שקל דיגיטלי? בנק ישראל בוחן את האפשרות

בנק ישראל בוחן את האפשרות של הנפקת שקל דיגיטלי: "יכול להניב תועלת למשק, אך הנפקתו כרוכה גם בסיכונים". על כן מדגיש הבנק כי מדובר בהיערכות בלבד, שתאפשר הנפקה מהירה במקרה שבו יוחלט כי התועלות גוברות על הסיכונים

בנק ישראל פרסם היום הודעה לפיה הוא נערך לאפשרות של הנפקת שקל דיגיטלי. על פי הודעת הבנק הוא בוחן את נושא המטבעות הדיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CBDC) מאז 2017. בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק שקל דיגיטלי, אך לאור ההתפתחויות המהירות בכלכלה הדיגיטלית ובעולמות התשלומים, ובעיסוק של בנקים מרכזיים מובילים בנושא, בנק ישראל מאיץ את המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי.

עוד מציין בנק ישראל כי שקל דיגיטלי יכול להניב תועלות שונות למשק הישראלי, אך הנפקתו כרוכה גם בסיכונים. על כן הוא מכין תכנית פעולה, כך שבמידה וייווצרו תנאים בעתיד שיביאו לכך שלהערכת הבנק התועלות מהנפקת שקל דיגיטלי יעלו על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים, ניתן יהיה לקדם את המהלך בקלות.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

לכתבה המלאה
ביטקוין. המטבע הווירטואלי שהחל את המהפכה (צילום: ShutterStock)

לא לפגר אחרי הנעשה בעולם

המסמך מתווה, בקווים כללים בלבד, טיוטת מודל למטבע דיגיטלי של בנק ישראל. על כן מציינים במפורש בבנק כי: "טיוטת זו אינה מייצגת החלטה של בנק ישראל בדבר המאפיינים של השקל הדיגיטלי, אם יונפק. טיוטת המודל מהווה בסיס לדיון ובחינת חלופות על ידי צוותי העבודה העוסקים בנושא בבנק ישראל, ובעקבות פרסום מסמך זה היא תשמש גם בסיס לדיון בקהילה המקצועית בישראל אודות המאפיינים הנדרשים לשקל הדיגיטלי".

עם זאת נמסר כי בשנים האחרונות מתחוללים שינויים משמעותיים בקצב מהיר בשוק התשלומים בישראל ובעולם. בעוד שאף בנק מרכזי של מדינה מפותחת עדיין לא הודיע על החלטה להוציא לדרך פרויקט שבסופו הבנק המרכזי ינפיק מטבע דיגיטלי, בנקים מרכזיים רבים, כולל אלו של המשקים העיקריים, הגבירו באופן משמעותי את המחקר התיאורטי ואת הבחינה המעשית של האפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי כאמצעי תשלום שישמש את הציבור הרחב, לצד אמצעי התשלום הקיימים.

לאור התפתחויות אלו, החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי של בנק ישראל בעתיד. חשוב להדגיש: בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי.

בעוד שייתכן שבנקים מרכזיים יעשו שימוש בטכנולוגיות רישום מבוזר (DLT) - כדוגמת בלוקצ'יין - בבואם לעצב ולהקים מערכות של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, הרי שישנם הבדלים מהותיים בין מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי לבין מטבעות קריפטוגרפים כדוגמת הביטקוין. בראש ובראשונה, בעוד שמטבעות קריפטוגרפים אינם משויכים למדינה מסוימת וחלקם מתאפיינים בכך שאין גורם מרכזי שמנהל אותם, הרי שמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי יונפק על ידי הבנק המרכזי של המדינה והוא אשר יקבע את כמותו, את אופן השימוש בו, ואת הרגולציה שתחול עליו.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עם שטר חדש של הכסף הישן. בקרוב ביט-שקל? (צילום: אתר רשמי, דוברות בנק ישראל)

תשתית עתידית ומלחמה בכלכלה השחורה

ועדת ההיגוי בבנק ישראל מיפתה את התועלות שמטבע דיגיטלי של בנק ישראל עשוי להניב עבור המשק הישראלי אם יונפק בעתיד. המוטיבציות העיקריות שעשויות להביא להחלטה להנפיק מטבע דיגיטלי של בנק ישראל הן:
א. יצירת אלטרנטיבה נוספת יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי.
ב. יצירת תשתית חדשנית שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית.
ג. הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה.
ד. יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות.
ה. שמירת האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות.
ו. תמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק ב"כלכלה השחורה".

חשוב לציין, שייתכן שניתן להשיג חלק מהתועלות האלו, אם לא את כולן, גם באמצעות שיפור ושכלול של מערכות התשלומים הקיימות, ולאו דווקא באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי של בנק ישראל. בנוסף, הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי עשויה להיות כרוכה בסיכונים. חלק נרחב מעבודת ועדת ההיגוי מתמקד בחקר נושאים אלו, ובבחינת הערך המוסף שמטבע דיגיטלי של בנק ישראל יוכל להניב למשק הישראלי על פני מערכות התשלומים הקיימות והעתידיות.

על מנת לבחון את ההשלכות השונות של הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי על ידי בנק ישראל, ועל מנת לנתח את האתגרים וההזדמנויות העסקיים והטכנולוגיים, התוותה ועדת ההיגוי, בקווים כלליים בלבד, טיוטת מודל למטבע דיגיטלי של בנק ישראל. טיוטת המודל המפורטת במסמך מהווה בסיס לדיון ובחינת חלופות על ידי צוותי העבודה העוסקים בנושא בבנק ישראל, ותשמש גם בסיס לדיון בקהילה המקצועית והאקדמית בישראל אודות המאפיינים הנדרשים לשקל הדיגיטלי.

את הודעתו חותם הבנק בקריאה לגופים מקצועיים להעביר לידיעתו את התייחסותם לנושא.

בעולם הפיננסי מגיבים להודעה:

אבי סלמה מנכ"ל הנציגות הישראלית של Hyposwiss מדגיש: "בשנה האחרונה נוכחנו לראות כי יותר ויותר גופים מוסדיים, חברות ומשקיעים פרטיים מביעים אמון במטבעות הדיגיטליים. אט אט מתבהרת לה התמונה גם מבחינה רגולטורית. ניתן לראות כי השיח על היתכנות הנפקתו של שקל דיגיטלי עשוי להשפיע באופן תפישתי בקידומם של תחום המטבעות הקריפטוגרפיים אל מול המערכת הבנקאית, וזאת כחלק בלתי נפרד מההבנה שאימוץ עסקים אשר כבר בימינו מקבלים תשלום באמצעות מטבעות דיגיטליים ועומד בראשם - הביטקוין, הוא הכרחי ובלתי נמנע".

שגיא בקשי מנכ"ל חברת הפינטק CoinMama, מדגיש: "יש רק מטבע דיגיטלי אחד בעולם, והוא ביטקוין. כל ניסיון ממשלתי כזה או אחר ייכשל בסופו של דבר. בני האדם נולדו חופשיים ונועדו לחיות חיים חופשיים. כסף ממשלתי דיגיטלי הוא צורה של כלא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully