היום יותר מתמיד: גיוון כח האדם הוא המפתח להצלחת הארגון

תעשיית ההייטק בארץ נמצאת בתנופה גדולה: משקיעים מחפשים הזדמנויות, ותנופת גיוסי כח-האדם מגיעה לשיאים חדשים. לרגל יום הגיוון הבינלאומי החל מחר - ובעיקר על רקע אירועי הימים האחרונים, חשוב לזכור: גיוון כח האדם הוא נשמת אפו של ארגון הייטק מצליח

מאת: נטלי קרמר וגיא שמש, מובילי קבוצת הגיוון של IATI

הדו"ח האחרון של רשות החדשנות, מצביע על 13,000 משרות פתוחות שחברות ההייטק לא הצליחו לאייש בשנת 2020. היום המספר גדול בהרבה.

החזון מתגשם לנגד עיננו מזה זמן. נשות-פיתוח חרדיות עובדות בחברות רבות. הן מתמידות בתפקיד לאורך שנים (יותר מהממוצע הכללי) ולמרות כל הדעות הקדומות, הן נמנות עם צמרת המפתחים בחברות אלה.

במרכזי פיתוח אחרים, ערבים משתלבים בהצלחה במשימות פיתוח, ומלבנים פתרונות עם עובדים אחרים ליד מכונת הקפה. לא קל לבנות קבוצות מגוונות, אבל בסוף התהליך נוצרים צוותים מוכשרים, המונעים על ידי רצון חזק להצליח ולתרום להצלחת החברה. וזו רק תחילת הדרך, כי ההייטק ברובו הוא עדיין מועדון הסגור בפני חלקים משמעותיים באוכלוסייה. אפילו נשים, המהוות 51% מהאוכלוסייה, נמצאות בייצוג חסר בענף.

עוד בוואלה!

איזה מוצרים שנחטפים באמאזון מגיעים סופסוף לישראל?

לכתבה המלאה
נטלי קרמר- מובילה את קבוצת הגיוון IATI (צילום: יחסי ציבור)

חברות מגוונות מצליחות יותר

מחקרים מראים שיש תועלת עסקית של ממש בגיוון כח האדם בחברות. חברות מגוונות מצליחות יותר מחברות הומוגניות (שֵם נקי לחברות עם דומיננטיות גברית לבנה), עובדיהן מגלים מחויבות גבוהה יותר לחברה, וגם החדשנות בהן פורחת על רקע מגוון התרבויות והגישות.

מחקרים מציינים בנוסף, שכּח אדם מגוון בחברה משקף את קהל הלקוחות המגוון שלה. מתוך כך, החברה מחזקת את הבנת השוק שלה ומיטיבה להכיר את הצרכים של לקוחותיה.

יש חברות המתמודדות עם המחסור בכח אדם מיומן באמצעות פניה למיקור-חוץ והעברת עבודות פיתוח תוכנה לחברות במזרח אירופה. זהו לכאורה פתרון מהיר וזול, אבל כבר נשמעים סיפורים על שוק שחור של פרויקטים, העוברים מיד ליד, כך שהמזמין לא יודע בדיוק מי המפתחים ומה בדיוק נכנס לקוד שהם סיפקו. עדיף ללא שיעור פתרון בו החברה מכירה את המפתחים/ות, מדברת בשפתם, ובונה איתם/ן מערכת יחסים מתמשכת, המאפשרת ביקורת על מבנה התוכנה ואיכותה. בסופו של דבר, זה טוב לחברות ולעובדים המקומיים, ומקרין על כלכלת המדינה כולה, על מצב הפערים במשק ועל חוסנה החברתי.

איך להתגבר על הקשיים

שני קשיים משמעותיים עומדים בדרך לשילוב עובדים ממגזרים בתת-ייצוג בהייטק הישראלי:

הראשון הוא חוסר היכולת של התעשייה לקלוט כמות משמעותית של עובדים ועובדות חסרי-ניסיון, כאלה המכונים ג'וניורים. בוגרי התוכניות המושקעות של הממשלה, רשות החדשנות ושל עמותות רבות וטובות, מגיעים לשוק העבודה חסרי ניסיון משמעותי. הם לא פיתחו פרויקטים אמיתיים, עבור לקוחות תובעניים ובסביבה טכנולוגית מאתגרת. חברת הייטק הקולטת עובדים כאלה, נדרשת להקצות עובדים מיומנים למשימות הנחייה והדרכה של העובדים החדשים, תוך התפשרות על לוחות זמנים ומשימות אחרות.

חשוב שחברות פיתוח נוספות, שנמצאות היום בתנופת גיוס, יתמודדו עם האתגר הזה. זו השקעה המשתלמת עבורן לטווח רחוק. עם זאת, גם הממשלה צריכה לעשות יותר.

