האסון במירון: הסיפור המוזר של יו"ר חברת קרן רשב"י

מה הקשר בין ישראל ביתנו, מפלגתו של אביגדור ליברמן לבין מקומות קדושים? מסתבר שיש כזה, או לפחות היה. הסיפור הבא מסביר מדוע גם ניסיון של המדינה לעשות סדר בנעשה על ההר, עלול להניב בעיקר אי סדרים (שנסקרו בדוח מבקר המדינה) ומעט מאוד עשייה בשטח. מבלי לגרוע מאחריות פוטנציאלית שייתכן שרובצת לפתחם של עסקנים חרדיים, כדאי לקרוא את הסיפור על מה קרה כאשר משינת ישראל המתוקנת-לכאורה, ניסתה להפקיע את ההר מידי ההקדשות:

בספטמבר 2009 מונה אלכס ויז'ניצר לתפקיד יו"ר וועדת החמישה. ויז'ניצר, ששימש מנכ"ל חברת נתיבי ישראל (מע"צ) עד סוף שנת 2010, הפך, כמה שנים מאוחר יותר, לחשוד בפרשת ישראל ביתנו ולנאשם בקבלת שוחד בפרשת נתיבי ישראל (מע"צ).

ויז'ניצר פעל מטעם המדינה לניהול מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) שבמירון. במהלך השנים כיהן כדירקטור וכיו"ר "ועדת החמישה" אשר הופקדה על ניהול האתר וביוני 2012 מונה ליושב ראש דירקטוריון חברת קרן הרשב"י ומורשתו - חברה ממשלתית אשר הייתה אמורה להחליף את "ועדת החמישה" לאחר השלמת תהליך הפקעת הקרקע. יש לציין שהמינויים בוצעו לפני שהתפוצצה פרשת השוחד במע"צ ולפני שנודעה ברבים הפרשה שזכתה לכינוי "פרשת ישראל ביתנו".

רבים תהו בשעתו מדוע החברה הממשלתית הוקמה דווקא תחת משרד התיירות. היום נדמה שאין דבר רחוק יותר מליברמן וענייני חרדים, אך יש לזכור שבשנים האמורות הייתה ישראל ביתנו שותפה לקואליציה עם המפלגות החרדיות והיחסים היו חמים יותר.

בשנת 2008 נעתר בית המשפט העליון לבקשת המדינה והחליט כי את האתר במירון תנהל ועדה ובה חמישה חברים: נציג המדינה - שיהיה יו"ר הוועדה ונציג של כל אחד מארבעת ההקדשות הפועלים באתר. בהחלטה זו נכתב, בין היתר, כי "במקרה שההצבעה תהא שקולה תוכרע היא על פי עמדתו של נציג המדינה. הוועדה תהיה מוסמכת להחליט בכל עניין הנוגע לניהולו של האתר לרבות, בין היתר, בתחומים של בנייה ושיפוץ, קופות הצדקה, ניהול כספי התרומות והשימוש בהם. במילים אחרות, סמכויותיה של הוועדה לא יוגבלו לסמכויות פיקוח".

בעקבות החלטת בית המשפט העליון מינו משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים את הממונה על המקומות הקדושים ורב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ, ליו"ר ועדת החמישה. בספטמבר 2009 מונה אלכס ויז'ניצר לתפקיד יו"ר וועדת החמישה.

כזכור ב- 2008 הוציא מבקר המדינה דו"ח חריף בנוגע לתחזוקה לקויה של אתר קבר הרשב"י. שלוש שנים לאחר מכן, ביצע המבקר מעקב ובדק את תיקון הליקויים. בין היתר התייחס לנושא הניהול הכספי של תרומות המקום שמבוצע על ידי ועדת החמישה בראשותו של ויז'ניצר.

בדוח המעקב נכתב: "ועדת החמישה - שעל פי החלטת בג"ץ הוסמכה להחליט גם בדבר ניהול קופות הצדקה, כספי התרומות והשימוש בהם - קיימה פיקוח על חלק מקופות הצדקה בלבד שכן, הוועדה מתקשה לממש את סמכותה. מלבד זאת רישום ההכנסות מקופות הצדקה שבשליטת ועדת החמישה וההוצאות מכספיהן אינו מבוקר בידי רואה חשבון חיצוני, כמתחייב בגופים ציבוריים, ולכן אינו תואם סדרי מינהל תקין.

