בזכרון יעקב סוערות הרוחות לאחר שמינהל התכנון פרסם תכנית מתאר גרנדיוזית לישוב. "אפילו לא קיבלתי פרוטוקול של ההחלטות. גם עורכי הדין שלנו לא קיבלו. שמעתי את הפרסום בתקשורת", אומר ראש המועצה, זיו דשא, "מהפרסום בתקשורת אני למד שהתוכנית שאושרה שונה מהותית ודרמטית ממה שהמועצה ראתה ורואה בחזונה למושבה וממה שהוצג בישיבות עם צוות התכנון שכלל את מינהל התכנון".
התוכנית שיזמו הועדה המחוזית לתכנון חיפה, משרד הבינוי והשיכון וועדת היגוי בינמשרדית, כוללת תוספת של כ-4,200 יחידות דיור שייתנו מענה ליעד אוכלוסייה של 37,000 תושבים עד שנת יעד 2040. המשמעות היא גידול של יותר מ-50% במספר תושבי המועצה המקומית, ליעד אוכלוסייה הגבוה משמעותית ממספר התושבים אף בישובים באזור שהם במעמד עיר, כמו אור עקיבא (18,972 נכון ל-2019), נשר (24,147) או יקנעם (23,797).
אזור תעסוקה משותף ומלונות בוטיק
בסה"כ התוכנית מאפשרת את הגדלת היישוב עד לכ-15,700 יחידות דיור שמשמעה אוכלוסיה שיכולה לגדול לכ-52 אלף תושבים, ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמספר הנפשות הממוצע למשק בית הינו 3.3. עיקר התוספת הינה בשכונת "זכרונה"- שכונה חדשה המקודמת בימים אלו גם בתוכנית מפורטת עם כ-1,200 יחידות דיור.
חוץ ממגורים, התוכנית מוסיפה גם כ-330,000 מ"ר עבור שטחי מסחר, תעסוקה ותיירות. סך כל השטחים המניבים (שאינם למגורים) בתוכנית עומד על 927,000 מ"ר. עיקר שטחי התעסוקה הנוספים הינם במערב היישוב (בצמוד ל'מול זכרון'). בסמוך לתחנת הרכבת, יוקם אזור תעסוקה משותף לזכרון יעקב, חוף כרמל, ג'סר א-זרקא ופרדיס. בהתאם לכך, התוכנית כוללת את שדרוג מערכת הדרכים לאורך כביש 4 והבטחת נגישות היישוב אל תחנת הרכבת ואזור התעסוקה.
בהיבט התיירותי, התוכנית מבטיחה את חיזוק לב המושבה ההיסטורי, הקמת מלונות בוטיק, תיירות חקלאית ועוד. בוועדה המחוזית מדגישים כי התוכנית קובעת הנחיות גם לשמירת "המסדרונות האקולוגיים" העוברים בתחום היישוב וכי "התוכנית שמה דגש על היבט השימור, וכפועל יוצא מציעה שימור של המבנים ההיסטוריים הרבים הקיימים ביישוב".
"דגש על שמירת האופי הכפרי"
זכרון יעקב נוסדה בשנת 1882 כמושבת איכרים חקלאית, והיא נמנית עם המושבות הראשונות בארץ ישראל. למרות המאמץ להגביל את גידול הישוב, כיום מתגוררים בו כ-24,000 תושבים, פי שניים מ-12,000 תושביו בשנת 2000.
מתכננת מחוז חיפה במינהל התכנון, ליאת פלד, ציינה עם הפרסום כי "התוכנית מבקשת לשמר את המורשת התרבותית המקומית הייחודית, החקלאות והמבנים ההיסטוריים שנשתמרו במרכז המושבה, כחלק מהמאפיינים בזהותה ובמיתוגה ברמה המקומית והארצית. זאת, לצד פיתוח היישוב ויצירת בסיס תכנוני להמשך צמיחתו תוך הבטחת איכות חיים לתושביו".
אבל ראש המועצה, זיו דשא, המבטא את דעתם של רבים מאד מהתושבים, אומר כי "הועדה המחוזית עשתה שינויים קרדינליים שעיקרם העלאת הצפיפות באופן שפוגע אנושות בצביון המושבה ובמרקם החיים בה, אם במתן זכויות ואם במספר קומות ויחידות לדונם", לדבריו, "בתוכנית המתאר החדשה יש גזירות פוגעניות בתוכניות קיימות, כך שאם אלה תאושרנה עלולות לבוא תביעות פיצויים בגובה של עשרות מיליוני שקלים, אם לא למעלה מכך".
בנוסף, התוכניות לא לקחו בחשבון את כל השיקולים הנדרשים מבחינת כלכלה אורבנית התומכת בישוב שנושא עצמו מבחינה כלכלית ולא הוגדרו שלבים בתוספת למגורים ביחס לתשתיות, על מנת לאפשר מירקם חיים נכון".
"אי אפשר להפוך לעיר"
ההתנגדות לתוכנית אינה חדשה. ב-2019, מיד לאחר שהופקדה, קרא דשא לתושבים שיתנגדו לה ולמעלה מ-100 התנגדויות אכן נשמעו. "שכרנו את שירותיהם של שמאים, יועצים בהם יועצי תחבורה, אדריכלים פרוגרמטורים וכמובן את היועצת המשפטית עו"ד אילנה בראף. הכל היה לשווא", אומר דשא,
"צריך לשאול את מינהל התכנון מה מוביל אותם לקבל החלטות שגויות כאלה. המועצה תמשיך לפעול כנגד התוכנית בכל הדרכים החוקיות העומדות לפניה אבל אנחנו מחכים להחלטות הרשמיות שלא טרחו להעביר לנו טרם יצאו בהודעות לתקשורת, שגם זה חלק מההליך הבעייתי".
במינהל התכנון מבטלים את ההתנגדות המקומית הנמרצת. "אז יש ראש מועצה שרוצה רק וילות ומאד כועס", אמר גורם שבחר שלא להזדהות בשמו, "התכנון התחיל בתקופת קודמו, אלי אבוטבול, ואז הגיע זיו דשא, עשינו התאמות. הם טוענים שעשינו שינויים מהותיים וזה לא נכון". אבוטבול שהפסיד לדשא בבחירות ובסופו של דבר פרש גם מחברות במליאת המועצה, מכהן כיו"ר הועדה המרחבית לתכנון ולבנייה.
דשא מודה כי אחת הבעיות הגדולות היא תכנית המתאר הארצית תמ"א 35 מ-2005, במסגרתה הוגדרה זכרון יעקב כישוב "סמי-עירוני" ובו הוגדרה צפיפות גבוהה יותר לכל דונם קרקע למגורים. "המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה הסמוכה ניצלה מזה ונותרה במרקם האחר בו אנחנו גם היינו", הוא אומר בתסכול כמי שגדל בישוב, "זכרון יעקב היא אסם הציונות וההתחדשות של העם השב לציון", הוא מבקש להדגיש, "זכרון יעקב היא לא רק הלב ההיסטורי שלה כי אם מירקם כולל המאגד בתוכו נופים, מרחבים, היסטוריה וציונות. אי אפשר להפוך אותה לעיר.
אנחנו מודעים לצורך לתת מענה לזוגות צעירים ויחידות קטנות ולכן המועצה לא התנגדה לפינוי בינוי ולפרויקטים משמעותיים כמו פארק היין, זכרונה וכו. אנחנו מודעים לצורך, אבל הפיכתה לעיר סואנת היא נגד כל הגיון. זכרון יעקב היא נכס לאומי, חלקים בה הוגדרו רשמית כאתרי מורשת, וכמושבה המשמרת סביבה חקלאית והיסטורית היא חייבת התייחסות שונה. התוכנית הזו צריכה להדאיג לא רק את תושביה אלא את כל אזרחי מדינת ישראל".
"במקום לשמר מושבה, דורסים אותה"
כמי שגדל בישוב הפסטורלי הוא מזהיר: "היה והתוכנית תיושם היא עלולה לשנות את פניה של זכרון יעקב ובוודאי חלקים ממנה באופן בלתי הפיך ולשים סוף לזכרון יעקב כפי שהכרנו עד היום".
