הטנא המלא של ההייטק הישראלי

לכבוד שבועות ביקשנו מכמה מנכ"לים מובילים בחרות הייטק ישראליות לבחור מה הם שמים בטנא המלא של הענף שמחזיק את כלכלת ישראל יציבה, גם בימים קשים. מה הם בחרו לשים בסלסלה לכבוד החג?

11/05/2021

כולם מדברים על ההייטק, כולם רוצים לעבוד בהייטק, כולם משקיעים בהייטק, אבל מהם באמת החומרים שמהם עשוי הענף הזה, שהצליח להחזיק את המשק הישראלי כאחד הנפגעים הקטנים יותר של מגיפת הקורונה, בין כל כלכלות העולם? לכבוד שבועות, הבאנו ביכורים מהערוגה הפורחת ביותר במשק: ערוגת ההייטק. הנה מה שחמישה מנכ"לים בחרו לשים בסלסלה שלהם לכבוד חג השבועות:

עוד בוואלה!

עד כמה חשובה התדמית להצלחה האישית?

מערכת וואלה! בשיתוף מאיה נוטקוביץ'

ד"ר אורן שובל, מייסד ו-CTO בחברת VIA

השנה האחרונה הביאה איתה שינויים משמעותיים בעולם העבודה בהייטק, כמו גם בעולם התחבורה. לפני שנה, עבר עולם הייטק, כמעט בין לילה, לעבודה ב Remote, ויחד עם זאת הצליח לשמור על פרודוקטיביות גבוהה, צמיחה והישגים.

העבודה מרחוק אף קידמה השתלבות עובדים מהפריפריה בשוק ההיי-טק, המרוכז ברובו במרכז הארץ. כעת, כאשר העולם מתחיל להתכונן לחזרה איטית לשגרה חדשה, חברות מפתחות מודלים היברידיים של עבודה משולבת - חלק מהשבוע פיזית במשרד, וחלק מרחוק. חשוב לציין שדווקא בימים אלה, מצב הפקקים במדינה הוא חסר תקדים, ועובדים רבים מביעים חשש לחזור לעבודה במשרד בשל ההכרח לבלות שעות ארוכות על הכביש.

אנחנו ב-Via מפתחים ומיישמים פתרונות טכנולוגיים מבוססי אלגוריתמיקה ובינה מלאכותית לתחבורה ציבורית חכמה במאות ערים ברחבי העולם, ומאמינים שפתרונות אלה הם המפתח להגברת נגישות להשכלה ולתעסוקה, כמו להגברת פרודוקטיביות ופריון המשק.

בתקופה זו, בה צרכי הניידות בעולם משתנים תדיר על פי גלי תחלואה וגורמים נוספים, יש צורך אדיר בפתרונות תחבורה גמישים ויעילים, המתאימים עצמם לביקושים המשתנים ולשימושים שונים, כגון הסעות למוקדי התחסנות, הסעת בעלי מוגבלויות וחלוקת מזון. מהפכת התחבורה הציבורית החכמה נמצאת בראשיתה, וטמונות בה הזדמנויות עצומות להגברת שוויון, לשיפור מוביליות חברתית, לקידום קיימות וניהול אנרגיה יעיל.

לאור אלה, אין לי ספק כי תעשיית ההייטק הישראלית תמשיך לצמוח בשנים הבאות דווקא בעולמות התחבורה ובמציאת פתרונות ניידות איכותיים ויעילים. תחום התחבורה כיום עוד זקוק לשינויים מהותיים והתאמה לעולם החדש, הגמיש והמשתנה ופתרונות אלו יגיעו מהטכנולוגיה. השקעה והתמקדות בתחומי התחבורה בהם אתגרים משמעותיים, תביא את התעשייה להישגים חסרי תקדים והמשך התרחבות וצמיחה גם בשנים הבאות.

על ויה:
ויה מעצבת מחדש את האופן בו עולם התחבורה הציבורית נע. באמצעות הטכנולוגיה של Via, שהושקה לראשונה בניו יורק בשנת 2013, פרושה כעת ברחבי העולם, כולל באירופה, וכיום Via משתפת פעולה עם למעלה ממאה סוכנויות תחבורה ציבורית, מפעילי תחבורה פרטיים ועוד. בשנה שעברה גייסה החברה 400 מיליון דולר לפי שווי של שני מיליארד דולר בהובלת חברת האחזקות Exor.

