פסגת אקלים שהתקיימה באופן וירטואלי בחודש אפריל 2021 ונערכה ביוזמת הנשיא ביידן, סיפקה לא מעט חומר למחשבה לפרשנים פוליטיים ולכלכלנים ברחבי העולם. בייג'ין הפתיעה כשנענתה להזמנת ביידן להשתתף באירוע והסכמתה סללה דרך לאופטימיות זהירה בנוגע להפשרת יחסים בין שתי המעצמות.
השאלה המתבקשת היא האם מדובר כאן במפתח להתחממות גם בנושאים אחרים או שמא, היריבות בין השתיים תהפוך גם את נושא האקלים למעין זירת ההתכתשות, כפי שקרה בנושאי הסחר הבינלאומי והטכנולוגיה.
שיפור ביחסים טוב לקיימות
שבוע לפני ועידת האקלים, ארה"ב וסין כבר הוציאו הצהרה משותפת בנושא, זאת בעקבות ביקורו בשנחאי של ג'ון קרי (John Kerry), שליח נשיאותי מיוחד לענייני האקלים. לעת עתה נראה כי וושינגטון ובייג'ין רואות בשינויי האקלים תחום שבו יש להן אינטרסים חופפים.
בארה"ב, Asia Society Policy Institute ערך לאחרונה סקר דעת הקהל בו התגלה כי 6 מתוך 10 אמריקאים רצו שבידן ישתף פעולה עם סין בנושא שינויי אקלים. קשה לאמוד את דעת הקהל בסין, אך מחקרים רבים שנערכו מאז הצטרפותה של בייג'ין להסכם פריז בשנת 2016, מראים שהמודעות לנושא הסביבתי הולכת וגוברת והתמיכה בציבור עולה. ברור שלממשל יש תפקיד חשוב הן בהעלאת המודעות והן בגיבוש התוכניות.
"זו בהחלט נקודת התחלה טובה בתהליך ארוך מאוד של שיפור היחסים", אומר סקוט מור (Scott Moore), מנהל תוכניות סין ויוזמות אסטרטגית באוניברסיטת פנסילבניה, המתמחה בפוליטיקה באקלים. "ועידת האקלים תמנע התדרדרות היחסים, אך ישנן סוגיות אחרות שטרם נפתרו". אחת מהן היא האופן בו שני הצדדים רואים את משבר האקלים במסגרת מערכת יחסים דיפלומטית רחבה יותר.
גם הסכמה בנושאי אקלים לא תשנה את התחרות
שלוש מילות המפתח של ביידן בהתמודדות עם סין הן: "להתחרות", "להתעמת" ו"לשתף פעולה". אין זה סביר כי נושא יחיד - גם אם חשוב - ישנה את הגישה הכללית ביחס לסין.
בייג'ין עדיין לא שידרה בפומבי כי עימות היא דרך להתקדמות, אך היא מתייחסת לתחרותה עם וושינגטון כאל "נורמה חדשה". "אקלים הוא צעד ראשון להמשך שיתוף הפעולה בנושאים כמו מגיפה ותשתיות, אך איש אינו משלה את עצמו שהוא ישנה את אופי התחרות בין ארה"ב לסין", סבורים ב-Centre of China and Globalization שמייעץ לממשלת סין.
פסגה וירטואלית היא פלטפורמה בה שני המנהיגים הציגו את עמדתם המוסרית ודרכה התחייבו לפעול לטובת הכלל העולמי. הנשיא שי חזר על התחייבותו לכך שפליטת הפחמן הדו-חמצני בסין תגיע לשיאה עד 2030 וכן, כי סין צפויה להשיג ניטרליות פחמן עד 2060. בידן הכריז על כוונתו להפחית את הפליטות בחצי עד 2030.
קיימת אי-וודאות גדולה באיזה אופן יושגו היעדים השאפתניים הללו. הן עבור ארה"ב והן עבור סין המשמעות היא שינויים כלכליים ופוליטיים עמוקים בבית. לכל המדינות ברור כי לא ניתן יהיה לפתור את משבר האקלים עם טכנולוגיה קיימת. מי מהן שתזכה לפתח טכנולוגיה פורצת דרך תשנה גם את הגיאופוליטיקה של נושא האקלים. הבנה זו יוצרת תמריץ לתחרות, ולא רק לשיתוף הפעולה.
דרך הכינוס הפסגה העולמית,
מי ינהל את המאבק לשינוי האקלים?
ארה"ב ניסתה לאשר מחדש את הנהגתה העולמית בנוגע לפעולות אקלים. אך בייג'ינג אינה רואה בוושינגטון את המנהיגה היחידה במאבק, ואיננה מוכנה לתכתיבים ממנה. במשרד החוץ של סין לא פספסו הזדמנות לעקוץ: "המחויבות שלנו למאבק בשינויי אקלים לא נובעת ממה שאחרים מבקשים מאתנו. אנו עושים זאת מיוזמתנו. חזרתה של ארה"ב להסכם פריז איננה חזרתו של מלך, אלא של משהו שחמק משיעור וחזר לכיתה".
היום ברור כי המאבק בשינוי האקלים הפך למשימה כלל עולמית ומשבר הקורונה מאיץ תהליכים במהירות מפתיעה. פחות ברור אם הוא יצליח לבנות גשרים בין משטרים פוליטיים שונים והאם ייפתח דלתות "לכפר גלובלי" חדש ומשופר.
הכותבת, רינת אשכנזי, היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות ו-ETF
המידע המוצג מסופק ע"י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.