נפגעתי בתאונת דרכים - מהן זכויותיי וכיצד עלי לפעול?

תאונות הדרכים הפכו ל"מכת מדינה" ולחלק בלתי נפרד מחיינו. מדי שנה נפגעים בגופם נהגים, נוסעים, הולכי רגל, רוכבי אופניים ורוכבי כלים חשמליים שונים. הפגיעות בתאונות הדרכים מגוונות. מרבית הפגיעות, מן הסתם, הן פגיעות אורטופדיות, אך במקרים רבים קיימות פגיעות נוספות במגוון תחומי רפואה ולעיתים נזקי התאונות עלולים לצוץ גם לאחר שנים ארוכות.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים מסדיר את זכאותם של נפגעים לפיצוי בגין נזקי הגוף אך קיימת חשיבות רבה לדרך ההתנהלות של הנפגע כבר משלב התאונה עצמה.

בהתאם לחוק, אין משמעות לזהות האשם בתאונה, הנהג והנוסעים ברכב יתבעו את חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נסעו בביטוח חובה. כאשר הנפגע הינו הולך רגל, רוכב אופניים או משתמש בכלים חשמליים שונים, תביעתו תוגש כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע. במצבים חריגים, בהם הרכב המעורב חסר ביטוח חובה, זכאים הנוסעים והולכי הרגל שנפגעו לפיצוי מ"קרנית" שהינה קרן ממשלתית אשר הוקמה בדיוק למטרה זו - פיצוי נפגעים מפגיעת רכב חסר ביטוח.

לאחר הפגיעה (כמובן בהתאם ליכולתו הגופנית של הנפגע) יש לתעד את פרטי הרכבים המעורבים, פרטי הביטוח, לרשום את פרטי המעורבים, לצלם בשטח ולשמור הקלטות או תכתובות SMS עם המעורבים. כדאי לשמור את דו"חות השמאים, קבלות הגרירה או התיקון וכל מסמך אחר. בתאונות של פגע וברח קיימת חשיבות יתירה להתנהלות ב"זמן אמת", לדיווח למשטרה ולמד"א. כדאי לנסות ולאתר מצלמות אבטחה בסביבה ולאסוף ראיות רבות ככל האפשר להוכחת עצם הפגיעה בתאונה. הזכאות לפיצוי מקרנית תלויה בהוכחת הפגיעה בתאונה וגם בהוכחת הפעולות שנעשו לאחריה, בניסיון לאתר את פרטי הרכב הפוגע.

הפיצוי ניתן בגין נזק גוף. לכן, ישנה משמעות למועד הפנייה לטיפול, לדיווח ולתיעוד התלונות. כדאי להיבדק בסמוך לתאונה אך לעיתים הכאבים והנזקים עלולים לצוץ ימים ושבועות לאחר התאונה. בכל מקרה, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי, לדווח אודות הפגיעה ולוודא כי המידע והתלונות מתועדים כראוי ברשומה הרפואית.

כאשר אדם נפגע תוך כדי עבודה, בדרכו לעבודה או בחזרה ממנה, הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי כנפגע תאונת עבודה. במקרים אלו, יש לדווח על היות התאונה תאונת עבודה ובמקביל לפנות למעסיק (שכיר) או לדווח עצמאית (עצמאים) על הפגיעה בתאונה באמצעות טופס מיוחד. התיעוד הרפואי לנפגע בעבודה הינו תיעוד ייחודי ("תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה") אשר בהמשך יוצג למוסד לביטוח לאומי. הנפגע בתאונת עבודה זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי בגין ימי המחלה ובהמשך יוכל להיבדק על ידי הוועדות הרפואיות לצורך קביעת אחוזי הנכות.

מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין ולו מהסיבה שבמקרים רבים נזקי התאונה מתגבשים חודשים ואף שנים לאחר התאונה, התנהלות לא זהירה ושקולה עלולה לפגוע ביכולת הנפגע לקבל פיצוי על מלוא נזקיו. בתאונות בהן הנסיבות אינן ברורות או שקיימת חוסר בהירות בדבר היות התאונה תאונת עבודה לפי הגדרות החוק, מומלץ לפנות לעו"ד בהקדם האפשרי, שכן טעויות ברישום או בתיאור הנסיבות עלולות לפגוע בנפגע בהמשך.

ככלל, אין משמעות לעוצמת התאונה, הפיצוי משולם עבור נזק הגוף והשלכותיו, בהתאם לראשי נזק שונים. לאחר התגבשות נזקי התאונה על הנפגע לפעול להערכת נכותו הרפואית באמצעות מינוי מומחים בבית המשפט או באמצעות פניה למוסד לביטוח לאומי ובדיקה בוועדה הרפואית. לכל אחד מההליכים הללו יתרונות וחסרונות, וההחלטה בדבר ההליך המתאים הינה החלטה משמעותית שיש לקבל בהתאם למצבו של הנפגע ולאסטרטגיה המשפטית בתיק.

הנכות שנקבעת מהווה ראיה משמעותית להערכת הנזק, אך קיימת משמעות גם לנסיבות חייו של הנפגע, לאופי עיסוקו, לגילו, ליכולתו לחזור לעבודתו או לשנות מקצוע, לשאלה האם נגרמו לו הפסדי שכר ועוד.

הפיצוי שניתן לנפגעים כולל מגוון רחב של "ראשי נזק": הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדים בתקופת הפנסיה ואובדן זכויות סוציאליות, החזר בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, פיצוי בגין עזרת צד ג', הוצאות נסיעה, פגיעה ביכולת הניידות, הוצאות התאמת מגורים ועוד. אין המדובר ב"רשימה סגורה" וככל שיוכח כי מקורו של הנזק הכספי בנזק הגוף שנגרם בתאונה, הרי שעל המבטח לפצות את הנפגע. לצד אותם נזקים ממוניים זכאים הנפגעים גם לפיצויים בגין עוגמת נפש, כאב וסבל. בתאונות דרכים קטלניות זכאים היורשים או התלויים במנוח לפיצויים על פי רשימה דומה של ראשי נזק.

חשוב לדעת, שהחוק מאפשר לחברת הביטוח לאסוף את מלוא המידע הרפואי אודות הנפגע ולהציגו בבית המשפט. ההיסטוריה הרפואית של הנפגע, פגיעות קודמות או מאוחרות לתאונה שאינן קשורות אליה, עשויות לשמש את חברת הביטוח גם במסגרת ניהול המשפט. חברת הביטוח תנסה תמיד להוכיח כי מקור הבעיות הרפואיות אינו בתאונה.

הכותב הוא מומחה לתביעות נזיקין וביטוח