לראשונה באירופה, אוכלס בהולנד בית שהודפס כולו במדפסת תלת ממד. הדפסת הבית, ששטחו 94 מ"ר, נמשכה רק 120 שעות, שהן 5 יממות בסך הכל - זמן שנחשב למהיר במיוחד. בנוסף, ברחבי העולם תופסת תאוצה בשנים האחרונות גם הבנייה המתועשת. שיטה זו, שמבוססת על ייצור במפעל והרכבה באתר הבנייה נחשבת לברת קיימא, יעילה, מהירה ובטוחה יותר.
כך למשל בבריטניה ובהולנד הוגבר היצע הדירות שהן תוצר של בנייה מתועשת, במטרה לבנות מבני מגורים מעוצבים, ברי השגה וידידותיים לסביבה.
בטוח יותר ומהיר יותר
ובישראל? בעוד הבשורה העולמית של חדשנות בבנייה כבר מראה סימני התקדמות, לפי דו"ח של מינהל הבטיחות במשרד העבודה שפורסם בחודש שעבר, ב-3 החודשים הראשונים של 2021 כבר נספרו 4 פועלי בניין הרוגים.
בעמותות הפועלות למיגור תאונות בענף טוענים שהמספר האמיתי גבוה יותר. מדובר רק בסימפטום אחד, שגם עולה בחיי אדם, לבעיה הגדולה של ענף הבנייה והתשתיות בישראל, אך ישנם עוד רבים. למרות שהתחום מהווה כ-11.2% מהתמ"ג ונחשב לקטר של המשק שלא עצר מלכת גם בימי הקורונה, שיטות הבנייה הנהוגות שמרניות ומבוססות בעיקר על "ידיים עובדות".
פעמים רבות, ההחלטות המתקבלות נשענות על כללי אצבע, הנחות ומידע חלקי. זמן הבנייה הממוצע לבית מגורים עומד בישראל על תקופה ארוכה של כשנתיים וחצי. בבנייה מתועשת זמן הבנייה נמשך מספר חודשים בלבד בעוד הטכנולוגיות בהן נעשה שימוש בעבודה הן נקיות, בטיחותיות ומייצרות בתים אקולוגיים וחסכוניים באנרגיה.
צמאים לשינויים טכנולוגיים
לאחרונה, המדינה מנסה לקדם שינויים הכרחיים בענף. כך למשל, תקן הבנייה הירוקה שאושר לפני שנה מחייב בנייה עם בידוד תרמי, מערכות מים ואנרגיה חסכוניות ומחזור פסולת שיהפכו את התחום ליותר בר קיימא ויעיל אנרגטית. אך הבשורה האמיתית לתחום עשויה להגיע מחדשנות טכנולוגית שכוללת שימוש בחיישנים, מיכון אוטונומי ובינה מלאכותית (AI).
בישראל מתהווה מרכז חדשנות עולמי לעולם הבנייה והתשתיות ופועלים בה כיום כ-200 סטארט-אפים. רוב המשקיעים וקרנות ההון-סיכון מתקשים לנתח את השוק הזה, ומתעסקים בעיקר עם חברות מתחומי התוכנה. מדובר בפספוס של ממש כי למוצרים שהחברות הללו מפתחות יכולה להיות השפעה מכרעת על הכלכלה והמשק.
רשות החדשנות מנסה למלא חלק מהחלל הזה ומקדמת השקעה בחברות הסטארט-אפ שמציעות פתרונות שונים ומגוונים לתחום. במעבדת החדשנות אותה הקמנו ובאמצעותה אנו משקיעים בסטארט-אפים ישראלים, מימנה הרשות 4 מיליון שקל, שהם שליש מתקציב הקמת המעבדה.
פרט להשקעה אנו מאפשרים לסטארט-אפים לפתח טכנולוגיות יחד, לבחון את הפתרון בתנאים סטריליים ולאחר מכן להדגים את הביצועים בשטח. במעבדה פעילות כעת 20 חברות סטארט-אפ בתחומי הבנייה, התשתיות והאנרגיה שמפתחות את מוצריהן ברובע הנמל בעיר התחתית בחיפה והמדינה מעניקה 85% מעלות הפרויקט של כל סטארט-אפ, בסה"כ עד למיליון שקל.
כדי לבחון את המוצרים ולשפר אותם, המעבדה שהיא תוצר של שיתוף פעולה בין ענקיות כמו 'שיכון ובינוי' ו-ENEL שהיא שחקנית עולמית, מייצרת עבור הסטארט-אפים שדות ניסוי באמצעות פרויקטים שלהן בארץ וברחבי העולם. יחד עם זאת, מדובר ב"טיפה בים". כניסה של גורמים מממנים נוספים הכרחית ועשויה להאיץ את קצב הפיתוח וההטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתחום השמרני, לצד צמיחה של סטארט-אפים ישראלים.
עולמות הבנייה, התשתיות והאנרגיה צמאים לשינויים טכנולוגיים משמעותיים ועל הגורמים המשקיעים לזהות את המגמה. היקפי הביקוש לבניית מבנים והקמת תשתיות רק עולה אבל השיטות בשטח לא משתנות בקצב הנכון. החברות שיפתחו פתרונות יעילים שיספקו ערך ברור לחברות נדל"ן, קבלנים, אדריכלים ובעלי מקצוע נוספים בתחומים של תכנון, בנייה, תפעול, בטיחות, תחזוקת מבנים ותשתיות צפויות להרוויח ובגדול.
יוגב קציר הוא מנכ"ל INFRALAB, מעבדת חדשנות המשקיעה בסטארטאפים בתחומי הבנייה, האנרגיה, התשתיות והנדל"ן והוקמה על ידי enel ו"שיכון ובינוי"