הציבור מפחית באחזקת המזומן. סימן לחזרה לשגרה?

• הגידול החד בצריכה הפרטית, שאפיין את פתיחת המשק, מתחיל להתמתן. הרכישות בכרטיסי האשראי היו במגמת ירידה בשבועות האחרונים (נתונים לא מנוכי עונתיות), ובכלל זה הוצאות לריהוט, ביגוד, מסעדות ועוד.
• לראשונה מאז פרוץ הקורונה אנו רואים שבחודש האחרון מחזור המזומן, כלומר יתרות המזומנים שבידי הציבור ירדו. להערכתנו ירידה זו משקפת את החזרה של עסקים לפעילות של שגרה, ואולי היא גם מאותתת על ירידה נוספת במספר העובדים בחל"ת בחודש אפריל.
• אנו מעלים את תחזית האינפלציה שנה קדימה לשיעור של 1.3%, זאת לאור העלייה במחירי הסחורות ודיווחים על התייקרויות של מוצרים במשק.
• חוסר היציבות הפוליטית בישראל אינו משפיע על שוק המט"ח, בין השאר בגלל שהזרים לא לוקחים על עצמם חשיפות מט"ח משמעותיות, והשחקנים הדומיננטיים הם הישראלים, ובעיקר הגופים המוסדיים.
• הגישה הזהירה יותר של בנק ישראל צפויה לבוא לידי ביטוי בצמצום רכישות איגרות החוב הממשלתיות עד לכדי סיום התוכנית עד סוף השנה.

הגידול החד בצריכה הפרטית, שאפיין את פתיחת המשק, מתחיל להתמתן. הרכישות בכרטיסי האשראי בשבועות האחרונים היו במגמת ירידה (נתונים לא מנוכי עונתיות), ובכלל זה הוצאות לריהוט, ביגוד, מסעדות ועוד. ההתמתנות מגיעה לאחר זינוק חד של 9.3% ברכישות בחודש מרץ. רמת אמון הצרכנים היא גבוהה ואנו מעריכים כי הצריכה תוסיף להיות פקטור משמעותי בצמיחה גם ברבעונים הבאים. לראשונה מאז פרוץ הקורונה אנו רואים שבחודש האחרון מחזור המזומן, כלומר יתרות המזומנים שבידי ציבור, ירד. להערכתנו ירידה זו משקפת את החזרה של עסקים לפעילות של שגרה, ואולי היא גם מאותתת על ירידה נוספת במספר העובדים בחל"ת בחודש אפריל. ראינו בעולם נתוני רבעון ראשון מאוד קוטביים, בין צמיחה בשיעור של 6.4% בארה"ב, להתכווצות של 2.5% באירופה. התמונה בישראל תהיה דומה יותר לזו שבארה"ב, זאת למרות הסגר שבתחילת הרבעון: הצריכה הפרטית לא ירדה ברבעון הראשון, יצוא שירותי ההי-טק המשיך לגדול בקצב מהיר בחודשים ינואר-פברואר, ולאור הגידול החד ברכישות דירות כנראה שגם ההשקעות בבנייה גדלו.

מחירי הסחורות החקלאיות והתעשייתיות עלו בחודש אפריל בשיעור של כ-10%. מחיר הנפט מסוג ברנט עלה גם הוא השבוע לרמה של 67 דולר לחבית. בחלק ממחירי הסחורות, המחירים בחוזים העתידיים לתקופות ארוכות יותר משקפים צפי לירידת מחירים, כלומר יתכן שמדובר בבעיות אספקה זמניות, והמחירים יתמתנו בהמשך.

אנו מעלים את תחזית האינפלציה שנה קדימה לשיעור של 1.3%, זאת לאור העלייה במחירי הסחורות ודיווחים על התייקרויות של מוצרים במשק. עדכון המדדים כלפי מעלה הוא בעיקר במדדים של החודשים הקרובים. האינפלציה בשנת 2021 צפויה להיות קרובה לאמצע גבול היעד - 1.9%. בשלב זה נראה שעיקר העלייה באינפלציה היא תיקון לירידות מחירים שנמדדו בשנה שעברה, ואולי מעט מעבר לזה, בגלל קשיים ועיכובים בשרשרת האספקה בעולם. אולם, אינפלציה גם אם היא זמנית, יוצרת מידה של אי-ודאות, והיא עשויה להפוך לקבועה בתנאים מסוימים. לדוגמה, אם האינפלציה גורמת להתאמות כלפי מעלה של השכר, או שהעלייה במחירי הנכסים מתורגמת להתייקרות במחירי שירותים כמו שכ"ד לדוגמה. גירעונות תקציביים גבוהים שממומנים בהדפסות כסף של הבנקים המרכזיים מהווים גם הם סיכון לעלייה עתידית באינפלציה. אף אחד מהסיכונים האלו אינו ייחודי לישראל, וברוב המקרים ניתן אפילו לומר שהסיכון בישראל קטן יותר מזה של ארה"ב.

