בחלוף עשור מהמחאה החברתית של 2011 שהחלה כ"מחאת הקוטג'" מחיר המזון בישראל עדיין גבוהים מאוד בהשוואה בינלאומית, קיימים חסמים מבניים המקשים על הורדת מחירי המזון ועל קידום התחרות בענף ו"הרשויות לא עושות די בנושא". כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום בנושא הריכוזית בענף המזון.
לפי הדוח, מחירי המזון והמשקאות בישראל היו גבוהים בכ-37% בממוצע בהשוואה למדינות ה-OECD ובכ-51% יחסית למדינות האיחוד האירופי בשנת 2017. הפער הבולט ביותר הוא במחירי חלב, גבינה וביצים - מוצרים אלו היו גבוהים ב-79% וב-100% בהתאמה בהשוואה למחירים במדינות ה-OECD. פער זה אף גדל משנת 2011 ב-28%.
במקום השני המפוקפק מבחינת יוקר המזון נמצאים נמצאת קטגוריית הלחם והדגנים - שהיו יקרים בהשוואה למדינות ה-OECD בלא פחות מ-54% בשנת 2017. מחירי המשקאות הלא אלכוהוליים והבשר היו יקרים יותר ב-49% וב-43% בהתאמה. מבין הקטגוריות שנבחנו על ידי המבקר רק פירות וירקות היו זולים יותר ב-5% מאשר במדינות ה-OECD.
הרשויות נרדמו בשמירה על הצרכנים
ההוצאה על מזון בישראל היא השלישית בגודלה מכלל ההוצאות של משק הבית, וב-2018 הייתה כ-18.5% מכלל ההוצאות. סך ההוצאה על מזון, משקאות וטבק בשנה זו הייתה 132 מיליארד שקל.
בביקורת נמצא כי קיימת ריכוזיות גבוהה של ספקי מזון בקטגוריות מסוימות בענף המזון, כאשר עשרת ספקי המזון הגדולים מחזיקים יחד בנתח שוק המוערך בשיעור של כ-54% בממוצע מכלל ענף המזון ותחום מוצרי הצריכה.
לארבעה מהם יש נוכחות שוק משמעותית (מעל 10% כל אחד) בכמה קטגוריות בענף המזון (כמו בשר, חלב ודגים). רשות התחרות בחנה בחלק מקטגוריות אלו את השפעתה של ריכוזיות זו על רמת התחרות ועל יוקר המחיה. עם זאת, יותר מ-20 שנה לא הכריזה רשות התחרות על מונופול בשוק המזון, ומסוף שנות השמונים (כ-30 שנים), כלל לא הוכרז מונופול בתחום מוצרי הצריכה.
בנוסף הביקורת העלתה כי הרשות להגנת הצרכן מבצעת 1-2 בדיקות בממוצע בשנה, לכל קמעונאי גדול. "היקף בדיקות כזה אינו מאפשר בקרה יעילה על אמינות המידע שהקמעונאים מפרסמים", כותב המבקר בדוח.
עוד נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, כשש שנים מיום כניסתו לתוקף של החוק לקידום התחרות בענף המזון, ב-2014, לא בחנו רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, כל אחת בתחומה, את השפעתו הכוללת של החוק על הגברת התחרות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ועל השינויים במחירי המצרכים ולא בחנו דרכים נוספות לקידום מטרות החוק.
רק ב-2020, במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה, פרסמה רשות התחרות שני מחקרים הבוחנים את השפעתו של חוק המזון במספר מצומצם של נושאים מתוך כלל הנושאים שבהם דן החוק.
הפחתות המכסים לא התבטאו בירידת מחירים
בביקורת נמצא כי הפחתות מכסים ופתיחת מכסות פטורות ממכס בשנים 2016 - 2020 לרוב לא התגלגלו ברובן לצרכן לעומת התקופה שלפני הפחתת המכסים או פתיחת המכסות. כך למשל, פתיחת מכסה פטורה ממכס לצימוקים במאי 2018 הביאה לירידה של 2.2% בלבד במחירם. בנוסף, חלק ניכר מהיבואנים המשמעותיים שזכו במכסות הם גם יצרנים מקומיים גדולים או קמעונאים.
עוד נכתב בדו"ח כי "הליך הפיקוח של שירות המזון הארצי במשרד הבריאות על יבוא מזון רגיש מסורבל וארוך". עלויות הנטל הרגולטורי אף זינקו בעקבות "רפורמת הקורנפלקס" בכ-55,000 שקל לשנה ליבואן בינוני. כמו כן, תהליך היבוא של מזון רגיש התארך - 60 עד 90 ימים. לפני הרפורמה נמשך הליך הפיקוח 45 - 55 ימים ולאחריה - 115 עד 125 ימים.
הרשויות חוששות להכריז על מונופולים
מבקר המדינה ממליץ, בין היתר, לרשות התחרות להשתמש בכלים שהעניק לה המחוקק בהתאם לצורך לשם הסרת חסמים לקידום התחרות בענף המזון והורדת יוקר המחיה בישראל, כמו הכרזה על מונופולין וקבוצת ריכוז ומתן הוראות במקרים מתאימים, כדי לרסן את כוחם.
"ההתמודדות עם יוקר המחיה בענף המזון והצריכה מחייבת את ממשלת ישראל לפעול לצמצום השפעתם של מונופולין וקבוצות ריכוז, לקידום התחרות במשק ולהפחתת החסמים על ייבוא מוצרים. משנת 2000 מינתה הממשלה כמה ועדות ממשלתיות שעסקו בנושא זה, הציעו דרכים להורדת יוקר המחיה והציבו יעדים להשגת המטרה. חוקים שחוקקו נועדו לסייע לרשויות הרלוונטיות לפעול ביעילות לטיפול בנושא", כותב המבקר.
"אמנם בשנים האחרונות הצטמצם מעט פער מחירי המזון בין ישראל למדינות האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, אך עדיין מדד פערי המחירים במונחי כוח קניה של מחירי המזון בישראל גבוהים מאוד לעומת מדינות האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, ועדיין קיימים חסמים המקשים על הורדת מחירי המזון ועל קידום התחרות בענף; הרשויות שעוסקות בנושא אינן עושות די", נכתב בדוח, שכרגיל בנושאי דוח מבקר המדינה, מה שנכתב בו הוא רק הצפה של הבעיה, השאלה היא מה ייעשו כדי ליישמו במשרדי הממשלה?