כראש מועצה הוא מוסיף כי "פוטנציאל שינוי פניה זו הבעיה המרכזית שנדרש מאיתנו להתמודד מולה בשנים הקרובות. זה באחריותי, אבל לצערי לא בסמכותי. זה מתסכל ומחליש את השלטון המקומי שאליו יבואו בטענות. התושבים רואים בנו הכתובת להתמודד עם התוכנית בעוד שאנחנו המתנגדים המרכזים לה".
במליאת המועצה ההתנגדות לתוכנית גורפת, מקיר לקיר. גם יו"ר האופוזיציה, צילה רשף, מסיעת "זכרון שבלב", יריבתו המושבעת של ראש המועצה ומי שרואה עצמה כמועמדת לתפקיד, מביעה התנגדות נמרצת לתוכנית, "יש תחושה שהאינטרס שלנו לא בראש מעייני השלטון המרכזי שיש לו אינטרסים אחרים לחלוטין", היא אומרת, "יש הסכמה גורפת בקרב התושבים שזו תכנית שאינה טובה לישוב. אין לישוב הזה תשתיות לתמוך בתוכנית כזו, ובשלב ראשון צריך להראות לנו שזה בכלל אפשרי בישוב שהוא בן למעלה מ-100 שנה.
במקום לשמר מושבה חקלאית - דורסים אותה. אנחנו לא רוצים לגמור כמו פתח תקווה, או גדרה או כפר סבא וזה הכיוון. עם התוכנית הזו הייחודיות שלנו נגמרת. אבל אנחנו לא נרפה ונמשיך לערכאות נוספות לטובת הישוב שלנו. צר לי שזו הדרך ושבסופו של דבר, כרגיל, בית משפט יכריע בעניין צביונה של זכרון יעקב".
מתכננת המחוז ליאת פלד משוכנעת שהתוכנית עושה איזונים ראויים תוך שמירה על מירקם המושבה הוותיקה, שאותו סימנה התוכנית כמתחם לשימור, "עם מבנים לשימור ועם חוויה כאזור עם צירי תיירות מסחר תיירותי והמבנים והעצים לשימור ושם גם הגבלנו ציפוף".
לדבריה, "באזורים אחרים כמו זיכרונה, הצפיפות יותר גבוהה כי מדובר בבינוי חדש ולדעתנו שם אפשר היה לצופף אף יותר, כמו גם בשכונת גבעת עדן. אבל קיבלנו את עמדתו של ראש המועצה בעניין ושם שמרנו על 4 לדונם ורק באזורים הלא הבנויים הגבלנו ל-6. אפשרנו גמישות לוועדה המקומית לעשות את זה. זכרון יעקב צריכה לגוון את עצמה היא לא יכולה להישאר ישוב של שתי וילות לדונם".
מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה נמסר בתגובה: "כחלק מההליך התכנוני, הוועדה המחוזית נדרשת לעשות את האיזון בין הפיתוח ובין השמירה על השטחים הפתוחים. כך נעשה גם בתוכנית המתאר לזכרון יעקב, תוך דגש על שמירת האופי הכפרי של היישוב והדבר בא לידי ביטוי שבחלק מהמתחמים ביישוב השאירה התוכנית בצפיפות נמוכה.
יחד עם זאת, הצורך בציפוף היישובים הינו צורך קריטי לנוכח הגידול באוכלוסייה וזאת כדי שנוכל לשמור על השטחים הפתוחים. לא ייתכן שיישוב ירצה להישאר עם בנייה של 4 יחידות דיור לדונם - במצב כזה אין עתיד לבני זכרון יעקב. עוד נציין כי המועצה הייתה שותפה בהליך גיבוש תוכנית המתאר, ולכן הטענה כי הוועדה המחוזית התעלמה מעמדת הרשות איננה נכונה".
ראש הועדה המרחבית לתכנון ולבנייה טרם הגיב לדברים.