שער השקל מול סל המטבעות היה יציב בקירוב השבוע, כנראה בסיוע רכישות מט"ח של בנק ישראל. חוסר היציבות הפוליטית בישראל אינו משפיע על שוק המט"ח, בין השאר בגלל שהזרים לא לוקחים על עצמם חשיפות מט"ח משמעותיות, והשחקנים הדומיננטיים הם הישראלים, ובעיקר הגופים המוסדיים. אנו מעריכים כי בנק ישראל החל לצמצם את רכישות האג"ח הממשלתיות, והמדיניות מתמקדת עתה יותר ברכישות מט"ח. הקורלציה בין שוקי המניות לשער החליפין צפויה להמשיך ולהכתיב את שער החליפין של השקל בשבועות הקרובים.

התשואות הארוכות עלו בשבוע החולף בכ-10 נקודות בסיס, והתשואה לעשר שנים הגיעה לרמה של כ-1.2%. הציפיות לאינפלציה עלו והן מתקרבות לשיעור של 1.8% לטווח של עשר שנים. המסר של בנק ישראל לשווקים דומה לזה שמשדר הפד האמריקני, כלומר שהמדיניות לא תשתנה בכדי למנוע עלייה עתידית באינפלציה, אלא תמתין שהאינפלציה תעלה בפועל. אולם בנק ישראל לא הרחיק לכת, כמו הפד, ושינה את יעד האינפלציה כדי לפצות על אינפלציה נמוכה בשנים קודמות. בעוד פאוול לא מתרגש מאינפלציה שעשויה לעלות על שלושה אחוזים כבר בחודשים הקרובים, סביר להניח שבנק ישראל היה מתייחס לזה ביתר זהירות בגלל יעד האינפלציה. הגישה הזהירה יותר של בנק ישראל צפויה לבוא לידי ביטוי גם בצמצום רכישות איגרות החוב הממשלתיות עד לכדי סיום התוכנית עד סוף השנה. תהליך הגמילה של השווקים מרכישות הבנק המרכזי הוא קל יחסית בישראל, שכן בד בבד הגירעון התקציבי צפוי לרדת ועמו צרכי הגיוס של הממשלה.

הפערים הגדולים בין ארה"ב לגוש האירו בקצב ההתחסנות והשפעתו על נתוני התחלואה ופתיחת המשק ניכרים בנתוני הצמיחה לרבעון הראשון: כלכלת ארה"ב צמחה בשיעור שנתי גבוה של 6.4% ורמת התוצר בסוף הרבעון נמוכה רק ב-0.9% מזו שנרשמה בסוף שנת 2019. בגוש האירו לעומת זאת, נרשמה רבעון שני ברציפות התכווצות בתוצר, ורמתו בסוף הרבעון הראשון נמוכה בכ-5.5% מרמתו בסוף 2019. פערים אלו צפויים להצטמצם ברבעון השני עם הנסיגה ברמות התחלואה באירופה. משבר הקורונה בהודו מחריף, ובשבוע שעבר הגיע מספר הנדבקים ביום לכ-400 אלף ומספר המתים ביום לכ-3,700. הקורונה בעולם בולטת כעת במשקים המתעוררים, כשמלבד בהודו נרשמת גם בברזיל תחלואה גבוהה. שיעור המתחסנים בגוש האירו מוסיף לעלות, והגיע בגרמניה לכ-27% מהאוכלוסייה, במקביל ניכרת ירידה בתחלואה, אך זו עדיין גבוהה יחסית למצב בכלכלות מפותחות אחרות.

מחירי הסחורות הוסיפו לעלות בשבוע האחרון, ובסיכום חודש אפריל נרשמה עלייה חדה של כ-10% במחירי הסחורות החקלאיות והתעשייתיות. עלייה חדה של כ- 20% נרשמה במחירי החיטה והתירס באפריל. מרבית מדדי המניות בעולם נותרו בסיכום השבוע האחרון ללא שינוי משמעותי, עם זאת, במהלך השבוע, מדדי ה- S&P500, הנאסד"ק, וראסל 2000 רשמו רמות שיא חדשות.

נמשכת עונת הדוחות הרבעוניים בוול סטריט וסנטימנט המשקיעים הולך ומשתפר עם פרסום התוצאות. בשבוע האחרון 36% מהחברות הכלולות ב- S&P500 פרסמו דוחות, והשבוע צפויים דוחות של עוד 27% מהחברות. עד כה 85% מהחברות שפרסמו דוחות הפתיעו לטובה ב- EPS (הרווחים למניה) יחסית לתחזיות, ו- 72% מהמפרסמות דיווחו שההכנסות עלו התחזיות. לפי סקר של חברות Refinitiv ו- FactSet שנערך בקרב אנליסטים, הקונצנזוס הוא שסך הרווחים של חברות ה- S&P500 עלה ברבעון הראשון בכ-30% בהשוואה לרבעון הראשון בשנה שעברה.

