תיק החקירה בעניינו של מיכאל בן ארי מחדד, ביתר שאת, את הסכנות הכרוכות בהשקעות שאינן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. השקעות לא מפוקחות, הן בבחינת רעל שעלול לפגוע פגיעה אנושה כלכלית, נפשית וגם פיזית בציבור שבחר להשקיע את כספו בהשקעות שעלולות להתברר כתרמיות.
לעיתים, נורות האזהרה שמתריעות מפני תרמיות פיננסיות לא רק שאינן נדלקות, אלא הן אף מסנוורות את עיני המשקיעים והם הולכים שולל אחר הצעות השקעה מפתות.
דוגמא להשקעה כזאת, כך על פי החשד, היא פרשת בן ארי. רשות ניירות ערך פתחה בחקירה פלילית נגד מיכאל בן ארי וחברת EGFE בחשד לביצוע עבירות על חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הייעוץ, חוק העונשין וחוק איסור הלבנת הון. לפי המידע הקיים בשלב זה, מדובר על תיק חקירה משמעותי, שכולל מאות משקיעים ובהיקף הונאה של מאות מיליוני שקלים.
בן ארי הוא רק דוגמה אחת לחשד להונאה בגוף שאינו מפוקח על ידי רשות ניירות ערך. פרשה דומה עסקה באמיר ברמלי והסתיימה לאחרונה לאחר שבית המשפט גזר על ברמלי עונש של 10 שנות מאסר לאחר שהורשע בהונאת 340 מיליון שקל בקרנות רוביקון וקלע. ההרשעה התייחסה להטעייה מכוונת בדרך של גיוס משקיעים שעקפה את הוראות חוק ניירות ערך, במעילה בכספים ובהטעיית משקיעים לגביי מטרות ההשקעה. כך גם זכורה לרעה הפרשייה הבינלאומית של מיידוף בהיקפים כספיים של עשרות רבות של מיליארדי דולרים.
ברמלי ועל פי החשד גם בן ארי, פעלו בשיטת הפירמידה הידועה גם כ"הונאת פונזי". בשיטה הזו, המכונה גם שיטת הפירמידה, משקיעים חדשים מממנים כל הזמן משקיעים "ותיקים" כדי לייצר מצג שאכן התשואה מגיעה בזמן. בשיטה זו מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר.
למעשה, הרווחים המוצגים להם "על הנייר", לא באמת קיימים. זאת בעוד שיוזם ההונאה נהנה מכסף זמין עד שההונאה נחשפת והמשקיעים מגלים כי לא יקבלו את הכספים שהשקיעו ולא את התשואה שהובטחה להם. רבים מלקוחותיהם של עברייני התרמיות, נהנים במשך חודשים ולעיתים אף שנים מהחזרים כמובטח. זאת כדי לגרום להם להביא חברים נוספים לתוך התרמית.
לכן, במשך שנים הם משוטים ולא יודעים על התרמית. המציאות טופחת על פניהם לאחר שלעיתים הם משקיעים עוד ועוד כספים ואפילו את יתרת חסכוניותיהם.
אלא שברמלי הוא לא היחיד וככל הנראה גם לא יהיה האחרון שינסה להונות משקיעים. לכן, הרשות מפרסמת כל העת ברשתות החברתיות ובאתר הרשות, שלל אזהרות שנועדו לזרקר למשקיע את סימני האזהרה כדי להימנע מהשקעות כאלה. לאחרונה אף עלתה הרשות עם קמפיין חדש שנועד לפקוח את עיני הציבור והקימה אתר ייעודי, בו מרוכז כל המידע הרלוונטי למשקיע.
השקעה בניירות ערך בשוק ההון הציבורי מאפשרת לציבור אפיק השקעה וחיסכון. חשוב לזכור כי בכל השקעה, גם זו שמפוקחת על ידי רשות ניירות ערך, כרוכים סיכונים הנובעים מהתנודתיות הקיימת בשווקים. לכן, לפני הכל, צריך להיזהר מפני הסכנות של השקעות אימפולסיביות ולא מבוססות.
אל תתפתו להמלצות של חברים או לתשואה מובטחת. אם אתם מעוניינים להשקיע ובטח אם אתם "חדשים בתחום" כדאי להיעזר במומחים ובגופים המפוקחים אשר קיבלו רישיון על ידי רשות ניירות ערך, כמו מנהלי תיקים, משווקי השקעות ויועצי השקעות בבנקים ובתי השקעות.
הבטחות קוסמות שעלולות להתברר כתרמית
חשוב להבין כי הבטחות קוסמות ומפתות שכוללות בין השאר מתן ריביות גבוהות, עלולות להיות תרמית מסוכנת ורעילה. לכן, לפני כל השקעה חייבים לבצע בדיקות מקדימות. אחת הבדיקות הראשונות שיש לעשות בטרם השקעה, היא לברר האם מדובר בגוף המפוקח באמצעות בדיקה פשוטה באתר רשות ניירות ערך. אם קיים פיקוח, הרי שמדובר בגוף שפועל לפי הסטנדרטים שנקבעו בחוק ולכן הסיכון בהשקעה בו נמוך משמעותית מאשר בגופים שאינם מפוקחים.
