אחרי תקופה מתמשכת של חוסר יציבות פוליטית, היעדר ממשלה מתפקדת, פילוג ושנאה שרק הלכו והתעצמו, לעיתים גם כחלק מאידיאולוגיה של חלקים מתוך ההנהגה, הבינו הקיצוניים שזה רגע מתאים לפעולה, רגע שניתן לנצלו, וכך דחפו את השיסוי למימושו הקיצוני. תחת היעדר ממשלה במדינת ישראל בהתקפת טילים של החמאס החלו ההתפרעויות גם בערים. היעדר השליטה של המשטרה בלוד בעיקר ובערים אחרות היא חלק מתוצאת המציאות המקצינה והלא יציבה, עונש על היעדרה של ממשלה מתפקדת עקב פלונטר פוליטי מתמשך שלא מצא את הפתרון לפילוג בו וכך נראה מבחוץ כמטרה נוחה.
צריך להוקיע את השונאים והקיצוניים. צריך להענישם עונש חמור, משום שאין מקום לפשעי שנאה משני הצדדים. שנאה, כמו אלימות, לעולם לא תהיה מידתית. כל אחד מגיע ממקום אחר של מוסר ונקודת פתיחה שונה. אין מה לדבר על מידתיות כשאתה כבר עמוק בתוך הסיטואציה. כן חשוב לדבר על השנאה. יש פה אחראים למצב החמור מאוד שהגיעה אליו מדינת ישראל עמוק בתוך הרחובות. טילי חמאס היו הגפרור הסופי שנזרק לתוך המדורה שכבר הלכה והתחממה.
פשעי שנאה הם טרור שנעשה בעקבות קנאות רוח ואמונה. פשעי שנאה מטילים אימה על בני האדם רק בגלל מי שהם ובגלל מה שהם מאמינים בו. פשעי שנאה קורעים את אחדותן של קהילות. פשע שנאה בהגדרתו הוא פשע אלים שנועד לפגוע באנשים או ברכוש בגלל הגזע, האתניות המגדר הדת או מעמד אחר של קבוצת מיעוט. יש חוקרים הסבורים שהמונח "פשע שנאה" מיושן ולא מדויק, משום שמה שגורם לאנשים לפעול לא מוגבל רק לשנאה, אלא תמהיל של רגשות, החל מכעס ופחד ועד איבה והתמרמרות.
אם אנחנו מנסים להבין את המושג, ההגדרה הכי מעניינת מגיעה מאיגוד הפסיכולוגים האמריקני: "פשעי שנאה הם סוג קיצוני של דעות קדומות, המופעלות בסבירות גבוהה יותר בהקשר של שינוי פוליטי וחברתי". למצבנו אין הגדרה יותר מדויקת מזו האחרונה - זו המציאות וזו תוצאתה.
מחקרים פסיכולוגים מנסים למפות את המניעים לפשעי שנאה. ג'ק מקדוויט וג'ק לווין ממפים במחקר את הגורמים והמניעים ומצאו מי האנשים שיפעלו בפשעי שנאה.
- העבריינים ההגנתיים: התוקפים הללו רואים את עצמם כמגנים על משהו חשוב עבורם כמו הקהילה שלהם, החיים בה, דתם או ארצם. מבצעי פשעי שנאה אלו מכוונים באופן ספציפי לקרבנות מסוימים, הם לא פועלי סתם מתוך חיפוש של ריגוש. הם לא תוקפים במקרה או ללא אזהרה. הם יודעים היטב מה המטרה הברורה. על פי הנתונים, כ-25 אחוזים מכלל פשעי השנאה בארה"ב מתרחשים מהמניעים הללו. הם רואים בפעולות שלהם פעולות רציונליות שמגנות על הזהות שלהם.
- עברייני תגמול: אלו שמונעים מתוך נקמה, פשעי שנאה שמתבצעים מתוך תגובה למשהו שקרה. אם נחזור להישען על דוגמאות מארה"ב, המחקר מציין שפשעי שנאה כאלו נצפו בארצות הברית לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, כשדווחו ברחבי המעצמה הרבה מאוד פשעי שנאה כנגד ערבים ומוסלמים.
הנתונים של פשעי שנאה לא מזהירים. בארה"ב פשעי שנאה הולכים ועולים באחוזים בכל שנה מאז 2014. רק כנגד היהודים, הנתונים מ-2020 מראים עליה של 14 אחוזים. בארה"ב פשעי השנאה מופנים לא רק כלפי יהודים, אלא כלפי עוד מגזרים.
הרבה מאוד מחקרים פסיכולוגים נעשים מתוך מטרה ושאיפה למצוא את המניעים של פשעי שנאה וכנגדם את הפתרונות, שיכולים להגיע על ידי שיח מתמשך נגד דעות קדומות וסטריאוטיפים, על ידי ההבנה שאסור ללכת לעבר דה הומניזציה. מילים כמו הבנה והערכה נראות כעט כל כך רחוקות וכמעט בלתי אפשריות לנגד התמונות שראינו אמש מתוך ההריסות והפרעות. ישראל חטפה מטח טילים, שיחדול על ידי הסכם הפסקת האש במוקדם או במאוחר, לאחר שהצבא יסיים את מלאכתו להשיב הרתעה. את השנאה העמוקה שחצתה אתמול קווים בתוך הרחובות של מדינת ישראל יהיה קשה להפסיק באותה הצורה. מול טילים יש לנו את הכלים והטכנולוגיה הדרושה. מצאנו את מנגנון ההגנה כי השקענו בכך את המשאבים. מדהים שאחרי כל כך הרבה שנים, אין לנו כיפת ברזל או יירוטים לרגשות שנאה קשים.
השנאה היא הדלק של הקבוצות הקיצוניות, שהצליחו לגרור אליהן אתמול כאלה שרגע לפני כן חיו בדו קיום. מטרתן של הקבוצות הקיצוניות היא רק להקצין את השנאה. אמש חלקים מהערבים והיהודים ברחובות נשטפו בשנאה. בדיוק בשל כך מדינת ישראל צריכה הנהגה חזקה, כזו שלא תאפשר שום צורה של חדירה לא רק של טילים, אלא לא פחות חשוב מכך - של שנאה.
הכותבת היא בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה