מדו"ח שירות התעסוקה שחלקו הראשון מתפרסם היום,עולה כי מספר דורשי העבודה תובעי האבטלה, עמד בחודש אפריל על 490,855, וירד בהשוואה לחודש מרץ, בכ- 14.4%. מדובר בהמשך מגמה שהחלה מאז היציאה מהסגר השלישי בחודש מרץ 2021.
גם מספרם המצטבר של כלל דורשי העבודה, ירד ב 13.6%, לגבי נתון זה, יש לציין כי עיקר הירידה נרשמה בקרב דורשי עבודה ששהו בחל"ת.
עיקר הירידה באבטלה, בקרב השוהים בחל"ת
מספר דורשי העבודה שנרשם הוא הנמוך ביותר מאז הסגר השני. שיפור משמעותי נרשם גם במספר דורשי העבודה ביחס לכל משרה פנויה: בחודש אפריל נרשם הנתון הטוב ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה, כאשר על כל משרה פנויה מתמודדים 4.9 דורשי עבודה, אולם, בניכוי השוהים בחל"ת הרי שהנתון טוב בהרבה ועומד על 1.9 כמעט כמו הנתונים שנהגו קודם לפרוץ המשבר.
עיקר הירידה נרשמה בקרב דורשי העבודה השוהים בחל"ת: בעוד מספר דו"ע השוהים בחל"ת ירד ב 43% בין סוף פברואר לסוף אפריל, מספר דו"ע שאינם בחל"ת ונותרו ללא מעסיק בקצה ירד ב-6% בלבד באותו פרק זמן.
מחל"ת לפיטורים
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "רוב החוזרים למעגל העבודה שהו בחל"ת, אולם יש לשים לב כי נשארו רבים שחושבים שהם בחופשה ללא תשלום, אך אינם יודעים עדיין כי למעשה הפכו למפוטרים".
"אנו ממוקדים בסיוע לאוכלוסיות שישארו ללא עבודה גם לאחר יוני 2021, עם סיום רשת הביטחון האוטומטית. שירות התעסוקה מפעיל את מלוא התכניות שברשותו, מקיים אלפי השמות בכל חודש, עורך מאות סדנאות, ייעוצים, אימונים, הכשרות וירידי תעסוקה. רק בשבוע האחרון ביצע בשיתוף ההסתדרות יריד וירטואלי ענק במסגרתו נהנו עשרות אלפי דו"ע מסדנאות, הרצאות ולייב צ'אט עם עובדי שירות התעסוקה", הוסיף גראור.
בעלי כישורים נמוכים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה
מגמת הירידה באה לידי ביטוי גם בהתייחס לכלל דורשי העבודה בחודש מרץ, שמספרם ירד מ- 739,235 ל- 638,650, כאשר בהשוואה בין כלל דורשי העבודה שהיו רשומים בתחילת אפריל לסופו נרשמה ירידה של 5%, מ-612,177 שהיו רשומים כדו"ע בתחילת החודש ל-580,464 בסופו.
בחודש אפריל מספר דורשי העבודה, תובעי הבטחת ההכנסה ירד ב- 5% בהשוואה למספר שנרשם בחודש מרץ, למעשה הנתון הנמוך ביותר מאז הכניסה לסגר השני בספטמבר 2020.
בשירות התעסוקה מודאגים מהנתון וטוענים כי מראה שוב כיצד בעלי כישורי העבודה הנמוכים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה בהשוואה לבעלי כישורים גבוהים יותר.
"מעבר לכך", מזהירים בשירות התעסוקה, "אל לנו להתבשם מהירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה. ביולי 2021, עם תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה, רבים עלולים להתקשות לשוב למעגל העבודה וכתוצאה להידרדר לתלות בקצבאות סוציאליות כהבטחת הכנסה, כך שהירידה עלולה להתמתן ואף להיעצר".
שיעור דורשי העבודה שאינם בחל"ת, מצוי בעלייה מתמדת
בשירות התעסוקה מדגישים, כי מגמת הירידה במספר דו"ע, נשענת בעיקרה על דו"ע ששהו בחל"ת, ששיעורי חזרתם לעבודה היו גבוהים משמעותית מאשר אלה שאינם בחל"ת.
על פי נתוני שירות התעסוקה, בסוף חודש אפריל מספר דו"ע השוהים בחל"ת מאוכלוסיית תובעי דמי אבטלה עמד על כמחצית מהמספר שנרשם בסוף חודש פברואר, כשלושה שבועות מהיציאה מהסגר השלישי (7.2.2021).
למעשה, מספר דורשי העבודה ששהו בחל"ת ירד ב-43% בחודשיים שבין תחילת מרץ לתחילת מאי, זאת לעומת ירידה של 6% בלבד במספר דורשי העבודה שאינם בחל"ת שנרשמה באותו פרק זמן.
שיעור דורשי עבודה שאינם בחל"ת, מצוי בעלייה מתמדת וזהו נתון מדאיג. "לעומת דורשי העבודה השוהים בחל"ת", מסבירים בשירות התעסוקה, "דורשי עבודה שאינם בחל"ת נפלטו ממעגל העבודה ונותרו ללא מעסיק בקצה. משכך, וכפי שהנתונים מלמדים, הם מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה ועלולים לשקוע לאבטלה ארוכת טווח ואולי אף לתלות בקצבאות סוציאליות ככל שמשך אבטלתם יתארך".
