שריר עצוב: הקושי המשפטי של חולי פיברומיאלגיה

"נדפקו לי החיים טוטאלית. הייתי בעלים של חברת קייטרינג מצליחה, הפכתי לסמרטוט רצפה. בגלל הכאבים, אני מעשן 3 גרם של קנאביס ביום וצורך כדורי שינה. הם מפרקים לי את החיים. אני לא יכול לנהל מערכות יחסים, כי מי רוצה גבר סמרטוט? אני לא יכול לעבוד כי איזה מעסיק רוצה עובד שרק מתלונן על כאבים? אני רק בן 42, רווק וגר עם ההורים בשביל לחסוך כסף. אני אומלל ואין למחלה הזו פיתרון".

כמו דן, ישנם עוד אלפי גברים ונשים שמספרים את אותו הסיפור בדיוק. הם חיים לצד מחלה חשוכת מרפא בשם פיברומיאלגיה (דאבת השרירים). היום מצוין יום הפיברומיאלגיה הבין לאומי, ואנו בחרנו להתייחס לכאב בכיס והחיים בצד מחלה שסוגרת עבור רבים כל אפשרות להתפרנס, מדרדרת לא מעטים מהם מתחת לקו העוני וגורמת לתלות בזולת ובביטוח לאומי.

פיברומיאלגיה היא מחלה שבאה לידי ביטוי באסופה של תסמינים וביטויה בכאב כרוני מפושט, ברגישות עזה על פני נקודות רבות בגוף בצירוף עייפות. התסמונת פוגעת קשות ברמת התפקוד המקצועי, החברתי והמשפחתי של הלוקים בה והיא מלווה לרוב בעייפות עד כדי הרדמות, פגיעה בריכוז, רגישות יתר לרעש ולריח. מדובר בתסמונת שפוגעת בכ-2.5% מהאוכלוסייה, כאשר לעיתים קרובות, היא מתפרצת בעקבות טראומה שמקורה בתאונת דרכים. לא מעט מחקרים מוכיחים כי הפגיעה המוכרת לנפגעי תאונות דרכים בשם "צליפת השוט", בה הנפגע בעת התאונה מוטל במהירות קדימה ובגלל חגורת הבטיחות חוזר בבת אחת לאחור בתנופה חדה - היא שגורמת להתפרצותה.

הכתובת עבור אותם פצועי תאונות שלקו במחלה היא חברת הביטוח שבטחה את הרכב בפוליסת חובה, אולם כאשר הם מבקשים לממש את זכאותם לקבלת פיצוי כספי, מעלה המבטחת טיעונים מן היקב ומן הגורן, ומעבירה את התובעים מסלול מכשולים מייסר, שבסופו, חלקם מתייאשים ומסכימים לחתום על הסכמי פשרה מקפחים. המוטיבציה של המבטחות להתנער מאחריותן נובעת מסכומי הכסף הגדולים (חלקם בגין הטיפולים ו/או התרופות שעל הנפגע ליטול) שהן מחויבות לשלם במקרה בו הוכר הקשר הסיבתי בין התפרצות המחלה ותאונת הדרכים. וכך למשל, בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנפגעה בתאונת דרכים ובעקבות זאת אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה (כאב כרוני). חברת הביטוח "כלל" טענה שאין קשר בין המחלה לבין התאונה השופטת אפרת רבהון קיבלה חוות דעת מנוגדת שהגיש מומחה, וקבעה שהאישה תפוצה בכחצי מיליון שקלים.

מדוע דווקא התפרצות של מחלת הפיברו' מהווה כר לחילוקי דעות ולניסיונות חוזרים ונשנים להתחמק מתשלום פיצוי? ראשיתה של הבעיה בפרק הזמן הארוך יחסית שחולף ממועד התאונה ועד למועד אבחון המחלה, מה שמאפשר לחברות הביטוח לטעון כי לא קיים קשר סיבתי בין השניים או שמדובר על החמרה של מצב רפואי קיים. לרוב, לאחר תאונה ותלונות על כאבים, נאלץ החולה לעבור מסכת בדיקות רבות ובכללן אצל אורתופדים, נוירולוגים, פיזיותרפיסטים, ואף פסיכיאטרים. לוקח זמן רב עד שמתבהרת התמונה זאת לאור אופייה הייחודי של המחלה, שאינו בא לידי ביטוי מלא ומיידי בממצאים פיזיולוגיים פרט לתלונות על כאב והשפעתו על חיי הנפגע", מציינים עוה"ד מירלנה וינר ואליאס פאנוס, ממשרד עו"ד אליאס פאנוס, שעוסקים במיצוי זכויות של נפגעי גוף ונזיקין.

