עולם הרחפנים מהווה איום אמיתי וגובר למדינות ולבודדים, כאשר מדינות אויב או ארגוני פשע משתמשות בהם לרוב למטרות זדוניות, פעולות טרור, איסוף מידע ותקיפה של נכסים קריטיים, לצד ניהול מעקבים או פגיעה בחיי אדם.
רק השבוע, במסגרת סבב הלחימה האחרון, דווח על פעילי חמאס ששיגרו רחפן חמוש אל עבר שטח ישראל ועל מל"ט שהתקרב לגבול המדינה באזור עמק המעיינות. בשני המקרים כלי הטייס הופלו על ידי כוחות צה"ל. במקרה אחר צה"ל הפיל רחפן של חיזבאללה בגבול לבנון.
גם ארגוני פשע עושים שימוש בכלי הטייס כולל הברחת חומרים אסורים לבתי כלא. בפברואר 2021 אף דווח על כנופיית פורצים שפרצה גדר בסיס צבאי באמצעות שימוש ברחפנים במטרה לאסוף מודיעין על מה שקורה בבסיס ועל דרכי פריצה והימלטות ממנו.
האיומים הגוברים בתחום לא קורים רק בישראל, אלא שמדובר על איום חוצה גבולות, שנוגע בכל מדינה. למרות כל המחדלים והאיומים הגוברים, דו"ח מבקר המדינה שפורסם באפריל האחרון, מתריע כי ישראל לא ערוכה להתמודדות עם איום הרחפנים.
כדי להתמודד עם איומים הללו, בישראל ובעולם, חברות ישראליות נמצאות בחוד החנית ומפתחות טכנולוגיות וכלים במטרה להתגונן מפני התקפות או הפרעות של רחפנים.
חברת SKYLOCK הישראלית מקבוצת אבנון פיתחה פתרונות ייחודיים, אשר ביכולתם להתמודד עם האיומים החדשים והסכנות המתגברות. הטכנולוגיות שפיתחה נמצאות ופועלת בגופים אזרחיים וממשלתיים במדינות שונות, בין היתר במזרח אסיה, אירופה, אפריקה ודרום אמריקה. החברה מספקת כיפת הגנה אבסולוטית מאיום על ידי רחפן בודד ועד לאיום מקיף מצד להקות רחפנים.
הטכנולוגיה הייחודית של החברה מייצרת רב שכבתיות של הגנה אסטרטגית ומאפשרת התמודדות עם כל סוגי האיומים, לאתר את הרחפנים המאיימים, להעביר את המידע ברמת דיוק גבוהה ביותר ובזמן אמת, לספק את הנתונים למפעיל ולמנהלי הביטחון, ובהתאם לשבש את הקשר של הרחפן עם המפעיל שלו.
איציק הובר, בכיר בחיל האוויר לשעבר ומנכ"ל סקיילוק מקבוצת אבנון, מספר כי טכנולגיית הרחפנים מתקדמת ומתפתחת בצעדי ענק וכי איום הרחפנים מתפשט לכל סקטור אפשרי- החל משימוש בהיבטים אזרחיים ומסחריים, דרך הברחות לבתי כלא ואיומים על מוסדות צבאיים, ומעברי גבול ועד לסיכון חייהם של אישים בכירים ועל כן חייבים להיערך בהתאם.
"על מנת לזהות רחפן או מל"ט חשוד עלינו להשתמש באחד או יותר מאמצעי הזיהוי הכוללים מכ"מ, זיהוי פסיבי על פי תדר רדיו בין המל"ט למפעיל ואמצעים אופטיים הפעילים ביום ובלילה. הקביעה האם המל"ט חשוד ודורש טיפול היא בהתאם לנתוני מערכות הזיהוי כפי שהתקבלו במערכת השליטה והבקרה של המפעיל. הזיהוי האופטי מאפשר זיהוי ודאי של המערכת ושיבוש פעילות הרחפן יכול שיעשה על ידי שיבוש תדרי השליטה בכלי, שיבוש אמצעי הנווט (GPS) ועד להפלתו באמצעות נשק או תקיפה של רחפן תוקף".
הובר מסביר כי הפיתוחים הקיימים כיום כוללים מערכות משולבות של אמצעי גילוי, זיהוי, הפללה וטיפול שכולם יחד בטווחים רחוקים שמאפשרים זמן למפעיל לקבל החלטה על סוג האיום ואופן הטיפול בו. אמצעים אופטיים מתקדמים מאפשרים מעקב קבוע אחרי האיום עד לניטרולו. בנוסף, יכולות השיבוש ויכולות הההפלה הפיזית על ידי רחפן תוקף, מאפשרות טיפול יעיל ללא נזק סביבתי או פיצוץ.
רחפנים מסוגים שונים יכולים לטוס מדקות בודדות ועד שעות, ולשאת מטען בגדלים שונים, הכל בתלות בגודל הרחפן ויכולות הנשיאה שלו. הם טסים במהירות סביב 100 קמ"ש בגבהים יחסית נמוכים ועל כן נדרשות אפשריות הגנה רחבות.
"אפשרויות ההגנה היום כוללות הגנה נרחבת על אתרים וגבולות, הגנה ניידת ונייחת, הגנה הן לרמה של הפרט והיחידה והם לרמות של אתרים אסטרגיים ולכן יש צורך במגוון פתרונות שיאפשרו יכולת הגנה לכל אזור בהתאם לאופי האיום, המגבלות והרגולציה ורמת הביטחון הנדרשת", מסביר הובר.
שוק הרחפנים וההתקדמות הטכנולוגית היא מהירה מאוד ואין ספק כי בקרוב נראה ריבוי כלי טיס בלתי מאויישים במרחבים של ישראל במשימות אזרחיות, שיטור, פיקוח וגם צבאיות ועוינות.
"בכל אלו יידרש לטפל באמצעות מערכות שיאפשרו ניצול מיטבי של היתרונות תוך הגנה מהנזקים", מסכם הובר, "זו תהיה הפעם הראשונה למעשה שחיל האוויר יצטרך להתמודד עם תווך אווירי שבו הוא לא שולט, יש לו מגוון שימושים אזרחיים וסף הכניסה אליי מאוד נמוך. אתגר מאוד משמעותי במדינה קטנה. בנוסף, יהיה שינו באיום ובנוסף לטילים ורקטות נראה פה יותר ויותר רחפנים, שיותר קל לעשות איתם נזק משמעותי ותודעתי.