בוקר יום ראשון. עובד שמועסק בחברה להדברות מתבקש ע"י מעסיקו להגיע למוסך איסוזו על מנת לתקן מספר תקלות ברכב. לאור עלותו הגבוהה של התיקון, הוא שולח את הצעת המחיר לבוס ובינתיים, מנצל את הזמן הפנוי בשביל לטפל בצינור קרוע של מרסס התיקנים שנמצא באותה נקודת זמן על ארגז הרכב. בשלב מסוים, בעודו עסוק ומלוא תשומת הלב שלו נתונה לצינור, הוא לא שם לב כי הרכב מועלה על הליפט. לא ברור מה הסיח את דעתו כל כך, מלבד דבר אחד - הבחור ששקוע בתוך עולמו, קם ממקומו, יוצא בהליכה מהארגז, נופל ונחבט קשות בקרקע.
לאחר שהחלים מפציעתו, שב התובע למוסך ומזכירה סיפרה לו בהתרגשות כי בדקה את סרטי הצילום וראתה את הנפילה. אלא שבשלב זה נכנס לסיפור כוכב, נוסף -בנו של בעל המוסך, שמנהל אותו בפועל, שבמקרה גם נשוי למזכירה. לדבריו, אשתו התבלבלה ולצערו הרב, דווקא באותה נקודת זמן אירע ביש מזל והמצלמות לא פעלו. האם זו יד האלוהים שקלקלה אותן דווקא ברגע המסוים?
במסגרת עדותו בבית המשפט, המדביר סיפר כי לאחר שסיים לטפל בצינור, הוא התחיל לרדת מארגז הרכב, הוריד את רגלו הימנית אל הדרגש שמאחורי הדלת האחורית, אחז בידו הימנית באותה הדלת וביקש להוריד את רגלו השמאלית אל הקרקע שהניח שמצויה בגובה של כמה עשרות סנטימטרים מתחת לרכב. אלא שאז, לדבריו הוא "נתקל באוויר ריק בהפתעה... משקל הגוף, בעקבות הרגל שהונחתה מטה, משך כלפי מטה".
מלבדו ומלבד בנו של בעל המוסך, שהה באותה העת במוסך עובד נוסף, שתחילה אמר לו כי הוא זוכר את האירוע אך לצערו, בשל אירוע מוחי שהוא עבר לאחרונה, כל הזיכרון נמחק לו ולפיכך, אין טעם לזמנו לעדות.
להגנתם, טענו בעלי המוסך כי התובע כלל לא הורם עם הטנדר, שכן אין סיכוי שהעובדים היו עושים זאת מבלי להבחין שהוא נמצא בארגז. וכיצד נפצע הלקוח? לא ברור, אך לדבריהם, פעולת הרמת הליפט מייצרת רעש ואין סיכוי שמי שנמצא בארגז לא היה שומע אותן או חש שהוא מורם באוויר. עוד נטען, הפעם על ידי בנו של בעל המוסך, כי לאחר שהבחין בתובע שכוב על הארצה, הוא ניגש אליו, אך למרות הצעקות, הוא חשב שמדובר בהצגה. אמנם לתובע נגרם שבר בגינו נקבעה לו נכות בשיעור של 10% בשורש כף היד ו -10 אחוז גם לאור הפגיעה בכתף, אך מבחינת הבן זו הייתה סצנה מבוימת והתובע מנסה 'להלביש' עליו נזק שאירע בנסיבות אחרות לגמרי.
ובכל זאת, כיצד ייתכן כי אדם מורם לגובה ולא שם לב? "יש תאונות נדירות, שמתרחשות במנגנון לא שגרתי ודווקא לכן התרחשו", כתב השופט בפסק דינו " לעיתים, כמובן לא תמיד, יחמקו מתודעתו נתונים סביבתיים חשובים ולכאורה בולטים, למרות שהקלט החושי שלו, מעביר לו אותם ברמה הטכנית.
ולדוגמא, הציג השופט את "ניסוי הגורילה הנעלמת" מ-1999, במסגרתו התבקשו המשתתפים לספור כמה פעמים מעבירים נערים כדור מאחד לשני ופספסו אדם המחופש לגורילה שחצה את המגרש. בסופו של יום, קבע בית המשפט כי עדיפה עליו גרסתו של התובע על פני גרסת הנתבעים וחייבם לשלם פיצוי בגובה 300 אלף שקלים.
עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ומבכירי עוה"ד בארץ בתחום, מסביר: "במשפט אזרחי משתמש בית המשפט להכרעת המשפט באמת מידה של 'מאזן ההסתברויות'. כלומר, בעל-הדין שיזכה במשפט הוא זה שישכנע את בית המשפט, כי נכונות גרסתו מסתברת יותר מזו של יריבו. לשון אחר, בית המשפט יעדיף, בתום המשפט, את הגרסה, שהסתברות נכונותה היא יותר מ-50%. במקרה האמור, הצליח התובע להרים את נטל ההוכחה בעוד שגרסתו הצולעת של הנתבע לא נתפסה כמהימנה. סוף פסק - התובע ישלם 300 אלף שקלים".