בשנים האחרונות נקטה הרשות בפעולות רבות להתמודדות עם התופעה של השקעות לא מפוקחות: אזהרות לציבור, הליכי אכיפה פליליים, הליכי אכיפה מנהליים, הליכים אזרחיים בבתי המשפט, בדיקות וביקורות רבות, תיקונים של החוק ופרסום עמדות סגל.
כל זאת כחלק מתפקידה העיקרי של הרשות לשמירה על עניינם של ציבור המשקיעים ועל כלל הציבור. לרשות יש גם מוקד הקו החם, באמצעותו כל משקיע יכול לדווח במידה והוא מזהה את נורות האזהרה המלמדות כי מדובר בשיטת גיוס שעלולה להוות הונאה פיננסית.
מהן נורות האזהרה העיקריות שצריך לשים לב אליהן?
אם ההשקעה נשמעת כמו הזדמנות חלומית, היא עלולה להפוך להרפתקה פיננסית מסוכנת. כך למשל אם קיים קושי לברר מידע על פעילות החברה או פרטים על תנאי ההשקעה - בעניין זה היו מקרים בהם הוצגו באופן לא נכון משך זמן ההשקעה, האפשרות למשוך חזרה כספים במהלך תקופת ההשקעה, וכן עמלות מרובות וגבוהות הכרוכות בהשקעה שהקטינו את הסכומים להם זכאים המשקיעים.
הבטחות לרווחים גבוהים ללא סיכון או בסיכון נמוך - כל השקעה כרוכה בסיכון מסוים. לכן, חברה המצהירה כי בהשקעה המוצעת על ידה אין סיכון כלל או כי הסיכון נמוך מאד, אך מאידך ההשקעה צפויה להניב רווחים גבוהים, משקפת מצב דברים שאינו סביר כלכלית. באופן כללי, יש יחס ישר בין הסיכון והתשואה בהשקעה. ככל שהתשואה גבוהה יותר, כך גם הסיכון גבוה יותר.
כך, גם לגביי חברות או גורמים שאינם רשומים בישראל (ואין פה משום אמירה שמכתימה חברות שאינן ישראליות) - חשוב לבדוק אם החברה המבצעת את הפעילות רשומה בישראל. פעמים רבות חברות לא מפוקחות אינן רשומות בישראל אלא במדינות זרות בעולם. רישום במקומות אלה צפוי להחמיר את מצבו של המשקיע כאשר תתעורר בעיה.
השקעות שעלולות להתגלות כתרמית מאופיינות בדרך כלל גם במדיניות שיווק אגרסיבית והפעלת לחצים פסיכולוגיים מצד אנשי המכירות. לפעמים הן מלוות בהשקות ראוותניות ונוצצות שאמורות למשוך משקיעים, פניות שמתבצעות ברשתות החברתיות, בוואטסאפ או בטלגרם. לעיתים שיטות השיווק כוללות תגמול כספי עבור גיוס משקיעים חדשים, שיווק שמאפיין שיטת פירמידה. מומלץ להימנע ממצבי לחץ לביצוע השקעה במהירות, לאפשר זמן למחשבה ולקבלת ייעוץ מקצועי לפני העברת כספים או חתימה על מסמכים כלשהם.
מסירת פרטים בעל פה, אי מסירת פרטים כלל- השקעות כאלה גם נוטות שלא לספק תשובות לשאלות, או התעלמות משאלות מהותיות שמגיעות ממשקיעים שמעוניינים לחקור לעומק לפני השקעה שכוללת סכום גבוה. סימני אזהרה נוספים הם כאשר אנשי המכירות לא מוסרים פרטי קשר וכתובת רשמית של משרדי החברה או דורשים לקבל סיסמאות והרשאות לחשבון המשקיע.
אם קיים קושי בנוגע לגילוי על הסיכונים הכרוכים בהשקעה - לדוגמא, סיכונים הכרוכים בשינויי שער מטבע שעלולים לשנות את תוצאות ההשקעה מהקצה אל הקצה. או לדוגמא, סיכונים הכרוכים באי יכולת לאכוף זכויות משפטיות של החברה או המשקיעים בקשר עם השקעה הנעשית בחו"ל, שיובילו לכך שהמשקיעים יימצאו מול שוקת שבורה במקרה בו תתעורר בעיה.
אם הגוף מגלה בעיות בנוגע להתנהלות תפעולית וכספית - לדוגמא, חברה שגייסה ממשקיעים כספים להשקעה בפרויקט מסוים, אך לא ניהלה את הכספים בחשבון בנק ייעודי נפרד, אלא "ערבבה" אותם עם כספים של פרויקטים אחרים והשתמשה בהם לצורך פרויקטים אחרים.
העדר אסמכתאות בכתב - העדר מסמכים רשמיים, או מסמכים שנראה כי נוסחו ברשלנות ובחוסר מקצועיות וכוללים טעויות כתיב וכדומה, מצביעים גם הם על כך שמדובר בגורם לא מקצועי.
מוזמנים להרחיב בנושא, במדריך לגלקסיה להשקעות לא מפוקחות:
https://www.isa.gov.il/Financial%20Information/Documents/MADRIH.pdf
הכותב, עו"ד עודד שפירר, הוא מנכ"ל רשות ניירות ערך