נפגעי חרדה מ"שומר החומות"? ייתכן שמגיע לכם פיצוי

הדי ההתפוצצויות אומנם שכחו וגזרת עזה נרגעה, אבל עבור אלפי תושבי ישראל , המלחמה עדיין נמשכת במלוא עוזה. על פי נתונים של מרכזי סיוע נפשיים, במהלך תקופת הלחימה חלה קפיצה דרמטית במספר הפונים לקבלת עזרה, כאשר על פי הערכה, מאות רבות, אולי אלפים, ימשיכו להתמודד עם חרדות וקשיי תפקוד על רקע נפשי. חוק נפגעי פעולות איבה עומד לרשותם ורבים עשוים להיות זכאים לקבל סיוע כספי, לעיתים עד לתום ימי חייהם. מי מבין אלו שפתחו תסמיני חרדה זכאים לתמיכה מהמדינה? באמצעות עו"ד דוד פייל, שעומד בראש משרד עורכי דין שעוסק בתביעות נזיקין , אנו משיבים על השאלות השכיחות והחשובות בנושא.

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, או בכינויו חוק נפגעי איבה, מורה למוסדות המדינה באילו דרכים לסייע לאדם שנפגע בפיגוע טרור על רקע לאומני. הזכאים להכרה על פי החוק הם הנפגעים מפעולות איבה של כוחות (צבאיים, צבאיים למחצה או בלתי סדירים) של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל, או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם את מטרותיהם. על פי לשון החוק ובהתאם לפסיקה שהתפתחה במהלך השנים, מי שלקה בחרדה בעקבות פעולת איבה עשוי לעמוד בקריטריונים שמזכים בקבלת גמלה.

לא - אין בהכרח צורך בנוכחות פיזית או בסמיכות למקום הנפילה. גם חשיפה לעוצמת הפיצוץ של רקטה שנפלה באזור , שבעקבותיה התפתחו תסמיני חרדה, עשויה ליצור הכרה במצב ככזה שמזכה את התובע בקבלת גמלה.

פגיעת חרדה, המכונה בעגה המקצועית "תגובת דחק חריפה", מתעוררת כאמור בתגובה לאירוע טראומטי כמו אזעקות, נפילת טילים, כשאותו אדם לא הספיק להגיע למרחב מוגן, נשאר ברכבו באמצע הכביש בזמן האזעקות ולא הצליח להסתתר, ואפילו בעקבות צפייה בטלוויזיה באירועים כאלו. הסימנים האופייניים לפגיעת חרדה, הם בין היתר : עלייה בקצב הלב, דפיקות לב מהירות שאינן מתמתנות ואולי אף הולכות ומתחזקות לרבות עליה בלחץ הדם. כך גם לגבי הזעה מרובה ורעד. בנוסף, במקרים רבים החרדה תבוא לידי ביטוי בקשיי שינה ותפקוד, כפועל יוצא של הצפת פחדים, מתח רב ועצבנות, עם מחשבות חוזרות וטורדניות על האירוע הטראומטי ופלשבקים. בסופו של יום, הקביעה האם אדם סובל מחרדה ומה דרגת חומרתה, נעשית על ידי פסיכיאטר.

מדובר על מהלך דו שלבי. בשלב הראשון, יש להביא לידיעת ביטוח לאומי כי מדובר על פגיעה על רקע פעולת איבה. לצורך כך, יש להעביר להם אישור ממשרד הביטחון או מהמשטרה שקושר עובדתית בין הפגיעה הנטענת לנפילת רקטה בתאריך ושעה מסוימים. בנוסף, יש להעביר לבדיקתם אסמכתא רפואית של פסיכיאטר שמצביעה על קשר סיבתי בין החרדה ממנה סובל הנפגע לבין נפילת הרקטה. בשלב השני תתכנס ועדה של הביטוח הלאומי, שתדון בתביעה ומתפקידה לקבוע את אופייה של הנכות הנפשית (זמנית או צמיתה) וכן את שיעורה.

סכום הכסף שישולם לו תלוי כאמור בשיעור נכותו הנפשית ובאופי הפגיעה. היה ומדובר על נכות תמידית{ צמיתה}, אך בשיעור נמוך יחסית של בין 10-19% - ישולם לו מעניק חד פעמי בגובה שנע בין 50-192 אלף שקלים. היה ויקבע ע"י הוועדה כי שיעור נכותו עומד על 20% ומעלה - התובע זכאי לקבל סכום כסף באופן קבוע{ גמלה חודשית}, בגובה שנע בין 990-6,900 שקלים.

מיד לאחר פעולת האיבה, מעמיד המוסד לביטוח לאומי לרשות הנפגעים עובדי שיקום, שהם עובדים סוציאליים בעלי הכשרה מיוחדת, אשר תפקידם ליצור קשר עם הנפגעים ולעמוד לרשותם לצורך מתן ייעוץ, הדרכה והכוונה בכל בעיה: נפשית, חברתית ומשפחתית. בנוסף לסיוע הנפשי הניתן על ידי עובדי השיקום, נפגעי פעולת איבה שהם גם נכים המתקשים בתפקודם היומיומי זכאים למימון טיפול נפשי על ידי פסיכולוג, זאת כאשר להערכת עובד השיקום הטיפול עשוי לשפר את מצבם הרגשי והתפקודי ולתרום להצלחת התוכנית השיקומית.

נכה בעל דרגת נכות של 10% עד 19% (למי שנפגע לפני 1.1.1996), שיש לו קשיי תפקוד הנובעים מנכותו המוכרת
נכה בעל דרגת נכות של 20% - 49%, שיש לו קשיי תפקוד הנובעים מנכותו המוכרת
נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר המתקשה בתפקודו מכל סיבה משהי.
בני זוג או הורים של נכה בעל דרגת נכות של 50% ויותר, או נכה שסובל מפגיעת ראש או נפש, בעל דרגת נכות של 20% ויותר, אם נראה שהטיפול בהם יסייע לשיפור תפקודם ותנאי חייהם או ימנע החמרה במצבם.

בהחלט. גם קרובי משפחה של נפגעי טרור יהיו זכאים להחזר הוצאות, כגון הוצאות לינה לתקופת שהות הנפגע בבית החולים, הפסד ימי עבודה, חניה, טלפון, נסיעות ועוד. במקרה שהנפגע אינו בחיים כתוצאה מפעולת האיבה, עשויים האלמן/ה והיתומים לקבל תגמולים ומענקים מהביטוח הלאומי.