הזמן הממושך, לעיתים של שנים עד לאבחון הסופי, משחק היטב לידי חברות הביטוח. לא אחת, התביעה בגין נזקי הגוף מהתאונה מוגשת מספר חודשים, לעיתים כשנה ,לאחר קרותה, אך כאמור, המחלה מאובחנת שנים מאוחר יותר והמבטחת מתנגדת לתיקון כתב התביעה. וכך, כמעט בכל תביעה בה נטען לפיברו', המבטחות השונות עושות כל שאל ידן בשביל להתחמק תוך העלאת טיעונים כאלו ואחרים. וכך למשל, בהליך תביעה שנדון בימים אלו בבית המשפט טענה המבטחת כי עד היום, במשך יותר משלוש שנים ממועד התאונה, התובעת לא פנתה לראומטולוג, מבהירה חברת הביטוח. לדבריה "באם טוענת התובעת כי קיים נזק כלשהוא בתחום זה, כיצד יתכן שלא טרחה לפנות לרופא בתחום?"

וכך זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם : עורכי הדין שמייצגים את המבוטח מבקשים מבית המשפט למנות רופא מומחה, על סמך התסמינים הקשים והכאבים המפושטים של הפצוע, אך המבטחת מתנערת מאחריותה, מגמדת את היקף וחומרת הפציעה ולמעשה, בין אם במפורש ובין אם במרומז, טוענת כי התובע מתחזה: " למבקשת נגרמה אם בכלל פגיעה אורטופדית בלבד בתאונה", מבהירה חברת הביטוח בתיק נוסף שמתנהל כיום. לטענתה " תלונותיה אם בכלל, הינן על רקע מצבה הרפואי עובר לתאונה וללא קשר אליה".

נכון להיום, אין מחקר מסודר שמצביע על היקף הפיצויים ששילמו חברות הביטוח בשנים האחרונות בגין ההכרה ההולכת וגוברת בקשר הסיבתי בין תאונת דרכים והתפרצות המחלה אך הערכות של גורמי מקצוע מדברות על עשרות רבות של מיליוני שקלים שנגרעים מקופת המבטחות. הסכום אינו משנה באופן דרמטי את המאזן האקטוארי אך בהחלט יוצר להן אי נחת, בלשון המעטה.

"עורכי הדין שמייצגים את התובעים חושבים שקופת חברת הביטוח היא של ההורים שלהם וכל דיכפין יטה וייקח מאות אלפי שקלים. זה מאוד אופנתי לטעון להתפרצות של פיברו'", אומר לנו עורך דין בכיר שמייצג חברות ביטוח. "אני אומר לך בוודאות: המבטחות לא מתנערות מהאחריות כך סתם, אלא במקרים בהם ברור שיש כאן ניסיון להוציא מהן כספים במרמה".

ההתבטאות שלו מכעיסה מאוד את שרון גור, יו"ר עמותת אס"ף, אגודת חולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית: "זה מופרך לחשוב שמישהו יפברק מחלה כל כך איומה בשביל לתבוע את הביטוח והרי ממילא, כאשר התובע מגיע לרופא מומחה, האחרון יכול בקלות לקבוע אם מדובר על מקרה של פיברו' או על התחזות. לדבריה "הסבל הנוראי, הפגיעה האקוטית באורח החיים, אובדן העבודה, הפגיעה במערכות היחסים הופכות את החיים של החולים לבלתי נסבלים והניסיון לייחס להם כוונת מרמה מקוממת. נתקלתי במאות מקרים של חולים ואף אחד מהם לא משקר, המחלה הזו ממשית ומשמעותית מאוד".

השאלה היא כיצד יכול מלכתחילה נפגע שמפתח תסמינים שנחשדים כפיברו' להגדיל משמעותית את הסיכויים לזכות בפיצוי גבוה בגין המחלה שהתפרצה. לדברי עו"ד וינר, בשלב הראשון וככל שמתרחקים מיום האירוע, יש להגיע לרופא המשפחה עם רשימה מפורטת ככל שניתן של התסמינים, כאבים בעיקר מפושטים, הגבלות חדשות שהתעוררו לאחר התאונה, גם המינוריות שבהן. מתפקידו להפנות את המטופל לרופאים מומחים רלוונטיים, לצורך ביצוע בדיקות מקיפות ואבחון.

בו בעת, יש לשים לב כי לא אחת, הרופאים מקלים ראש באבחנה המבדלת (רשימת אבחנות אפשריות המסבירות את הסימפטומים), ובכך עלולים שלא להפנות למומחה המתאים לאבחון פיברו' תוך שמניחים כי מדובר במחלות אחרות, מה שעלול להתברר כטעות. יש לזכור כי אין בדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה לאבחון המחלה, ובדיקות עזר לרוב שוללות מחלות ו/או דלקות בכך מאבדים זמן אבחון. בתוך כך, יש לשים לב לעייפות כרונית בעיקר עקב הפרעות שינה או ריבוי יקיצות, הפרעות בריכוז, בעיות מעיים ולפנות לראומטולוג. עוד מציין עו"ד פאנוס כי פניה לחברת הביטוח או לבית המשפט מומלץ שתיעשה בשלב בו ישנה אבחנה ו/או לכל הפחות סימנים רבים המעידים על ייתכנות פיברו', דבר המאפשר הגשת בקשה למינוי מומחה ראומטולוג.