גיא שמש, מוביל את קבוצת הגיוון IATI (צילום: יחסי ציבור)

לפתוח דלת לעולם ההייטק

הממשלה היא הגוף המממן הגדול ביותר של הכשרות עובדים במגזר הציבורי.

בשנה שעברה השקיעה הממשלה מעל ל-140 מיליון שקלים בתוכניות הכשרה, אולם היא צריכה לדרוש וגם לקיים. לא די להתמקד בהכשרת העובדים והכנתם לראיונות עבודה. יש למצוא דרך לצייד אותם בניסיון מעשי בתחום.

במגזר הציבורי מתנהלת פעילות מחקר ופיתוח בהיקפים של מיליארדי שקלים. הממשלה יכולה להגדיל את מחויבותה לגיוון ולחייב את ספקי התוכנה שלה להעסיק בוגרי תכניות העשרה בהיקפים גדולי, זאת, כתנאי במכרזי התוכנה שהיא מפרסמת.

אתרי אינטרנט, מערכות תקשורת ממסדיות, מערכות ניהול משרדיות, כל אלה הזדמנויות עבודה והתנסות עבור ג'וניורים, הזקוקים לניסיון משמעותי שיפתח בפניהם את הדלת לעולם ההייטק.

הקפדה על מועמדים מרקע שונה

הקושי השני מונח לפתחן של חברות ההייטק עצמן. הן צריכות להשתדל יותר. אם בעבר חשבנו שדי בלב ודלת פתוחים לקראת מועמדים מאוכלוסיות לא מיוצגות, היום ברור שנדרש מאיתנו יותר. עלינו לחפש ולייצר באופן פעיל את ההזדמנויות לגיוס מעודד גיוון, ולהכשיר את המנהלים להכיל כח אדם מרקעים שונים.

שיטת הגיוס חבר-מביא-חבר אינה מרחיבה את ציבור המועמדים למשרות הפתוחות, אלא מחפשת אותם שוב ושוב באותם המקומות: שערי האוניברסיטאות, הפייסבוק של יוצאי 8200 והחברים לכדורגל ביום ששי.

ערבים ישראלים, חרדיות וחרדים, חברי וחברות הקהילה האתיופית, בוגרי תוכניות הכשרה ואנשים עם מוגבלויות, כולם נמצאים מחוץ למאגר המועמדים, והמאגר אינו גדל.

צריך לבקש מועמדים מהעמותות המתאימות, ללמוד לראיין מועמדים שבאים מרקע שונה, ולזהות את הטיות לב האנושיות שלנו הפוגעות בהערכה הוגנת של המועמדים.

תגמול לחברות שיבחרו בגיוון

להשלמת התהליך, על הממשלה להידרש לתהליך השמת העובדים על ידי חברות ההשמה המובילות, שמהוות היום את ערוץ הגיוס העיקרי עבור החברות. חברות השמה אלה אינן מתמחות באוכלוסיות מסוימות, ואינן משקיעות היום מאמץ מיוחד בשילוב מועמדים מרקע שונה או בתת-יצוג.

יש לתגמל חברות השמה שיבחרו להשקיע בקהילות אלה, לאתר מועמדים מתאימים, להכין אותם לראיונות ולהציג אותן בפני הלקוחות.

אנחנו באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) שמנו לעצמו כמטרה לקדם את הגיוון וההכלה בתעשייה. בקבוצת העבודה של האיגוד המתרכזת בנושא הגיוון והכלה אנו פועלים בכל הגזרות האלה בתקווה להפוך את יום הגיוון הבינלאומי ליותר מציון יפה בלוח השנה.

גיוון כח האדם, מפתח לחיזוק התעשייה

אנו קוראים לממשלה ולחברות הפיתוח לנצל את תנופת הגיוס הנוכחית כדי לשפר את המצב ולהביא לגידול משמעותי בנוכחות הקהילות שבתת-יצוג בהייטק.

גיוון כח האדם הטכנולוגי בישראל הוא הכרחי לחיזוק התעשייה וגם לכולנו כאזרחים. עד שהתהליך יצבור תאוצה ונפח, ההצלחות היפות הנראות היום יהיו רק רמז למציאות שיכלה להיות טובה יותר עבור כולם.

הכותבים: נטלי קרמר היא סגנית נשיא עולמית ב-AT&T ומנהלת מרכז הפיתוח בישראל.
גיא שמש, סגן נשיא עולמי ב-NOKIA ומנהל מרכז הפיתוח שלה בישראל.
שניהם מובילים את קבוצת הגיוון של IATI.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully