ותיקים יותר ומרוויחים יותר: דוח השכר במגזר הציבורי

בנימין נתניהו הוא האיש שהכניס לחיינו את דימוי האיש השמן והאיש הרזה, כלומר - מגזר פרטי רזה שנאלץ לשאת על גבו את המנגנונים הממשלתיים המנופחים. אך דווקא במהלך שנות כהונתו של נתניהו, מתברר כי המגזר הציבורי מוסיף להשמין על חשבון משלם המסים.

דוח השכר במגזר הציבורי שפרסם היום הממונה על השכר קובי בר נתן היום, מתמקד בכ-400 אלף עובדי הגופים הציבוריים, מתוך 730 אלף עובדי המגזר הציבורי בישראל, ששכרם מפוקח על-ידי הממונה על השכר. מדובר בעובדי החברות הממשלתיות, השלטון המקומי, מערכת הבריאות והמוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים סטטוטוריים.

עלות שכרם של עובדי המגזר הציבורי בישראל הסתכמה ב-2019 ב-83 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-79 מיליארד שקל בשנת 2018.

השכר הממוצע של עובדים ב-75 חברות ממשלתיות עמד בשנת 2019 על 23,930 שקל למשרה מלאה, גבוה ב-122% מהשכר הממוצע במשק. בעשור האחרון חלה ירידה של כ- 4,500 מועסקים בחברות הממשלתיות, זאת, בין היתר, בעקבות רפורמות ותכניות פרישה בחברת החשמל, התעשייה האווירית, דואר ישראל ותע"ש.

47% מהחברות הממשלתיות מוגדרות כמונופולים, אשר מוכרות שירותים או מוצרים בהם כמעט ואין או אין בכלל תחרות, כגון חשמל, נמלים והרכבת. השכר בחברות אלה הוא הגבוה ביותר בקרב החברות הממשלתיות. כך עולה מדוח השכר במגזר הציבורי שמפרסם היום הממונה על השכר באוצר.

עוד עולה מהדו"ח כי כ- 36% בלבד מהעובדים בחברות הממשלתיות, בגילאי 23-58, הינם עובדים "חדשים" בעלי 5 שנות ותק או פחות, זאת לעומת כ- 67% מהעובדים במגזר הפרטי.

נתון מעניין נוסף שניתן ללמוד מהדו"ח על החברות הממשלתיות הוא שהשכר הממוצע עולה עם גיל העובד, בעוד במגזר הפרטי השכר הממוצע לעובד מתחיל לרדת אחרי גיל 50.

בדו"ח נכתב כי "לא מעט חברות מאופיינות במנגנונים "מיושנים" אשר אינם מותאמים למציאות המשתנה. קביעת השכר מבוססת על נתוני העובד ולאו דווקא על תפקידו, קידום השכר אוטומטי ומתגמל בעיקר ותק".

עוד נכתב כי מרבית העובדים (יותר מ-65%) בחברות הממשלתיות מועסקים במערכות הסכמי שכר ויחסי עבודה קשיחים ומיושנים, אשר מגבילים מאוד את הגמישות בניהול כוח האדם ולעיתים קרובות מעניקים תגמול שאינו מותאם לאופי העיסוק.

אחד המקומות המשתלמים ביותר לעבודה הוא כמובן הנמלים: בשנת 2019 עמד השכר הממוצע בקרב עובדי הנמלים על 32,416 שקל בחודש - יותר מפי משלושה מהשכר הממוצע במשק. בקרב עובדי הנמלים חלה עלייה של 24% בשכר הריאלי בעשור האחרון.

גם במערכת הבריאות, למרות התלונות הקבועות על מצוקה, יש סיבה למסיבה: השכר הממוצע של עובדי מערכת הבריאות הציבורית עומד על כ- 24,400 שקל למשרה מלאה והוא הגבוה ביותר בקרב עובדי המגזר הציבורי.

השכר הממוצע במערכת הבריאות עלה ריאלית ב- 24% בעשור האחרון. זהו הסקטור בו השכר עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין כלל הגופים הציבוריים.

בעשור האחרון חלה עליה של 29% במספר העובדים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות, זאת לצד גידול של 19% באוכלוסייה.

למרות הגידול הנאה בשכר (יש להביא בחשבון שמדובר בנתוני 2019, כלומר לפני התקצוב המיוחד בשל מגיפת הקורונה), הרי שהבעייה המבנית במערכת הייתה ונותרה הפער העצום בין שכר הרופאים הוותיקים לסטאז'רים: שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בכ- 45% בעשור האחרון. שכרו הממוצע של רופא היה בשנת 2019 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה. השכר הממוצע בקרב עובדים המקבלים שכר גבוה עמד בשנת 2019 על יותר מ-52 אלף שלקים בחודש. זאת, בעוד שכר הממוצע של סטאז'רים עמד על 8,750 שקלים בחודש.

עובדי הרשויות המקומיות מהווים כ- 40% מכלל עובדי הגופים הציבוריים וכרבע מכלל עובדי המגזר הציבורי. השכר הממוצע למשרה מלאה בשלטון המקומי עומד על 11,073 שקל.

כ-62% מעובדי השלטון המקומי מרוויחים שכר נמוך מהממוצע במשק, שכרם הממוצע עמד על 7,229 שקל למשרה מלאה. השיעור הגבוה ביותר של עובדים המשתכרים פחות מממוצע שכר ברוטו למשרה מלאה במשק היה במועצות הדתיות (כ-77%).

השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובדי דירוג בשלטון המקומי שולם לעובדי דירוג הרופאים הווטרינרים שהרוויחו כ- 31,842 שקל.

השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה עמד בשנת 2019 על כ- 17,309 שקל. עובדי סגל אקדמי בכיר מהווים כ- 23% מסך במשרות במערכת ההשכלה הגבוהה, ושכרם הממוצע עמד על כ- 30,555 שקל.

כמו כן, הדו"ח ניתח את שכרם של חברי סגל אקדמי בכיר. חברי סגל מלמדים בממוצע בין 5.5-12 שעות בשבוע, מדובר בנתון נמוך מנוהל האוניברסיטאות. בנוסף, האוניברסיטאות מוציאות כ- 145 מיליון שקל בשנה לכיסוי הוצאות נסיעה לכנסים בחו"ל, בעוד כשליש מהכספים נצברים לפדיון לטובת חבילת פרישה וכלל לא מנוצלים למטרה שנועדו לה.

זאת, ועוד מהדו"ח עולה כי רוב האוניברסיטאות מעניקות "סלי קליטה" במטרה לגייס חברי סגל חדשים. גובהו הממוצע של סל קליטה עומד על כ- 240 אלף שקל ואף יכול להגיע לכדי 330 אלף שקל בחלק מהאוניברסיטאות. הסלים ניתנים באופן אחיד מבלי להתחשב בקשיי הגיוס במערכת.

בנוסף, מהדו"ח עולה כי למרות ששכרם הממוצע של חברי הסגל מתחומי מדעי המחשב גבוה בכ- 25% משכר חברי הסגל בתחומי מדעי הרוח, עדיין ישנו קושי לגייס חברי סגל במדעי המחשב בשל "בריחת המוחות" לתעשייה ולחו"ל.

פרק התאגידים בדוח עוסק בתאגידים ממשלתיים כגון תאגיד השידור הישראלי, המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה, מגן דוד אדום ועוד. השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי התאגידים עומד על כ- 19,400 שקל ועלה בשיעור ריאלי של כ- 15% בעשור האחרון, כ- 2% בשנה האחרונה בלבד.
עם זאת, שיעור העלייה עומד על כ 10%- בלבד בניכוי של עובדי רשות שדות התעופה, ששכרם הריאלי עלה בכ- 26% בעשור האחרון.

26% מהעובדים בתאגידים השתכרו בשנת 2019 שכר ממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק כ- 7 7,076 שקל למשרה מלאה.

בחינת נתוני תאגיד השידור הישראלי מעלה כי מספר העובדים, עלות ההעסקה, השכר הממוצע ופערי השכר המגדריים נמוכים משמעותית מכפי שהיו ברשות השידור. כך, השכר הממוצע ב"כאן" תאגיד השידור עומד על כ-16 אלף שקל בחודש לעומת הממוצע של יותר מ-22 אלף שקל שהיה נהוג ברשות השידור.

סך עלות ההעסקה השנתית בגוף ירדה בכ-50%,שהם כ-220 מיליון שקל בשנה. "סכום זה שווה בקירוב לסך ההשקעה של תאגיד השידור בהפקות מקור", נכתב בדו"ח הממונה על השכר, "מה שלא התאפשר ברשות השידור לנוכח אופן ההעסקה האנכרוניסטי שהיה נהוג בה".