כחמישה דורשי עבודה מתמודדים על כל משרה
ביטוי נוסף למגמת ההתאוששות של שוק העבודה הישראלי, הוא מספר דורשי העבודה המתמודדים על כל משרה פנויה, העומד בסוף אפריל על 4.9. זהו הנתון הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה. אולם, מדגישים בשירות התעסוקה, בניכוי מספר דו"ע השוהים בחל"ת ויש להם מעסיק לחזור אליו, הרי שהנתון טוב בהרבה ועומד על 1.9, קרי על משרה פנויה מתמודדים פחות משני דו"ע. "למעשה", מסבירים בשירות התעסוקה, "אחד המאפיינים התעסוקתיים הבולטים של שנת הקורונה היה התרחבות דורשי עבודה השוהים בחל"ת".
המשמעות היא, שמרבית דורשי העבודה הם כאלה שיש להם קשר איתן לשוק העבודה, מעסיק בקצה שאליו יוכלו לחזור. לכן, כאשר משווים את מספר דורשי העבודה המתמודדים על כל משרה פנויה יש לנכות את דו"ע השוהים בחל"ת, ואם כך הרי שבאפריל 2021 מספר דו"ע המתמודדים על כל משרה פנויה קרוב מאוד לזה שנרשם קודם לקורונה ועמד על 1.7".
יותר עבודה - פחות שכר
על פי נתוני "משכורת הנטו" של מס"ב (מרכז סליקה בנקאי), בחודש אפריל נמשכה המגמה של החזרה לשוק העבודה. מהנתונים עולה כי:
1. היקף התעסוקה במשק באפריל עלה בכ-80 אלף איש לעומת מרץ.
2. נרשמה ירידה של 3.25% בסכום השכר שהועבר במשכורת הנטו.
3. משכורת הנטו הממוצעת באפריל ירדה ב-5.4% לסכום של 7,105.33 שקלים.
נתוני שכר נטו - לפני המשבר ואחריו
מנתוני חברת מס"ב, המנהלת את המערכת הלאומית המרכזית להעברת תשלומים בישראל, עולה כי בחודש אפריל 2021, שבמהלכו המשק נפתח לפעילות כמעט באופן מלא וללא הגבלות, נרשמה עליה של יותר מ-77 אלף איש במספר מקבלי משכורות הנטו לעומת חודש מרץ.
מספר מקבלי המשכורות בגין חודש אפריל (20 באפריל 2021 עד 10 במאי 2021) עומד על 3.50 מיליון ישראלים. מדובר על עליה בשיעור של 2.3% לעומת החודש הקודם בו קיבלו שכר 3.42 מיליון ישראלים.
מספר מקבלי המשכורות במשק בגין חודש אפריל 2021, עדיין נמוכה ביותר מ-150 אלף איש לעומת הכמות שקיבלה שכר בגין חודש מרץ 2020, לפני תחילת משבר הקורונה והשפעותיו על המשק הישראלי.
במרץ 2020 הועברו תשלומי שכר ל-3.65 מיליון ישראלים, נתון גבוה ב-4.2% מכמות מקבלי השכר באפריל 2021.
היקף תשלומי השכר בגין חודש אפריל רשם ירידה בשיעור של 3.25% ועמד על סכום כולל של 24.84 מיליארד שקלים, לעומת סכום כולל של 25.68 מיליארד שקל. ששולמו בגין משכורת מרץ 2021. מדובר על ירידה של כ-883 מיליון שקל.
הזינוק נובע מכך שבחודש אפריל 2021 חלו ימי חול המועד פסח תשפ"א, ימי הזיכרון ויום העצמאות שבמהלכת התעסוקה בקרב משכורות שעתיות וחלקיות נמוכה יותר.
בגין משכורת חודש מרץ 2020 הועברו תשלומי שכר בהיקף כולל של 25.45 מיליארד שקלים ובאפריל 2020 היקף תשלומי השכר עמד על 21.75 מיליארד שקשלים.
שכר הנטו ירד
שכר הנטו הממוצע ששולם בגין משכורת אפריל ירד בשיעור של 5.4% לעומת השכר הממוצע ששולם בגין משכורת מרץ. באפריל עמדה משכורת הנטו הממוצעת על סכום של 7,105.33 שקל לעומת סכום שכר נטו ממוצע של 7,511.03 שקל ששולם בחודש הקודם.
לשם ההשוואה, בגין חודש פברואר 2020, שהוא החודש האחרון ללא השפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי, עמדה משכורת הנטו הממוצעת על סכום של 7,269.7 שקל.
יחד עם זאת, יש להביא בחשבון כי הירידה בשכר הממוצע (נטו) מקורה בכך שעם פתיחת המשק שבו למעגל העבודה נותני שירותים זוטרים: מלצרים, מוכרנים וכיו"ב, שמקבלים לרוב שכר נמוך יותר מעובדים מקצועיים ובכירים יותר.
חברת מס"ב מעבירה כ-90% מסך המשכורות במשק והסכומים המצויינים הם סכומי הנטו המועברים לחשבונות הבנק של מקבלי המשכורות. בדיקת מס"ב מתייחסת למשכורות במשק שהועברו בין ה-20 לחודש הקודם עד ל-10 בחודש העוקב.