תביעה של קטינה נגד היועץ המשפטי לממשלה, שהגיעה בימים אלה להכרעה בביהמ"ש למשפחה, מקפלת בתוכה סיפור קשה על בריונות ולעג מכוערים מהם סבלה קטינה ילידת חבר העמים, אשר עלתה לישראל לפני כשלוש שנים.
על פי התביעה, אותה הגיש בשמה ובשם אמה עוה"ד ארתור שני מחברת עורכי הדין "א. זיסמן שני", בהיותה בחטיבת הביניים זכתה הנערה להצקות חוזרות ונשנות, כל זאת רק משום ששם משפחתה הזכיר קללה מאד רווחת ומפולפלת בשפה זרה.
הקטינה, שחזרה מדוכאת מהלימודים, התלוננה בפני אמה על גורלה המר, וזו פנתה לעזרו של עו"ד שני, אשר הצליח להשיג במהירות תצהיר החתום על ידי נוטריון רוסי, שבו אביה של הילדה, שנותר ברוסיה, הצהיר כי כל מה שמעניין אותו הוא שלבתו יהיה טוב בחיים, וכי אין לו שום התנגדות לשינוי שמה לשם משפחתה של אמה.
על פי סעיף 13-ד' בחוק לשינוי שמו של קטין, הוריו רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו. כל זה תקף כל עוד שני ההורים הם אזרחים ישראלים. ומה אם הם לא?
בשלב זה הגיש עורך הדין שני תביעה מנומקת לביהמ"ש למשפחה נגד היועץ המשפטי לממשלה (אשר עלול להתנגד לשינוי תקדימי שכזה), ואל התביעה צירף ראיות לתמיכת שני הוריה של הקטינה במהלך. בתביעה גולל עו"ד שני את מסלול הייסורים אותו נאלצה הקטינה לעבור בחטיבת הביניים בה למדה, וזאת רק בשל שם משפחתה הבעייתי. כמו כן, הוא הציג מכתב של הנערה, ובו היא מביעה את רצונה העז לעבור לבית הספר התיכון, מצוידת בשם משפחה חדש, הנקי מאסוציאציות מכוערות.
לדברי הנערה, היות ובבי"ס התיכון אין לילדים כל היכרות מוקדמת עימה, היא מצפה סוף כל סוף למצוא את מקומה בחברה, ולהפוך למקובלת, ולהפסיק לסבול מהצקות מכוערות, היות ושם משפחתה של אמה הוא שם יהודי מוכר מעדות אשכנז.
מאחר שגם הוריה לא הביעו התנגדות, היועץ המשפטי לממשלה לא מצא לנכון להתנגד למהלך, ועל כן, פסק בימים אלה ביהמ"ש למשפחה כי שמה של הנערה ישונה ברשומות של מדינה ישראל, ומעתה היא תיקרא בשם משפחת נעוריה של אמה.