שירות התעסוקה מפרסם היום את התפלגות דורשי העבודה לפי ערים, מהם עולה כי אום אל פחם נמצאת בראש רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר לחודש אפריל עם 24.4%. גם המצב ביתר ערי המגזר הוא גרוע: 3 מבין 5 הערים המובילות הן ערביות.
עוד עולה מדוח שירות התעסוקה כי אילת ממשיכה להתאושש: אחרי שכמעט לכל אורך שנת הקורונה עמדה בראש רשימת הערים הגדולות בעלות דו"ע הגבוה בישראל, כלכלת אילת מוסיפה להתאושש ומספר דו"ע בה ירד במהלך אפריל בלא פחות מ 11.6%, שיעור הירידה הגבוה ביותר, ועומד כעת על 16% לעומת 21.3% במרץ.
הערים החרדיות והערביות הן הנפגעות ביותר: 11 מתוך 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערביות, חרדיות או בעלות שיעור חרדים/חרדים גבוה - 5 ערים ערביות, 2 ערים יהודיות-ערביות, 2 ערים חרדיות ו 2 ערים בעלות שיעור חרדים גבוה.
הירידה הגבוהה ביותר במספר דו"ע במהלך אפריל: בדומה למרץ, גם החודש אילת במקום הראשון עם ירידה של 11.6% במספר דו"ע ואחריה מודיעין עם 8.4%. יצוין, כי ב 33 ערים נרשמה ירידה של 5% ומעלה במספר דו"ע - 20 מהן ממוקמות במרכז הארץ, 2 מהן בלבד חרדיות, ורק 2 ערים בעלות צביון ערבי או מעורב
שיאני החזרה לעבודה: חילוניים מאזור המרכז
משבר הקורונה פגע בענפי תעסוקה רבים, אך היו כאלה שנפגעו יותר כענפי התיירות, המסחר, המכירות, השירותים והחינוך אשר פתיחתם והיקפה הייתה תלויה בהטלת הסגרים ובמידת חומרתם. כתוצאה, יישובים שכלכלתם מבוססת על ענפים אלו נפגעה יותר ממשבר התעסוקה, כאשר שלושה סוגי ערים נפגעו יותר במהלך השנה החולפת ושיעור דו"ע בהן היה הגבוה ביותר ובאופן עקבי - ערי התיירות, והערים החרדיות והערביות שרבים מתושביהן עובדים בענפים תלויי סגר.
מנתוני שירות התעסוקה על נתוני התעסוקה לחודש אפריל בהתפלגות לפי ערים בהן למעלה מ 40,000 תושבים, מראה כי בדומה לחודש מרץ גם באפריל נמשכה מגמת הירידה במספר דורשי העבודה, אך בעצימות וקצב משתנים מעיר לעיר. נכון לסוף חודש אפריל, בראש הטבלה ניצבת אום אל פחם עם שיעור דו"ע של 24.4%, אחריה נצרת עם 24.3%, ואת החמישייה סוגרות רהט (19.9%), עכו (19%) וביתר עילית (18.6%).
בדומה למגמות מרץ, גם באפריל עולה כי הנפגעות ביותר הן הערים בעלות נוכחות משמעותית של ערבים וחרדים. למעשה, 11 מבין 15 הערים בעלות שיעור דו"ע הגבוה ביותר לחודש אפריל הן ערביות (5), יהודיות-ערביות (2), חרדיות (2) ובעלות שיעור חרדים גבוה (2).
נתונים אלה מאששים שוב את טענת שירות התעסוקה לכל אורך המשבר ולפיה מי שיתקשה יותר לשוב למעגל העבודה גם בשוך המשבר יהיו השכבות החלשות ומרוויחי השכר הנמוך. "הארכת הזכאות לדמי אבטלה באופן גורף", מסבירים בשירות התעסוקה, "הפכה את דמי האבטלה מרשת ביטחון חיונית ונצרכת מאוד בשעתה לחסם בפני חזרה לעבודה, בפרט עבור מרוויחי שכר נמוך שדמי האבטלה שלהם קרובים מאוד לשכר שיובטח להם באם ישובו לעבודה".
בשירות מעריכים כי קצב ההתאוששות האיטי יותר של היישובים החרדים והערבים צפוי להישאר נמוך יותר בהשוואה ליתר הערים, ובשירות מביעים חשש מפני זליגה של רבים מדו"ע בערים הללו לאבטלה ארוכת טווח וייתכן שאף לתלות בקצבאות סוציאליות, ולפיכך טוענים בשירות כי הסיוע לתושבי ערים אלה חייב לעמוד בראש סדרי העדיפויות בכל תכנית צמיחה.
"המבט הנכון על שוק התעסוקה, לא רק ארצי"
רמי גראור מנכ"ל שירות התעסוקה: "המבט הנכון על שוק העבודה אינו צריך להיות רק ארצי וכללי אלא גם בהתאמה לפי ישובים ואשכולות חברתיים-כלכליים. המפתח לעידוד תעסוקה נמצא בהתאמת הסיוע לאופי דורשי העבודה בכל אזור גיאוגרפי לפי מאפייניו השונים. אנו עושים זאת באמצעות 72 לשכות התעסוקה הפרוסות בכל רחבי הארץ ופועלים לתת מענה לכל דורש עבודה בין אם בהשמה ובין עם בכלי תומך כגון סדנאות, קורסים ואימונים אישיים. מאז שפתחנו את לשכותינו עם תום הסגר השלישי - ביצענו עשרות אלפים כאלו"