הרישום של כספי התרומות למתחם והפיקוח עליהם מקבלים משנה חשיבות לנוכח ההגדלה הניכרת בהקצבת המדינה לתחזוקת האתר - מהשתתפות של כ-120,000 ש"ח בשנת 2007 להשתתפות של כ-6 מיליון ש"ח בשנת 2010".

השליטה על כשבע קופות צדקה באולם הגדול הועברה מההקדש הספרדי לוועדת החמישה. רוב הקופות הללו נעולות בשני מנעולים לשם יישום עקרון הבקרה (הפרדת סמכויות), שלפיו על שני אנשים להיות נוכחים בעת פתיחת הקופות. לדברי מנהל האתר, מפתח אחד נמצא אצלו והאחר נמצא אצל עובד אחר.

בעת המעקב מצא משרד מבקר המדינה כי באחת הקופות חסר המנעול הנוסף. מזכירת הוועדה הסבירה בתשובתה כי אחד המנעולים נשבר ובמהלך הביקורת הוחלף בחדש.

עוד עלה במעב המבקר כי "השלטים על הקופות אינם מסבירים שכספיהן מיועדים לתחזוקת המקום, ועל כמה מהקופות אין כל שלט. הקופות מרוקנות כשלוש פעמים בשנה, אך אין מקפידים לרוקנן סמוך לאירועי התרמה גדולים, כגון אירוע ל"ג בעומר, אף שסביר להניח כי באירועים אלו נצבר בהן כסף רב. מכאן שהכסף אינו נאסף במועד לשם השקעתו בפיקדונות הנושאים רווחים עד השימוש בו".

כדאי לשים לב למספרים החריגים בתקצוב פעילותה של החברה הממשלתית "קרן הרשב"י", שויז'ניצר היה יו"ר הדירקטוריון שלה: כ-28 שקלים קיבלה החברה מתקציב המדינה ועוד כ-6 מיליוני שקלים ייעודיים לשם קיום ההילולה, סכום דומה הוקצה לתחזוקה ועוד הוגדר לה תקציב שוטף של 2 מיליון שקלים.

בראש משרד הדתות עמד אז השר סטס מיסז'ניקוב, לימים מורשע ואף אסיר בפרשת "ישראל ביתנו" שהתפוצצה בחודש דצמבר 2014.

גם ויז'ניצר היה חשוד בפרשת ישראל ביתנו, אך למרות שבין חומרי החקירה נמצאו תצלומים שלו, שצולמו על ידי בלש משטרתי, כשהוא מקבל מה שנחזה להיות חבילת שטרות, לא נכלל בסופו של דבר בכתב האישום.

הפרשת נתיבי ישראל (שמתבררת בימים אלה בבית המשפט) לא היה לויז'ניצר מזל שכזה: הוא נאשם בקבלת שוחד בהיקפים של למעלה מ-3 מיליון שקלים. מכתב האישום עולה כי ויז'ניצר נהג לאשר תוספות חריגות, לכאורה, לפרויקטים אליהם ניגשו קבלנים בתעריף נמוך, בכדי לזכות במכרז. כך הם היו מגישים את ההצעה הזולה ביותר (שנבחרה) והוא, לכאורה, היה משתמש בסמכותו כדי לאשר תוספות חריגות - על פי כתב האישום - בתמורה לשוחד.

גם החברה הממשלתית שהוקמה ותוקצבה בנדיבות כדי להסדיר את הנעשה על לא ידעה ימים יפים יותר: כאשר נכנס השר עוזי לנדאו למשרד התיירות, הוא החליט שאין לו עניין בפעילות במתחם, הקרן עברה לאחריות משרד הדתות ולימים הפסיקה לפעול במתכונתה המקורית כגוף שמתכלל את הנעשה על ההר.