יכול להפוך למיופה כוח, אלא נדרשת הכשרה מיוחדת שמועברת על ידי האפוטרופוס הכללי, שמתנה את כניסת ייפויי הכוח לתוקף בהעברה של חוות דעת רפואית שמוכיחה כי הממנה לא מסוגל לקבל החלטות באופן עצמאי ואיבד למעשה את שיקול הדעת. וכך, החל משנת 2016, על פי נתוני האפוטרופוס הכללי, הופקדו בישראל לא פחות מ-52 אלף ייפויי כוח מתמשכים וכ-1,380 מהם הופעלו.
אלא שהתיקון שאמור היה להיות נהיר למערכת הבנקאית, מיושם באופן לא אחיד ולעיתים אף מתגלע פער במדיניות בין סניף לסניף באותו בנק. וכך לדוגמא, במקרה נוסף, שאירע בשבועות האחרונים, ביקש מיופה הכוח לבצע פעולה דחופה בחשבון הבנק, אך נהדף ע"י הפקיד. "הבהרתי לו שאין צורך בשום דבר אלא רק בהצגת ייפויי הכוח, אבל הוא מתעקש - יש צורך בצו של בית משפט. הגעתי עם המקרה גם למנהל שלו וגם הוא סירב לאפשר לי לפעול בחשבון. בגלל ההתנהלות הזו, הלקוח הפסיד כסף. התביעה כנגד הבנק בדרך". במקרה נוסף שאירע לאותו עו"ד, הוא התבקש ע"י הפקידה להביא מספר מסמכים נוספים חתומים על ידי הלקוח. "אני מסביר לה שהוא בתרדמת, לא מגיב, לא מדבר, צמח, אבל היא מתעקשת - אלו הנהלים, תביא אותו. ואני אומר, ריבון העולמים, הרי יש לכם יועצים משפטיים, יש לכם אחראי רגולציה, אין ספור מומחים שמכירים את התיקון לחוק".
הבעיה בהתנהלות המערכת הבנקאית מוכרת לרגולטור שמינה לצורך ייעול הטיפול בתלונות את עו"ד אפרת רייך מהאפוטרופוס הכללי כמתאמת בין עורכי הדין והבנקים. לדברי עו"ד נורית פיש, מומחית בדיני משפחה וירושות: "עו"ד רייך מנסה כמיטב יכולתה לסייע. עצתנו: לא לוותר. לעמוד בגבורה ובנחישות ולהתעקש על חובת הבנק לאפשר למיופה הכח לבצע פעולות בחשבון הבנק של הממנה".
לאור היקף התלונות וחומרתן, לא היה ספק כי הבעיה תתגלגל לפתחו של בית המשפט. בפסק דין שניתן ממש בימים אלה על ידי השופט אלון גביזון מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, הוא הורה לאפשר לאפוטרופוס שמונה לאדם (שלא הספיק לספק לאפוטרופוס כרטיס אשראי) לאפשר לו לפעול בחשבון. עו"ד פיש מציינת כי פסק הדין מהווה תמרור הוריה לבנקים להגמיש עמדותיהם ולהפסיק להערים קשיים.
וכיצד הבנקים מתייחסים לנושא? אינדיקציה לעמדתם ניתן לקבל מעו"ד יגאל בורוכובסקי שמשרדו מייצג חלק נכבד מהמערכת הבנקאית. הוא אינו מתרשם מהתלונות. "המערכת הבנקאית פועלת מכוח הנחיות בתי המשפט המחייבות אותה לזהירות יתר בפעילות מכוח ייפוי כוח. בדרך זו מקטינים בתי המשפט את הסיכוי לשימוש לרעה בייפוי הכוח של לטובת מיופה הכוח. הדבר מטיל קושי ביום יום על הבנקאים ועל אלו המבקשים לעשות שימוש יעיל בייפוי הכוח".
עוד מציין עו"ד בורוכובסקי כי כאשר מאפשרים המוסדות הבנקאים את מתן השירות היעיל, ללא 'הערמת קשיים', מתקבלות לא אחת ובדיעבד תלונות מצד יורשים ובעלי עניין כנגד המערכת בטענה כי היה עליה להיות 'זהירה יותר'. למעשה, הוא אומר - תחליטו: "או שרוצים שירות יעיל, שמאפשר לגורמים לעשות שימוש לרעה בייפוי הכוח או שמעוניינים שהמערכת הבנקאית תהיה שומר סף האחראי למנוע שימוש לרעה בייפוי כוח".
אם בוחרים באפשרות השנייה, הבנקים חייבים לוודא בכל דרך סבירה שההוראות הן אכן מכוח ייפוי כוח תקף ולטובת מיופה הכוח. לסיכום הוא מבהיר, המערכת הבנקאית אינה קובעת את הכללים - היא מנסה ליישם את אלו שנקבעו על ידי הרגולטור ועל ידי בתי המשפט: "נראה כי כמעט לא חשוב מה היא עושה - יש מי שמוצא איך לבוא אליה בטענות, ובתרבות הפופוליסטית השלטת כל טענה כנגד בנקים מתקבלת בברכה".