המגמה: השקעות בתחומים של פיתוח בר קיימא

למשקיעים תפקיד חשוב בהפניית ההון שלהם לכיווני השקעה המשתתפים במאמץ לפיתוח בר-קיימא - במילים אחרות, השקעה כמטרה. "השקעה במניות ארוכות טווח בתחומים של אקלים, הפחתת האי-שוויון, עבודה ראויה, צמיחה כלכלית, בריאות ורווחה - מאפשרים לעשות זאת". כך מסביר מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי העולמי של קרדיט סוויס עם השקת דו"ח ה"סופרטרנדס" לשנת 2021.

סטרובק הוסיף כי "ממשלות, עסקים ואזרחים בוחנים כעת כיצד לבנות חזרה עולם טוב יותר לאחר מגפת הקורונה. בעוד שהמגפה תחלוף בסופו של דבר לאחר החיסון, העולם ימשיך לדבוק במטרה זו כדי להתמודד עם האתגרים הבאים העומדים לפנינו. במילים אחרות - על המשקיעים לדבוק בתפיסת העולם של השקעה כמטרה טובה ובונה. כחלק מראייתה של קרדיט סוויס, מגמות ההשקעה ארוכות הטווח שלנו מספקות למשקיעים דרך לביצוע בדיוק זה", מסביר מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי העולמי של קרדיט סוויס.

קרדיט סוויס השיקה את דוח מגמות העל סופרטרנדס לראשונה לפני חמש שנים, כדי לתמוך במשקיעים להתמקד במגמות הכלכליות והחברתיות שמייצרות הזדמנויות עסקיות. במסגרת כל אחת ממגמות ההשקעה הללו, מזהה הדוח הזדמנויות השקעה הצפויות להציג ביצועים עודפים כתוצאה מן התמורות הללו. מגפת הקורונה הוכיחה את עצמה כמשבשת גדולה שהאיצה את ההתקדמות בתחומים מסוימים כמו טכנולוגיה, אך האטה את ההתקדמות בתחומים אחרים כמו בריאות, חינוך איכותי, מגדר שוויוני, ועוני. המגפה גם העצימה את החשיבות של תוכנית ה-SDG של האו"ם לשמש כעקרונות מנחים בתחום הפיתוח הכלכלה, בשיתוף פעולה ממשלתי וביחסים הבינלאומיים.

ננט הכלר-פיידהרב, העומדת בראש המחלקה הכלכלית והמחקר העולמי בקרדיט סוויס, אמרה: "השנה, בחירת מגמות-העל שלנו נעשתה כך שכל מגמה ומגמה תומכת, במישרין או בעקיפין, בקידום יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא".

• שינוי האקלים - הפחתת פליטת גזי החממה בכלכלה (יעד 6 SDG) - מגמה זו מבוססת על כדאיות ההשקעה בחברות התורמות באופן היעיל ביותר להפחתת פליטת גזי החממה בכלכלה העולמית. למשקיעים כדאי לשים לב ל: חברות מובילות בתחום האנרגיה המתחדשת (רוח, שמש, ים וכו'), וספקי ייצור טכנולוגיה ואחסון חשמל בשיטות ללא שימוש בפחמן. חברות אנרגיה שמצמצמות פליטת גזי חממה תוך שמירה על תשואות דיבידנד. חברות העוסקות בטכנולוגיית "לכידת-פחמן" ובשיפור יכולות מימן כחול וירוק. חברות תחבורה עם מחויבות חזקה להפחתת השימוש בפחמן. יצרניות בשר עם אחוזי פליטת גזי חממה נמוכים וספקי מוצרי מזון צמחיים.
• תשתית (יעד 7 SDG) - הוצאות תשתית הן חלק חשוב מחבילות הסיוע הממשלתי שמדינות ברחבי העולם מעניקות כדי להחיות את הכלכלות שלהן בעקבות המיתון שגרמה מגפת הקורונה. באשר לפרויקטים בתחום התשתיות, המיקוד הממשלתי מספק כעת יותר תמיכה בהשקעות בתשתיות בר-קיימא, שכן מדינות מנסות לבנות כלכלה ירוקה יותר ולהתמקד בבניית תשתית גמישה מבחינה אקלימית שתוכל להגן על השקעות מפני שינוי האקלים העתידי. למשקיעים כדאי לשים לב ל: השקעות בתשתיות בר-קיימא לתחבורה, אנרגיה ומערכות טלקום במדינות מפותחות ומתפתחות. הוצאות לתשתיות בארה"ב לבניית מערכות תחבורה, רשתות G5 ובניינים חסכוניים באנרגיה אמורות לתמוך בחברות בנייה ותשתיות.
• חברות במצב של חרדה - anxious societies" (יעד SDG 8) - אי-שוויון הזדמנויות, עם דגש על הזמניות של צרכים חיוניים כמו דיור, חינוך, בריאות וביטחון אישי, כמו כן סוגיית העסקה הגונה על רקע שינוי שוקי העבודה. מגפת הקורונה הוכיחה כי קיים אתגר כלכלי נוסף והביאה לשינויים בביטחון התעסוקתי, לעלויות בחינוך, להגדלת הוצאות הבריאות, ושמה את בטיחות הציבור בראש סדר העדיפויות של אנשים רבים ברחבי העולם. הסקטור הפרטי, כולל משקיעים, יכולים לספק פתרונות יעילים שלא בהכרח גוררים יותר הוצאות ממשלתיות, אך כן דורשים תמריצים ושותפויות נכונים. למשקיעים כדאי לשים לב ל: חברות המספקות פתרונות להוזלת עלויות הצרכים הבסיסיים, כגון בריאות, דיור, חינוך ומוצרי מזון. חברות המסייעות בשיפור הבטיחות וביטחון האזרחים, כולל מניעת התפשטות הקורונה.
• טכנולוגיה (יעד SDG 6): עומדת בלב ההתמקדות בייעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא. החזית הבאה תהיה "כלכלה חסרת מגע" והסרת האינטראקציה הפיזית בתקשורת בין-אנושית, בחיים ובעבודה. תהליך זה הואץ באופן דרמטי במהלך מגפת הקורונה. המזומנים הדיגיטליים ישלטו בעתיד הקרוב. למשקיעים כדאי לשים לב ל: חברות תוכנה, שירותי IT וחברות המשרתות את "התעשייה ללא המגע", אשר מאפשרות תשלומים דיגיטליים, בינה מלאכותית, מציאות מדומה, ותהליכי אוטומציה בתעשייה. ספקי פתרונות ושירותי AI לשימוש באזורים מגוונים כמו בריאות וחינוך, בין היתר.
• Silver Economy - כלכלת האוכלוסייה הבוגרת" (יעד 5 SDG): טמונה בתחזית האוכלוסייה הבכירה בעולם, שצפויה להכפיל את עצמה ליותר משני מיליארד עד 2050. שינוי זה ייצור דרישה, אך גם אתגרים הקוראים לפתרונות חדשניים - בתחום הבריאות, הביטוח והצרכנות. ההתקדמות בפיתוח החיסונים שנעשתה במהלך המגפה עשויה להאיץ מאמצי מחקר אחרים שבמרכזם אתגרים בריאותיים אחרים כמו אונקולוגיה או מחלות עצביות. למשקיעים כדאי לשים לב ל: חברות ביו-פרמצבטיקה, טכנולוגיה רפואית ומדעי החיים, שביכולתן לטפל במצבים המשפיעים על קשישים באמצעות מוצרים חדשניים כגון אימונותרפיה, או צמידי נוגדנים-תרופתיים. ספקים ומפעילי דיור מוגן, ארגוני טיפול ומפעילי טלרפואה שיכולים להפנות מטופלים למסגרת הטיפול היעילה ביותר. חברות ביטוח חיים ובריאות, יועצי עושר פרטיים ומנהלי נכסים עם תמחור יכולות חזק.
• Millennials - אנו צופים כי הדיגיטליזציה תשלוט בשינויים בסקטורים יותר ויותר בעתיד. יתר על כן, קיימות וצריכה אחראית (ESG) ימשיכו וישגשגו הודות להשפעה של הדור הצעיר. זו הסיבה שתשומת הלב של מגמת העל של בני דור המילניום () עוברת לחקלאות מתחדשת ולתחום המגוון הביולוגי. למשקיעים כדאי לשים לב ל: חברות המסונכרנות עם הגישה הירוקה של המילניאלס בתחומים כגון הגנה על המגוון הביולוגי והאקלים, מזון בר-קיימא, צריכה אחראית וייצור אנרגיה נקייה. פלטפורמות דיגיטליות ברחבי העולם המשבשות את עולם הקניות, הפרסום, המדיה וכעת גם את תעשיית הפיננסים. חברות שמתאימות לערכי בני דור המילניום - הנאה, בריאות ופנאי, ומכוונות לשווקים מתפתחים, גלובליים וסיניים כאחד.