בארבע מערכות הבחירות האחרונות נחשפו ביתר שאת לתופעה מטרידה במיוחד - ספאם בחירות. המפלגות מפציצות את האזרחים עם מסרונים רבים, ללא הסכמה, ללא אפשרות הסרה, ובמקרים מסוימים אף מבלי שהן מזדהות. למעשה, נדמה שאין אדם במדינת ישראל שלא קיבל לטלפון הנייד שלו הודעות מטרידות כאמור. נדמה גם שאין אדם במדינת ישראל שביקש לקבל הודעות אלו.
נשאלת השאלה אפוא מדוע המפלגות מרשות לעצמן להטריד את האזרחים, לחדור למרחב הפרטי שלהם, ולשלוח מסרים שאף אחד לא ביקש לקבל אותם. הטעם הראשון לכך הוא שסעיף 30א לחוק התקשורת, מחריג מגדרו מסרים פוליטיים, ולכן אינו חל עליהן ועל המסרים המשוגרים על ידם.
בהיעדר אפשרות להתמודד עם התופעה ברמה המשפטית, כפי שנעשה לרוב עם ספאם של חברות מסחריות, אזרחים רבים חיפשו פתרונות שונים. אחד הפתרונות שקיבלו תאוצה בשנים האחרונות הוא שימוש בהגדרת המכשיר על מנת לחסום באופן אוטומטי מסרים המכילים ביטויים פוליטיים שונים כגון "בחירות", "מפלגה", "נתניהו", "לפיד", "סקר" ועוד.
כיצד אוספים עלינו את המידע?
הגם שמדובר על פתרון קל ויעיל לכאורה, אין בו כדי לפתור את הבעיה מהשורש. פתרון זה פשוט מוביל לכך יגיעו לתיבת דואר הזבל במכשיר, ולא נקבל התראות לגביהם. הבעיה היא, שהמסרים ימשיכו להישלח, והמפלגות ימשיכו לפעול בניגוד לחוק באופן שלאורך זמן יפגע בפרטיות של כולנו.
הסיבה המרכזית לכך שההטרדה נמשכת היא שמדובר על כלי תעמולה זול ונוח. עלות הרכישה של מספרי טלפון ודיוור אליהם זניחה. ועומדת בממוצע על סך של כ-30,000 שקל עבור רכישה של כ-8 מיליון מספרים. כאשר אלו הם פני הדברים, ברור מדוע המפלגות עושות שימוש בכלי מטריד זה.
ומעל הכל מרחפת השאלה כיצד מלכתחילה נאסף המידע אודותינו על ידי החברות השונות שעובדות עבור המפלגות? כיצד המפלגות השונות יודעות היכן אנחנו מתגוררים או המצב הסוציו-אקונומי שלנו? כיצד הן יודעות מה השקפתנו הפוליטית?
התשובה נעוצה בטיוב נתונים שעושות המפלגות. עם קבלת פנקס הבוחרים לפני כל מערכת בחירות, המפלגות השונות עושות טיוב נתונים, באמצעות חברות מסחריות, באופן שמאפשר להן לקבל הרבה יותר מידע אודותינו, ממה שהן צריכות, או ממה שהיינו רוצים שיהיה ברשותן.
הצעד הבא, תיקון חוק התעמולה
מלבד העובדה שפעמים רבות איסוף הנתונים וטיובם נעשה כאמור בדרכים לא חוקיות, הבעיה נעוצה גם באופן שמירת המידע על ידי המפלגות. בהיעדר שמירה הדוקה על המידע ועל מאגרי המידע שברשותן, בהתאם לחוקי הגנת הפרטיות, קצרה הדרך לדליפת הפרטים לגורמים שונים. ואכן, אזרחים רבים מדווחים שלאחר יום הבחירות החלו להתקבל אצלם פניות מצד גורמים מסחריים שאינם מכירים, בעצימות גבוהה משהייתה בעבר.
אז מה עושים? הבשורה הטובה היא שממערכת בחירות אחת לאחרת, יותר ויותר אזרחים מתחילים להיות מודעים לזכויות שלהם, ולפעול להפסקת המטרד, ולהפסקת איסוף המידע אודותיהם על ידי המפלגות. אחת הדרכים היא פניה מקדימה למפלגות בבקשה להסיר את הפרטים שלנו ממאגרי המידע שלהם. מדובר בצעד ראשון בדרך למיגור התופעה.
הצעד הבא היא תיקון החוק - ואולי לאחר שתקום כאן ממשלה, יהיה צדיק אחד בסדום, שיאזור אומץ, יפעל לתיקון חוק התקשורת וחוק הגנת הפרטיות, באופן שיאסור שיגור מסרים מטרידים כאמור גם על ידי פוליטיקאים, וחשוב מכך, יחייב את המפלגות לשמור על המידע הפרטי שהם מחזיקים עלינו, למנוע את דליפתו, ואת הסחר הבלתי חוקי בו.
הכותב עומד בראש משרד שנפ ושות' עורכי דין, המתמחה בדיני אינטרנט, טכנולוגיה ותקשורת, לרבות תביעות לפי חוק הספאם.