ד"ר אורן שובל, מייסד ו-CTO בחברת VIA(צילום: יח"צ)

עמנואל בן זקן, מנכ"ל חברת הסייבר הישראלית צ'קמרקס (Checkmarx)

ההייטק הישראלי עשה חייל השנה, למרות השנה המוזרה שעברה על העולם. כמות הסטארטאפים, ההון שגוייס והערכות השווי הגיעו לרמות שיא, מה שהוכיח שתעשיית ההייטק הישראלית היא חסינה, בוגרת, וממשיכה להוות מנוע צמיחה מרכזי לכלכלת ישראל. מה שהשנה הזו לימדה אותנו בתעשיית ההייטק, ובודאי ישרת אותנו גם בהמשך, זה שחברות ומנהלים צריכים תמיד לצפות לבלתי צפוי, להיות יצירתיים, ולדעת לבצע שינויים בכל נקודת זמן. ככל שנשכיל לבסס תרבות שמציבה את העובדים והלקוחות לפני הכול, ולעודד יצירתיות, נוכל לצלוח טוב יותר כל מצב או אירוע עתידי בלתי צפוי ולצאת ממנו מחוזקים.

משמח לראות כל כך הרבה חברות ישראליות שנחשבות למובילות עולמיות בתחומן. חובה עלינו להמשיך את המומנטום הזה באמצעות פיתוח עוד טכנולוגיות ועוד חדשנות ישראלית פורצת דרך שהחברות יביאו לשוק העולמי.

צ'קמרקס גאה להיות אחד מסיפורי ההצלחה האחרונים של ההייטק הישראלי לאחר שהפכנו לחד-קרן בשיא המשבר. נמשיך לתרום את חלקנו באמצעות חדשנות מתמדת שנביא לשוק אבטחת האפליקציות הגלובלי, וגיוס מאסיבי של עובדים במגוון תפקידים בשנה הקרובה.

על מנת לתמוך ביעדים אלו, המשותפים לתעשיית ההייטק כולה, חשוב שהמדינה תעמוד בקצב המהיר של החברות הישראליות לאור הביקוש ההולך וגדל, באמצעות הכשרת עוד עובדים מיומנים, צירוף עובדים מאוכלוסיות מגוונות, ובעיקר השקעה בחינוך הדור הבא של עובדי ההייטק.

עמנואל בן זקן, מנכ"ל חברת הסייבר הישראלית צ'קמרקס (Checkmarx)(צילום: ינאי רובז'ה)

אור לנצ'נר - מנכ"ל Bright Data

ההיי-טק הישראלי ימשיך להתעצם ולהגדיל את חלקו היחסי בתוצר הלאומי, כך אני מעריך. שוק ההיי-טק שלנו ידוע מאוד בחוזקותיו הטכנולוגיות, אך חשוב שיגדל ויתפתח גם בתחומים תומכי טכנולוגיה. השאיפה היא לצמיחה גם בתפקידי היי-טק הנתפסים כפחות ישראליים: נציגי מכירות בכירים, מנהלי מוצר, תומכים טכניים ויוצרי תוכן.

בעבר הרצון היה לגייס עובדים למשרות כאלו בשווקי היעד שמעבר לים, זאת במטרה לדייק תהליכים לקהל הרלוונטי. אני מאמין שכעת מבינים היטב שבשלה השעה להעברת תפקידים כאלו לחזקתם של עובדים ישראלים. זו התפתחות מתבקשת שתסייע להמשך צמיחתה של תעשיית הטכנולוגיה המקומית ולייצורם של מקומות עבודה חדשים.

שוק העבודה הישראלי התבגר ומפתח יכולות כאלו. השנה האחרונה הוכיחו שהעובדים הישראלים מסוגלים לעשות הכל ומכל מקום ולכן אין סיבה שלא לבצע את התפקידים הללו מכאן. בחברת Bright Data אנו מיישמים את הגישה הזאת ומעסיקים את מרבית עובדינו כאן, בארץ.

לצערי, שנת הקורונה לא נוצלה טוב מספיק כדי להסב עובדים לתחומי ההיי-טק. זהו צורך אקוטי עבור התעשייה, הסובלת ממחסור חמור בכוח אדם וסייען חשוב בהקטנת האבטלה. כדי לעודד מגמה זו על המדינה להשקיע יותר בסבסוד תכניות הסבת עובדים למקצועות הטכנולוגיה. כך יתאפשר לתעשיית ההיי-טק הישראלית להמשיך לצמוח.

אור לנצ'נר מנכל bright data (לשעבר לומינטי נטוורקס)(צילום: תמרה ברלסקי)

שגיב גרינשפן, מנכ"ל Priority Software

בשנים האחרונות ואפילו בשנת נגיף הקורונה האחרונה, אנחנו רואים המשך צמיחה משמעותית של תעשיית הייטק הישראלית, כאשר עוד ועוד סטארט-אפים וטכנולוגיות חדשות מפותחות כאן בישראל.

לצד הטכנולוגיות החדשניות תוצרת כחול-לבן, אנו רואים הצלחות של חברות הייטק ישראליות בהנפקות בנאסד"ק יחד עם אקזיטים מפוארים של סטארטאפים הנמכרים לתאגידי הטכנולוגיה מהגדולים בעולם. אני מאמין שתעשיית ההייטק בישראל תמשיך בצמיחה לא רק בפרמטר של מספר חברות וטכנולוגיות.

לשמחתי הרבה, אני רואה שתעשיית ההייטק שואפת היום גבוה יותר מבעבר. אם עד לפני מספר שנים ההישג המשמעותי ביותר של סטארטאפ היה להירכש על ידי חברה בינלאומית ואולי אף להפוך להיות מרכז הפיתוח שלה, היום יותר ויותר חברות שואפות ליותר ושמות להן למטרה, ואף מצליחות, לבנות את ביתן בישראל לעשרות שנים ולהפוך להיות חברות ענק מובילות שמרכזן בישראל.

במישור היותר טכני, אני מאמין שמהפכת ה"קוד הפתוח" שהתחילה בשנים האחרונות, ללא ספק תתפוס תאוצה ואני רואה את ישראל כמובילה בתחום - גם באקדמיה וגם בחברות המסחריות. גדולות כקטנות.

ברמה האישית, הייתי מקווה לטכנולוגיה ישראלית עוזרת לפיתוח מדינות מתפתחות ועוזרת למדינות האלה ולאזרחיהן להגיע לרווחה אישית כלכלית ובטחונית אין ספק שהייטק הישראלי ממשיך לעניין את העולם, אך כדי להמשיך ולהישאר שחקנים בולטים בזירה העולמית, על המדינה לפעול בהקדם.

כיום תעשיית הייטק הישראלית נמצאת במחסור של עובדים רבים. יש להשקיע כפליים בחינוך הטכנולוגי כבר מחטיבות הביניים. ככל שנקדים את ההכנה של דור העתיד לקראת חיים מקצועיים בתחום זה, כך נוכל להגיע להישגים רבים יותר באמצעות אנשים מוכשרים ובעלי ניסיון.

שגיב גרינשפן, מנכ"ל Priority Software(צילום: אלן צ'פלסקי)

אודי מוקדי, מנכ"ל ומייסד סייברארק (CyberArk)

עתיד תעשיית הסייבר, וההייטק בכלל, בישראל ובמדינות אחרות, נשען על היכולת שלנו לגייס ולהכשיר טאלנטים חדשים בתחום.

הדרך לגידול טאלנטים עוברת דרך מערכת החינוך ולאחר מכן בצבא, שלב ייחודי מאוד לישראל, שעד היום תרם משמעותית לאקוסיסטם המקומי. על מנת להגדיל את היצע הטאלנטים, מחובתנו להמשיך ולפתח תכניות העשרה מיוחדות בתחום תכנות, מערכות מידע וכד' לתלמידי תיכון בכל הארץ, ובעיקר בפריפריה.

כמו כן, רצוי להרחיב אף יותר את מערך תכניות הלימודים, כדי להגיע לתלמידים וגם לתלמידות בגילאים צעירים יותר, בחטיבות ביניים ואפילו בביה"ס היסודי. הרחבת תוכניות אלה ויצירת סקרנות לצד מאגר גדול יותר של טאלנטים נגישים מחייבות שיתוף פעולה בין מערכת החינוך, הצבא, האקדמיה והתעשייה.

במקביל, יש להרחיב משמעותית את תוכניות ההכשרה המותאמות בקרב האוכלוסיה החרדית, ולפעול לשילוב יותר טאלנטים ערבים בתעשייה, רבים מהם בעלי הכשרה אקדמאית מתאימה. יוזמות חינוכיות לפיתוח מיומנויות לדורות העתידיים, לצד הרחבת שיתוף הפעולה בין ממשלה, צבא, תעשייה ואקדמיה הם המפתח ליצירה וטיפוח של אקו-סיסטם משגשג של תעשיית הייטק בישראל ובקהילייה הגלובלית. לאקו-סיסטם כזה תהיה השפעה ישירה ומוחשית על יכולתם של ארגונים בכל התחומים להמשיך ולחדש, כדי לספק מוצרים ושירותים טובים ובטוחים יותר, לטובת אזרחי העולם כולו.

אלמנט נוסף שאני רואה בו חשיבות גדולה לכלכלת ההייטק הישראלית, בעיקר בעידוד יזמים צעירים או חברות בתחילת הדרך, הוא עידוד הארגונים והתאגידים המקומיים לאמץ את הפתרונות המפותחים בארץ, מעין "גם אני קונה כחול לבן". כך, לדוגמה, בשנותיה הראשונות של סייברארק, אימוץ הטכנולוגיה שלנו על ידי ארגונים במגזר הפרטי בישראל סייע לנו מאוד והוביל אותנו להצלחה, עוד בטרם התחלנו בהרחבת הפעילות הגלובלית.

אודי מוקדי, מנכ"ל ומייסד סייברארק (CyberArk)(צילום: תקשורת סייברארק)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully