וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם מותר לפטר עובד בגלל שביתה?

עו"ד ערן שוהם

עודכן לאחרונה: 20.5.2021 / 8:45

האם זכותו של עובד לשבות ספונטנית במחאה מבלי להסתכן בפיטורים? האם ניתן להכריחו לצאת לחופשה כפויה? ומה קורה אם הוא לא יכול להגיע לעבודה בגלל המצב הבטחוני? עו"ד ערן שוהם מסביר

רבים מהאוכלוסיה הערבית לא התייצבו לעבודה מאז החל המבצע האחרון בעזה, בין אם מחשש לשלומם ובין אם מתוך הזדהות עם העם הפלסטיני. יש לציין ש"שביתה" זו איננה חוקית והיא מנוגדת לדין. מדובר בשביתה פוליטית לכל דבר ועניין - שביתה שאין לה קשר לתנאי העבודה ויחסי העבודה. עובד שלא התייצב לעבודתו מבלי שקיבל לכך אישור ממעסיקו, ביצע למעשה עבירת משמעת ועלול להיות נתון לצעדי משמעת מצד המעסיק. כמובן שעל המעסיק לקיים כל הליך, בין אם הליך משמעתי או הליך שימוע, על פי הוראות הדין, ולאפשר לעובד להשמיע את טענותיו בטרם קבלת החלטה סופית בעניין.

עולה גם השאלה בעת הזו, האם מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה כפויה. התשובה היא כן, וזאת ככל שצבורה לעובד מכסת חופשה ובתנאים הקבועים בחוק. בהתאם לחוק חופשה שנתית, על חופשה בת 7 ימים או יותר על המעסיק להודיע לעובד לפחות שבועיים מראש. על חופשה קצרה משבעה ימים על המעסיק להודיע זמן סביר מראש (זמן מקובל הוא 48 שעות מראש לכל הפחות). מעסיק שעקב המצב הביטחוני מחליט שלא להפעיל את עסקו, בהחלט יכול להוציא את העובד לחופשה בהתאם לכללים האמורים. ימי החופשה ינוכו ממכסת החופשה של העובד וישולמו לו דמי חופשה (שכר רגיל). עובדים שלא צבורה להם מכסת ימי חופשה, הרי שימי החופשה הכפויה יהיו על חשבון המעסיק ( אלא אם הוסכם בין הצדדים שהעובד ייכנס ליתרת חופשה שלילית).

בסרטון: שביתה במגזר הערבי ביום שלישי

בווידאו: שביתה במגזר הערבי במחאה על המהומות בשייח ג'ראח ובערים המעורבות/צילום: רויטרס, עריכה: אביעד בללי

לגבי עובדים המועסקים במשמרות, ככל שמדובר במשמרות קבועות, המעסיק לא רשאי לקצץ להם באופן חד צדדי את שעות המשמרת. אם המעסיק יוזם קיצוץ כזה בשל המצב הביטחוני, העובד רשאי לסרב לקיצוץ, אולם במקרה כזה של אי הסכמה על תנאי העבודה המעסיק רשאי לשקול את המשך העסקתו של העובד.

לעומת זאת, אם המשמרות של העובד אינן בהיקפים קבועים ומשתנות מעת לעת בהתאם לצרכי העבודה, קיצוץ זמני בהיקף המשמרות בשל המצב הביטחוני, לא ייחשב כשינוי בתנאי העבודה, ואינו מחייב את הסכמת העובד.

עובדים לא יכולים להחליט על דעת עצמם אם להגיע לעבודה או לא בשל הפחד מההפגזות, אם לא ניתנה הוראה על ידי פיקוד העורף להישאר בבית. אם היעדרות העובד הינה בשל חשש אישי שלו, שלא נבע מהנחיות פיקוד העורף, היעדרותו עלולה להיחשב כעבירת משמעת, ובמקרים קיצוניים אף להוביל לפיטורים.

מאידך, הוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אוסרות על המעסיק לפטר עובד שנעדר מהעבודה כיוון שנמנע ממנו להגיע לאור הנחיות שהוצאו בשל המצב המיוחד בעורף. כך גם אסור למעסיק לפטר עובד שלא הגיע לעבודה עקב סגירת מוסד החינוך של ילדו שגילו נמוך מ-14 (ההגנה ניתנת לאחד ההורים בלבד), אלא אם היה במקום העבודה סידור נאות להשגחה על הילד. לעומת זאת.

לגבי עובד בחופשה שגויס למילואים עקב המצב, בצו 8, הרי שבהתאם לחוק חופשה שנתית, ימי מילואים אינם באים על חשבון החופשה השנתית לה זכאי העובד.

עו"ד ערן שוהם הוא שותף במשרד רובין שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully