יש לי דירות בחו"ל. האם הצוואה תופסת גם במדינות זרות?

ישראלים רבים מבצעים השקעות כספיות בחו"ל, רוכשים דירות ונכסים אחרים ומשקיעים בפרויקטים. חשוב לתת את הדעת לשאלה מה יעלה בגורל הנכסים בחו"ל במקרה של פטירת בעל הנכסים. האם הצוואה שערך בישראל יכולה לכלול הוראו גם לגבי הנכסים בחו"ל, או שיש לערוך צוואה מקומית, בהתאם לחוקי המדינה בם נמצאים הנכסים.

דיני הירושה שחלים בארץ אינם בהכרח זהים לדיני הירושה במדינות אחרות. לכל מדינה כללי ירושה ספציפיים לפיהם מתחלק רכושו של אדם בעת פטירתו. בעוד במדינת ישראל חל עיקרון חופש ההורשה, לפיו אדם יכול להוריש את רכושו לפי בחירתו (ואף לנשל את קרוביו - כולל את בן או בת הזוג ואת הילדים), במדינות אחרות, בעיקר באירופה, דיני הירושה אינם מאפשרים הורשה חופשית לחלוטין, אלא "משריינים" חלק מהרכוש לטובת בני הזוג ו/או הילדים. לכן, אוטונומיית ההורשה תחול רק על אותו אחוז ברכוש שאינו "משוריין".

• לדוגמא, בבלגיה כאשר למוריש יש ילד אחד, מחצית מהעיזבון משוריין לו. אם יש שני ילדים משוריין עבורם 2/3 מהעיזבון ובמקרה של 3 ילדים או יותר משוריינים עבורם 3/4 מהעיזבון. כאשר לאדם אין ילדים או נכדים, כל אחד מההורים זכאי לרבע מהעיזבון, אך במקרה כזה ניתן להותיר את העיזבון כולו לבן או בת הזוג. בן או בת הזוג בכל מקרה זכאים לעשות שימוש במחצית מנכסי העיזבון, או בבית המגורים המרכזי ותכולתו, גם אם שוויו עולה על מחצית מהעיזבון.
• בהולנד קובע החוק שריון של מחצית מהעיזבון רק לילדים או לנכדים. לבני הזוג או להורים אין חלק מובטח.
• בקפריסין זכאים הילדים לרבע משווי העיזבון נטו. אם המנוח לא הותיר ילדים אך הותיר בת זוג או הורים, הם זכאים לעד 50% מהעיזבון.
• בנוסף, לכללי השריון ישנם כללי עריכת צוואה שונים בכל מדינה ומדינה וכן כללי מיסוי שונים. לכן, בעת רכישת נכס במדינה זרה, כולל בכל אחת ממדינות ארה"ב, יש לקבל יעוץ משפטי בכל הנוגע לדיני הירושה, לכללי עריכת הצוואות ולדיני המיסוי במדינה הזרה.

מאחר שלכל מדינה כללי ירושה שונים, מומלץ לערוך צוואה נפרדת בכל מדינה, תוך התייעצות עם מומחה לדיני ירושה ומומחה למיסוי באותה מדינה. רק כך ניתן להקל על הטיפול בעיזבון לאחר הפטירה ולהבטיח העברה אופטימלית של הנכסים.

באוגוסט 2015 נכנס לתוקפו הסדר האיחוד האירופי, שמאפשר לאדם לקבוע כי יחול על עזבונו דין מדינה אחרת בה הוא אזרח, גם אם אינה שייכת למדינות האיחוד האירופי. כך לדוגמא, אם לישראלי יש נכסים בבלגיה, הוא יכול לקבוע כי יחולו על הנכסים בבלגיה דיני הירושה הישראלים.

הסדר זה חל בכל מדינות האיחוד האירופי למעט בדנמרק ובאירלנד. על מנת להחיל את ההסדר, יש לערוך במדינה בה מצוי הנכס צוואה או הצהרה ובמסגרתה להחיל את הדין הרצוי. למרות זאת, מדינת ההסדר האירופי בה מצויים הנכסים תוכל לסרב להחיל סעיפים ספציפיים בדין, אותם בחר המוריש להחיל, אם הם נוגדים את המדיניות המקומית. לדוגמא, רשויות מדינת האיחוד תוכלנה לסרב לאכוף דינים שקובעים אפליה בין יורשים על רקע מינם או על בסיס היוולדם מחוץ למסגרת הנישואים.

לאור העובדה שדיני הירושה בישראל אינם מפלים בין יורשים לא על רקע מינם, או מכל סיבה אחרת, וקובעים שכל ילדיו של אדם ירשו אותו ללא קשר לשאלה האם נולדו במסגרת הנישואין או מחוץ להם, הסיכוי שמדינה אירופאית תסרב להחיל את הדין הישראלי הוא נמוך.

בשלב הראשון, חשוב לוודא שהצוואה הישראלית עומדת בכללים הקבועים בדיני הירושה במדינה הזרה. אם התשובה לכך חיובית, ניתן לפנות בבקשה להכיר בצו קיום הצוואה בישראל כפסק חוץ. אולם אם הדין במדינה בה מצויים הנכסים לא מכיר בצוואה הישראלית, או שחלים בו כללי השיריון אותם ציינתי קודם, ייתכן שהמדינה הזרה לא תכיר בצוואה הישראלית ויחולו עליה דיני הירושה המקומיים.

כאשר אין צוואה חל חוק הירושה. בשלב הראשון יש להוציא צו ירושה בארץ. לאחר מכן יש לבדוק האם ניתן לפנות בבקשה להכרה בצו הירושה במדינה הזרה כ"פסק חוץ", או שמא יש לפעול להוציא צו ירושה בהתאם לדיני הירושה במדינה בה מצוי הנכס.

גם אם ניתן להכיר בצו הירושה הישראלי, יתכן שהפרוצדורה הכרוכה בהליך זה מורכבת וארוכה, ויעיל יותר לפנות בבקשה למתן צו ירושה במדינה בה מצוי הנכס, במיוחד אם דיני הירושה באותה מדינה דומים לדיני הירושה בארץ. על כל פנים חשוב להתייעץ בעניין זה עם מומחה לדיני הירושה במקום הימצא הנכס.

הכותבת, עו"ד רות דיין וולפנר, היא מומחית לדיני משפחה וירושה.