ארה"ב: צמיחה גבוהה בהובלת הצריכה הפרטית. ברבעון הראשון התוצר עלה בשיעור שנתי של 6.4%, בהשפעת גידול של 10.7% בצריכה הפרטית. כמו כן נרשם גידול של 6.3% בהוצאות הממשלה וגידול של 10.1% בהשקעות בנכסים קבועים. העלייה החדה בתוצר ברבעון הראשון של 2021 כמעט והחזירה את התוצר הרבעוני לרמתו טרם משבר הקורונה, והוא נמוך כעת רק ב-0.9% מרמתו בסוף 2020, התאוששות מהירה בהרבה מהצפוי.

עלייה חדה בשיעור החיסכון הפרטי בארה"ב במרץ. המדיניות המרחיבה של ממשל ביידן כבר ניכרת בנתונים. בחודש מרץ ההכנסה הפרטית גדלה ב-21% לעומת החודש הקודם, בעקבות העברות של 1,400 דולר לאזרח, וההוצאה הפרטית גדלה בשיעור של 4.2%. כתוצאה מכך, שיעור החיסכון הפרטי מתוך ההכנסה הפנויה עלה מ- 13.9% בפברואר ל- 27.6% במרץ, הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2020. כתוצאה מפתיחת המשק וההתאוששות בענפי השירותים, בהשקעות הריאליות, ובהוצאות הממשלה, ניתן להעריך ששיעור הצמיחה ברבעון השני יהיה גם כן גבוה מאוד. גם במדדים המובילים ובשוק העבודה התפרסמו נתונים טובים. מספר הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ירד ל- 553 אלף, הרמה הנמוכה מתחילת הקורונה, ומדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד עלה באפריל לרמה של 121.7 נקודות, הרמה הגבוהה מאז פברואר 2020. גם מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה באפריל, אם כי בקצב איטי יותר.

האינפלציה בארה"ב עולה בקצב מהיר. שיעור האינפלציה השנתי של רכיב הליבה במדד ה- PCE עלה בחודש מרץ ל- 1.8%, לעומת רמה של 1.4% בחודש בפברואר. חלק מהעלייה מוסברת השפעת בסיס נמוכה. מרבית התחזיות מצביעות על כך שקצב האינפלציה צפוי להמשיך לעלות על רקע תהליך הנורמליזציה והעלייה במחירי הסחורות. מדד המחירים לצרכן שעלה במרץ ב-2.6% ברמה שנתית, צפוי להגיע באפריל לרמה שנתית של 3.6%, ואילו מדד הליבה שעמד על רמה שנתית של 1.6% במרץ, צפוי לעלות ל-2.3% באפריל. בשבוע האחרון הציפיות לאינפלציה לחמש שנים הנגזרות משוק ההון עלו מ- 2.44% ל- 2.59%, והציפיות לאינפלציה ל- 10 שנים עלו ל- 2.41%%, מ- 2.33% שבוע קודם לכן.

נשיא הפד מבטיח שלעת עתה אין תכניות להעלאת הריבית. פאוול הודיע גם שהפד ימשיך בתוכנית החודשית של רכישת אג"ח ללא שינוי בקצב הרכישות. הודעת הפד תרמה לשמירה על היציבות של התשואות הבינוניות והארוכות בשוק האג"ח האמריקני והתשואה לעשר שנים סיימה את השבוע ברמה של 1.63% לשנה.

גוש האירו: כלכלת גוש האירו רשמה רבעון נוסף של התכווצות בתוצר. התוצר בגוש האירו התכווץ ברבעון הראשון של 2021 בשיעור שנתי של 2.5%, בהמשך להתכווצות של 2.7% ברבעון הרביעי של 2020. הירידה בתוצר נרשמה זאת על רקע המשך המגבלות המחמירות על הפעילות, בזמן ששיעורי ההתחסנות עדיין נמוכים. ירידה חדה של 6.6% במונחים שנתיים נרשמה בתוצר בגרמניה, ובאטליה נרשמה ירידה של 1.6% במונחים שנתיים. בלטה לחיוב צרפת שרשמה ברבעון האחרון צמיחה של 1.8% בתוצר במונחים שנתיים. למרות המיתון, האינפלציה בגוש האירו עלתה באפריל לשיעור שנתי של 1.6%, לאחר רמה של 1.3% במרץ, זאת בעיקר כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה. אינפלציית הליבה דווקא ירדה מרמה שנתית של 0.9% במרץ ל-0.8% באפריל. אנו מעריכים שהצמיחה בגוש האירו תרשום שיפור ניכר ברבעון השני, עם העמקת תהליך ההתחסנות של כלל האוכלוסייה, וחזרת המשקים לפעילות רגילה. בצרפת, למשל, הנשיא הודיע על כוונה לבטל את מרבית המגבלות על הפעילות סוף יוני הקרוב.

יפן: הבנק המרכזי העלה את תחזית הצמיחה לשנה התקציבית 2022 ל- 2.4% מתחזית קודמת של 1.8%. המכירות הקמעונאיות עלו בחודש מרץ ב- 5.2%, יחסית למרץ בשנה שעברה, מעל לתחזית של 4.7%. זה החודש הראשון בארבעת החודשים האחרונים בו נתון זה נמצא בתחום החיובי. גם הייצור התעשייתי הפתיע לטובה במרץ, עם עלייה של 2.2% מול החודש הקודם.